כנס שותפות בכדורגל הישראלי התקיים היום (שני) במתנ”ס אום אל פאחם. השתתפו בו בין היתר המנהל המקצועי של נבחרת ישראל יוסי בניון וגם בוני גינצבורג, קארין סנדל, עבאס סואן, מחמוד ג’אבר ושון גולדברג לקחו חלק.
יו”ר ההתאחדות לכדורגל שינו זוארץ וראש עיריית אום אל פאחם ד”ר סמיר מחמיד נאמו, כמו גם יו”ר הוועדה לקידום החברה הערבית בפריפריה אחמד אבו אלעם. בפאנל נוסף השתתפו נציגי הקבוצות השונות, קרן בן נשר, איציק עובדיה, שי אהרון כמו גם השחקן דובב גבאי והמאמן אדהם האדיה. הכנס הועבר בשידור חי כאן באתר.
ד”ר סמיר סובחי מחמיד, יו”ר עיריית אום אל פאחם, פתח ואמר: “כשהייתי קטן חלמתי שהפסיפס הזה של אנשים יגיע לאום אל פאחם. יש כאן שחקנים גדולים שהערצתי כמו משה סיני, שרצתי עד לאצטדיון בלומפילד לראות אותו. אני שמח שהגעתם לאום אל פאחם, אני רוצה להודות ליו”ר ההתאחדות שעבד על שיתוף הפעולה הזה מאז שנכנס לתפקיד”.
“אני בטוח וסמוך שספורט, ובתוכו כדורגל, הוא החממה המצמיחה ניצני שותפות אמיתיים העשויים להביא לקבלת האחר. אנו מתחייבים לשותפות והתמדה בספורט, בחלקת האלוהים שלנו נמשיך לעבוד על כך, וזה הרווח האמיתי למען בנינו ונכדינו. בהצלחה לכולנו”.
שינו זוארץ, יו”ר ההתאחדות לכדורגל אמר: “השותפות, דיו הקיום, הביחד שלנו מתחילים בעבר, נמשכים ביתר שאת בהווה ויבטיחו את העתיד. בכל עת, במיוחד בזמנים קשים כאלה, חובה עלינו להוות דוגמה ולזכור שצעירים וצעירות רואים בנו כמודל לחיקוי. אנחנו מתחייבים לפעול באותם ערכים של ערכיות, שוויון וערבות הדדית וקוראים לכולם להצטרף אלינו להילחם בגזענות ובפלגנות כדי שהכדורגל יישאר מקום מאחד בדרך לעתיד טוב יותר. רק יחד, אל הדשא וביציעי כולנו מנצחים”.
זוארץ גם שחרר בשורה כשציין בנאומו כי איצטדיון “השלום” החדש באום אל פאחם, יארח את אחד ממשחקי אליפות אירופה עד גיל 19.
יו”ר הוועדה לקידום החברה הערבית בפריפריה, אחמד אבו אלעם, אמר: “בשנה האחרונה במיוחד עברתי יחד עם יו”ר ההתאחדות אינספור אירועים, מהטובים והפחות טובים, אבל כולכם ואנחנו הרגשנו את השינוי יחד בהתאחדות לכדורגל. ההתאחדות לכדורגל אינה עוד של הערים והקבוצות הגדולות בלבד, אלא לכולם, ללא הבדל גזע, דת ומין. ההתאחדות מייצגת ופועלת למען שלל הערים. ההתאחדות פועלת גם ביציע ובעם, המהלכים ברורים – שייכות ורוח אחדות זה הקו המנחה את כולנו”.
עוד הוסיף אבו אלעם: “הצבנו לעצמנו כמה יעדים כבירים ביניהם עומד על ראש הסולם ייצוג הכדורגל. הכדורגל הינו שפה בינלאומית ולכן חשוב לשמור על כדורגל טהור ודרכו להפיץ את האור. חשוב לי לומר כמה מילים בנוגע לאלימות המשתוללת בחברה הערבית. בכל יום ולילה נרצחים אנשים אהובים. מי שחושב שהכדורגל לא יכול להפחית את האלימות טועה ומטעה. היום הזה מהווה זכות גדולה. תודה לשינו, יו”ר ההתאחדות, על הכנס הזה ועל השינוי שנעשה בהתאחדות בכל הנוגע לקבוצות הערביות ומהפריפריה. יחד נוביל ערכים משותפים, יחד נהיה מקור אור בתקופה האפלה הזו, יחד נחצה את הגשר”.
הפאנל הראשון
יוסי בניון אמר בפאנל: “כשהגעתי לנבחרת זה היה ישר במשחקי ידידות נגד גרמניה ורומניה והייתי רגיל שכולם יושבים ביחד בשולחן אחד – יהודים וערבים. מבחינתי אין הבדל בין יהודי לערבי, או מכבי חיפה, הפועל ומכבי תל אביב. כשכולם מגיעים לנבחרת זה אותו דבר, זו לא ביקורת על מי שהיה לפני כן. אולי הוא חשב שזה נכון לחדר ההלבשה, אבל לפני הכל צריך לחבר את כולם ביחד וצריך חדר הלבשה בריא. לא שחקן של שחקנים שמדברים עברית ושולחן אחר של שחקנים שמדברים עברית. זה מה שגרם לי לשנות את זה”.
עוד הוסיף בניון: “השיקולים אצלנו הם אך ורק מקצועיים. אנחנו אף פעם לא בוחרים שחקנים לפי השאלה האם הם מוסלמים או יהודים, ממש לא. זה אך ורק מקצועי, למרות שתמיד יש את השיח הזה מסביב אלינו. אמרו כבר שאני אוהב יותר את המגזר וגם אמרו שאני נגדם. מי שטוב לדעתנו המקצועית יהיה בנבחרת, כמובן שנשמח שיהיו כמה שיותר מכולם וככה ניתן השראה לילדים שאפשר להיות ביחד כמו שצריך. זאת התקווה של כולנו. מתי נהיה ביורו בוגרים? יום אחד נגיע לשם, זה בטוח. מאמין שבעזרת השם במרץ הקרוב נוכל להגשים את החלום כבר ביורו הקרוב למרות שלא נשחק בישראל”.
בוני גינצבורג דיבר על הקיץ המדהים שעשו נבחרת הנוער והנבחרת הצעירה, בהן שיחקו מגוון שחקנים יהודים וערבים ביחד: “הרגשנו שמדינה שלמה עומדת מאוחרי נבחרת הנוער והצעירה. היה מכנה משותף וזה בכלל לא אישיו אצלנו. מי שטוב נמצא אצלנו ובסופו של דבר גם לפפ גווארדיולה יש שחקנים שמגיעים מהרבה מדינות, והשפה שמדברים היא אנגלית”.
“הייתי שמח אם הממשלה שלנו הייתה מחליטה שבבתי ספר ילמדו ערבית וביישובים ערבים ילמדו עברית. זה משהו שצריך לעשות אותו. ברמה העקרונית – בנבחרת, כאשר שחקנים מגיעים יש להם משימה והמשימה היא כמובן לעשות את המקסימום שהם יכולים מבחינה מקצועית, אבל המטרה שלנו היא מבסיס הפירמידה לבנות את קצה הפירמידה. הגאווה הכי גדולה שלנו היא ששישה שחקנים מאותו טורניר של הנוער משחקים בהרכב של הקבוצות שלהם”.
עוד הוסיף גינצבורג על המגמה של שילוב יותר ויותר שחקנים מהחברה הערבית: “אם באוכלוסייה בישראל 20 אחוז ערבים אז בכדורגל הנתון גבוה יותר. בזמני זה התחיל טיפין טיפין עד שהיום יש הרבה מאוד שחקנים. זה נורמלי וטבעי, בכדורגל זה המקום האמיתי שיש בו דו קיום. זה אף פעם לא אישיו מבחינתנו, אם שחקנים טובים הם יהיו פה. כדורגל הוא ארגז כלים מדהים לילדים ובכל מקום שבו ילדים משחקים הם מרוחקים מדברים אחרים. בהתאחדות אנחנו נותנים לילדים לשחק כדורגל וככל שילדים ישולבו יותר בענפי ספורט זה חשוב לכולנו”.
“אנחנו מתחילים מגילאים מאוד צעירים ומקווים שמה שהיה בקיץ לא יהיה אירוע חד פעמי. צריך להזכיר שהנבחרת הצעירה תהיה במשחקים האולימפיים בפאריס אחרי 48 שנים וזה הישג גדול מאוד. מה שהנבחרות הצעירו עושות זה שהן נותנות לצעירים להבין מה צריך מהם כשהם יהיו למעלה. השאיפה שלנו היא לתת להם כמה שיותר משחקים. אם יש בשנה הזו אכזבה גדולה מאוד עבורי היא שבעקבות המלחמה נבחרת הנערים שלנו נאלצה לוותר על טורניר המוקדמות. אני משוכנע שבגלל מה שאנחנו עושים לדבר הזה יהיה המשכיות ואנחנו משוכנע שבסופו של דבר ככה נגיע לטורניר גדול עם הבוגרים”.
קפטנית נבחרת הנשים של ישראל, קארין סנדל, התייחסה לסרטון שהוצג ובו רואים את השחקנים מריאן עוואד מדרבנת את השחקניות לנצח על רקע האירועים הקשים שהמדינה עברה: “זה לא מובן מאליו וזאת זכות לעלות ולייצג את המדינה וזה משהו שכל נבחרת הנשים הרגישה בעוצמות גדולות. מריאן גדלה כחלק מהכדורגל הישראלי והיא לא רואה את עצמה שונה. הכדורגל זה מיקרו קוסמוס של החברה הישראלית. לי הייתה צמרמורת מטורפת במיוחד כשזה מגיע ממריאן כי היא לא אחת שמדברת בדרך כלל וזה מרגש כי זה הרגיש זה מגיע מהלב”.
“אנחנו באום אל פאחם אז אפשר לשאול את אבו אלעם אם מעניין אותם לפתוח קבוצת נשים. ככל שחברה יותר שמרנית אז תפקידי מגדר משחקים תפקיד, לעומת זה שמותר גם לנו. יש הרבה מאוד שחקניות ערביות שמגיעות מבתים ליברליים. היו הרבה שנים של קבוצה בסכנין שייצרה דורות של שחקניות סופר מוכשרות שפרשו בשל התמסדות וחתונה, אבל אני מקווה לדורות חדשים של שחקניות ערביות מוכשרות. אני מאוד שמחה להיות פה, קיבלתי הזמנה אתמול בלילה משלומי ברזל ואני חושב שהדבר הזה הוא סופר חשוב. זה מבורך ושכן ירבו”.
אלון חרזי הוסיף: “הנושא של ערבים ויהודים באוויר, אבל אנחנו לעולם לא מתעסקים בזה בזמן הכדורגל. אנחנו משפחה, קמים בבוקר ביחד, ישנים ביחד, טסים ביחד וחווים קשיים ביחד. כולנו ביחד וגם אם אני מסתכל אחורה מעולם לא עירבנו פוליטיקה בנבחרת. באנו, עשינו את מה שרצינו ושיחקנו כדורגל. זאת השפה של כולם”.
על מסע המשחקים של נבחרת ישראל בחו”ל בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר אמר חרזי: “למעשה המצב אליו נקלענו שבו היינו אמורים לערוך ארבעה משחקים ומתוכם לארח שניים בהונגריה הייתה תקופה לא פשוטה וממש משימה בשבילנו. הרגשנו שזה צו 8 בשביל כולם לייצג את המדינה ולנסות לעשות קצת אושר למדינת ישראל בתקופה הקשה הזאת. הכל היה קשה מבחינתנו, ניסינו לעשות את זה בצורה הכי טובה שיש. כולם נתנו מהכל בהשקעה בלתי רגילה בתנאים לא אידאלים, ולנגד עינינו המטרה הייתה לשמח את מדינת ישראל ואת העם”.
עבאס סואן שיתף: “כבוד להיות פה וחלק מכל האנשים המכובדים שנמצאים בחדר הזה. מי שנמצא פה רוצה דבר אחד – שותפות, לחיות ביחד ולחזור לחיות כמו שחיינו לפני השביעי באוקטובר. יש לנו יחסים מצוינים בנבחרת, אלה אחים בחדר ההלבשה. לא יודע מה יש בנבחרת עכשיו, אבל אני בטוח שהם מאמינים בדרך אחת – שותפות ולחיות ביחד”.
“כולם דואגים ומנסים להיות גשר. אנחנו יכולים לגשר בין כל מקום במדינה, ננסה וניאבק כדי שנחזור לחיות כמו אחים ביחד. אני לא מאמין לפוליטיקאים, אנחנו יכולים כשחקנים ואנשי ספורט לשנות. אני רוצה להגיד לאחמד אבו אלעם – זאת הפעם הראשונה מזה הרבה שנים יש לך כתובת. הוא בן אדם שדואג ועונה לך ברגע שאתה שולח לו הודעה. אז אני מודה לך בשם כולם”.
“כשהייתי שחקן השתתפתי גם בהרבה אירועים בינלאומיים, הייתי שותף לזה בהרבה מקומות ועשיתי וניסיתי לעשות את המקסימום. עכשיו זה הזמן שלנו לקום ולהיות אחראיים – בשני הצדדים. חשוב עכשיו לנסות לגשר כמה שיותר כדי לחזור לחיים משותפים, אם נהיה אחראים נוכל לעשות הרבה עבור החברה הערבית. ההתאחדות צריכה ליזום מפגשים שבה החברה הערבית תהיה שותפה מלאה”.
“אני רואה הרבה שינויים נכונים, אבל האחריות היא שלנו עכשיו. גם מאמנים, גם שחקנים וגם הנהלות צריכים לעשות אירועים וכנסים. יש הרבה שחקנים שבהתבטאות שטותית הורסים לעצמם, למשפחה, למועדון. בהתאחדות צריכים ללמד לדבר, לא כל אחד למד לדבר. אנחנו במקום רגיש וצריכים להבין את התמונה המלאה. כולנו צריכים להיות אחראים עכשיו ולנסות לעשות את המקסימום כדי להיות במקום שבו אנחנו רוצים להיות עכשיו”.
הפאנל השני
המנהל המקצועי של הפועל ירושלים, שי אהרון, אמר: “בערים כמו חיפה וירושלים המצב הדמוגרפי הוא 50-50, לפחות בירושלים. אנחנו ככל הנראה הבית היחידי לשחקנים ערבים בירושלים. אחד הדברים החשובים הוא עניין החינוך, כדורגל הוא כלי מאוד חשוב לחינוך. אנחנו מפתחים אצלנו אזרחים עתידיים לעיר ירושלים. אנחנו סופגים על מדיה שאנחנו יוצרים גם בערבית לא מעט בטח, בתקופה כזאת. מאוד נעים לרפד את האירוע הזה בתחושה אוטופית, אבל המציאות היא לא כזאת. לכן פתחתי עם נושא החינוך, אם לא נצליח לשנות את זה נישאר בכנסים יפים ולא מעבר לכך. בהיבט הזה חשוב לי להגיד מילים חמות לאבו אלעם שהוא אחד האנשים שלא רק מדבר וגם יודע לעשות”.
מאמן מ.ס כפר קאסם, אדהם האדיה, אמר: “אצלנו בחברה הערבית, מי שעושה צעד עבורי אעשה ארבע צעדים עבורו. אנחנו יודעים לקבל ולא מתייחסים למה שמתרחש. אנחנו מתעסקים רק בכדורגל ומה שטוב בכדורגל הוא להתעסק בעניין שהוא שפה משותפת לכולם. זה גשר לכולם, המסר לכולם הוא לעבוד ביחד ולייצג את הכדורגל הישראלי כמו שאנחנו רואים אותו בתקופה האחרונה”.
על כך שמעולם לא אימן קבוצה מחוץ למגזר, אמר האדיה: “אני בן אדם אופטימי ואף פעם לא חשבתי למה ואיך, אבל אני חושב שזה הולך לקרות. דיברתי בקיץ עם הפועל כפר סבא וזה לא צלח בגלל דברים מקצועיים, ברוך השם הרווחתי. אני נמצא בכפר קאסם וטוב לי שם, זו בחירה טובה”.
דובב גבאי המשחק בהפועל אום אל פאחם אמר: “כמובן שלתנאים שאני מקבל בתור שחקן יש משמעות מאוד גדולה. זו קדנציה שנייה שלי באום אל פאחם, הפעם לא היה לי סייג אפילו. בפעם הראשונה לא חששתי מזה שזו קבוצה מהמגזר, אלא בגלל שזו הייתה קבוצה שרק עלתה מליגה א’. לא היה לי אף פעם חשש להגיע לאום אל פאחם, שיחקתי לפני כן באחי נצרת. אם שחקן רוצה לשחק באום אל פאחם אז שיבוא לשחק באום אל פאחם. יש שחקנים שהרוויחו באום אל פאחם כסף שלא היה מרוויחים בחוץ. בשנה הקודמת היו שמות שלא היו הגיוניים לליגה הזאת ובנו קבוצה שלא הייתה אופיינית לסדר גודל של הליגה הלאומית”.
עוד הוסיף גבאי: “באום אל פאחם אין את הקטע בין יהודים לערבים. תצחק, אבל באום אל פאחם הערבים הם מיעוט. יש לנו 7 שחקנים יהודים בהרכב. אין בינינו שום חילוקי דעות, זה אף פעם לא עלה לפני ה-7 באוקטובר ולא אחרי. אף פעם לא הייתה זריקת מילה קטנה. יש לנו קפטנים ערבים ויהודים ואפילו אני הייתי קפטן באום אל פאחם. אני רוצה לציין חוץ מחדר ההלבשה את ראש העיר פה שהגיע אלינו אחרי ה-7 באוקטובר לאימון. הוא חיזק אותנו ודיבר מילים שמבחינתי הם הדבר הכי מדהים ששמעתי ממישהו אי פעם”.
האישה החזקה בהפועל עכו, קרן בן נשר, אמרה: “אני רוצה להודות לאבו אלעם למה שהוא עושה במגזר. אנחנו עיר מעורבת עם ראש עיר שיצר את דו הקיום. גם בתקופת המהומות עכו נשארה יציבה ולא נכנס בה שום פגע. זה נכנס ממקום טבעי ביומיום של להבין איך אנחנו מתנהלים ביחד. זה מתחיל אצלנו מגילאי נוער ועד לבוגרים. 50 אחוז מהקבוצה הבוגרת וממחלקות הנוער הם מהמגזר. זה פשוט קורה ותופס עכשיו בהרבה מאוד מועדונים. כשאתה נותן לבן אדם להרגיש נוח במקום מסוים זה קורה. אנחנו נמצאים במקום שברגע שיש בעייתיות זה לכולנו, זה לא רק למגזר כזה או אחר”.
עוד אמרה בן נשר: “אנחנו מנסים לפעמים לחפש את המורכב ואצלנו יש את הפשוט, אנחנו בוחרים בפשוט. אם האדם טוב לנו, לא משנה לנו המגדר שלו. אנחנו מסתכלים האם השחקן מתאים מבחינה מקצועית וערכית למועדון. הדבר האחרון שאסתכל עליו הוא האם הוא ערבי, היו לנו מאמני כושר ועוזרים ערבים. אנחנו לא צריכים להביא את המורכבות הזו לשם. אם השחקן מתאים לנו הוא יהיה במועדון ואם לא אז הוא לא יהיה”.
ד”ר סלימן, ממלא מקום יו”ר ההתאחדות, הוסיף: “זה כבוד גדול להיות ממלא המקום הערבי הראשון של ההתאחדות, לא ציפיתי לזה בכלל. אני זוכר את היום שבו זה קרה וששינו (זוארץ) הודיע לי על זה וזה מאוד מרגש. זאת אמירה והיסטוריה, משנים את ההיסטוריה. זה נתן לי הרגשה טובה והפיל עליי גם אחריות גדולה שצריך לעמוד בה. זה תפקיד ממלכתי שבו אתה צריך להיות קשוב וזמין לכולם כל הזמן. זה מראה עד כמה השינוי בהתאחדות לכדורגל מהשנה שעברה הוא שינוי דרסטי ושינוי לא רק במילים, אלא גם במעשים. זה אחד השינויים הכי חשובים שהיו בכדורגל הישראלי בשנים האחרונות. אני מקווה שזה ימשיך, אנחנו מנסים להכניס עכשיו יותר עובדים מהמגזר במחלקות ההתאחדות”.
“כולם מדברים פה על דו קיום, בכדורגל הישראלי זה קיום ולא דו קיום. בכדורגל הישראלי אתה לא מרגיש שוני וכמעט לא מדברים פוליטיקה. אחרי השביעי באוקטובר, כשהחלטנו להחזיר את פעילות הליגות, התקשר אליי יו”ר קבוצה מהצפון שקבוצת נערים ג’ שלו הייתה צריכה לשחק בקריית מלאכי. הוא אמר לי שההורים לא רוצים שהילדים שלהם ייסעו לשם. אני דיברתי עם ההורים למחרת והרגעתי אותם והצלחתי לשכנע אותם כן לשחק בקריית מלאכי. הילדים נסעו וההורים אמרו לינ שצדקתי בכל מילה. בכדורגל אין את הדברים האלה. זו שותפות אמיתית ואמרתי את זה כבר, אנחנו שותפים לגורל ולדרך – זו הנקודה הכי חשובה”.
“אני מסכים עם קרן בן נשר שלא צריך להביא מאמן בגלל שהוא ערבי או יהודי. צריך להביא מאמן או שחקן לפי היכולות המקצועיות שלו, אם הוא ערבי וטוב אז שיהיה מאמן. היה מאמן בנבחרות, סלאח חאסרמה, שימש כארבע שנים כמאמן נבחרת הנערים. זה לא היה כי היה ערבי, אלא כי הוא היה איש מקצוע טוב. גם בסבב האחרון העלנו 2-3 שמות מהמגזר ומקצועית החליטו לקחת מאמנים אחרים ולא צריך ללכת עם זה יותר מדי רחוק לדעתי”.
“אני מאמין שבעתיד יהיו עוד מאמנים בקבוצות מהמגזר הערבי וזה תהליך. זה לא עניין של מהרגע להרגע. אנחנו מנסים כל הזמן לחבר בין המגזר להתאחדות, בהתאחדות לא מתנהלים מול מישהו בגלל שהוא ערבי או יהודי. מפה אנחנו יכולים להתקדם קדימה ושכל אחד שנכנס למשרדי ההתאחדות ירגיש שהמקום הזה שייך לו ושזה שירות שמגיע לו”.