מסיבת העיתונאים בה פרסם דומניקו טדסקו את סגל נבחרת בלגיה לקראת משחקי ליגת האומות מול ישראל וצרפת עסקה בעיקר בהתנצלות ובהכאה על חטא. מאמן השדים האדומים יודע עד כמה ציבור האוהדים כועס עליו בעקבות ההופעה החלשה ביורו 2024, ומרגיש שכיסאו מתנדנד. הוא שרד אמנם את התחקיר שבוצע בהתאחדות בשבועות שאחרי הטורניר, אך יודע שמעידות נוספות עלולות להביא במהרה לסיום הקדנציה שלו, כי הוא לא עמד בקיץ בציפיות הבסיסיות ביותר.
אחרי 6 שנים עם רוברטו מרטינס שהסתיימו במפלה קשה במונדיאל האחרון בו הודחה בלגיה בשלב הבתים, מונה טדסקו על מנת לנסות לנצל את שאריות דו הזהב ולהנהיג את חילופי הדורות. הוא היה אמור לעשות זאת באמצעות כדורגל התקפי שמאפשר להביא לידי ביטוי את הכישרון הטהור של הכוכבים הבולטים, אך בפועל ההופעות על אדמת גרמניה היו מתסכלות באופן קיצוני בהקשר זה. במקום כדורגל אטרקטיבי, קיבלו הצופים גרסה דהויה ביותר של הנבחרת שלא מיצתה עשירית מהפוטנציאל ונפרדה מהטורניר עם שריקות בוז לעברה.
לא מדובר אפילו בהפסד לסלובקיה במחזור הראשון – שם, כאשר נקלעה לפיגור מוקדם, הייתה בלגיה חייבת לתקוף, ושני שערים של רומלו לוקאקו נפסלו בהחלטות VAR גבוליות. הפיאסקו האמיתי התרחש מחזור הנעילה בשלב הבתים, כאשר בלגיה הסתגרה במחצית השנייה במטרה לשמור על תיקו מאופס מחשש להפסד והדחה, למרות שניצחון היה מעלה אותה למקום הראשון בבית.
אחרי שדורגה במקום השני, הלכה בלגיה למפגש מול צרפת בשמינית הגמר, הציגה סגנון מפוחד, בקושי איימה על השער, והפסידה בסופו של דבר בצדק רב, למרות שגם היריבה לא היטיבה לשחק. זו הייתה הזדמנות לנקום על ההפסד לצרפת בחצי גמר מונדיאל 2018, ועל הדרך לסדר מפגש מול פורטוגל של מרטינס ברבע הגמר, אך היא פוספסה לחלוטין.
"אני מתנצל על מה שקרה. נגד אוקראינה, החילופים שלי היו שמרניים מדי. לא היינו אמיצים מדי, וזה באחריותי. רצינו לנצח במשחק הזה, אבל לא הראינו את זה על המגרש. ככל שעברו הדקות, ראשי השחקנים נהיו כבדים יותר. הייתי צריך למצוא מילים אחרות בהפסקה. לו הייתי יודע כיצד זה יתפתח, הייתי מתנהל אחרת", אמר טדסקו. באשר להפסד לצרפת, הוא העיד: "זו הייתה יריבה חזקה, והיה צריך לעשות התאמות, אבל התאמנו את עצמנו ליריבה יותר מדי. לא הפעלנו לחץ כמו שאנחנו רגילים לעשות. היינו צריכים לשמור על הסגנון שלנו ב-80 אחוזים לפחות, כדי שהיריב יתאים את עצמו אלינו, וזה לא מה שקרה. זו הייתה טעות, ואני לוקח אחריות על כך".
זה חשוב לקחת אחריות על המחדלים, כמובן, אבל העניין הוא כי לא ברור מה תרומתו של טדסקו לנבחרת אם הוא יכול רק להצטער עליהן בדיעבד. הרי המינוי שלו היה תמוה מלכתחילה. כאשר שוקלים למנות מאמן זר לנבחרת מכובדת, צריכים להיות לו יתרונות תחרותיים על פני מועמדים מקומיים – או ניסיון, או היכרות מעמיקה עם השחקנים והמנטליות, או רזומה מוכח ויוצא דופן. לטדסקו לא היה דבר.
הוא בחור צעיר שהיה בן 37 כשקיבל את התפקיד בפברואר 2023, ויחגוג בשבוע הבא את יום הולדתו ה-39. הוא מעולם לא אימן נבחרת אחרת, ואת עיקר הקריירה עשה במולדתו גרמניה (טוב, לא בדיוק "מולדתו" במלוא מובן המילה כי הוא נולד בגרמניה, אבל הוריו היגרו לגרמניה כשהוא היה בן שנתיים, אז זה לא משנה). הוא עבד בשאלקה ובלייפציג, והגיחה היחידה שלו מעבר לגבול הייתה בספרטק מוסקבה, לה אין כל קשר לבלגיה. הוא לא הכיר שחקנים בלגים מראש, ולא חווה הצלחות מסחררות שהצדיקו את הגדרתו כעילוי נדיר. אז למה בעצם היה כדאי לתת לו לעבוד עם קווין דה בריינה, רומלו לוקאקו וטיבו קורטואה?
באופן ביזארי למדי, הרצון העז של טדסקו עצמו היווה כנראה את הסיבה המרכזית. מיד אחרי עזיבתו של מרטינס, שלח הגרמני לסוכנו הודעה עם תהייה: "מה אני יכול לעשות כדי לקבל את הג'וב הזה?". על פניו, זה היה מקרה אבוד, אבל טדסקו אוהב אתגרים. כאשר הציעו לו לאמן את ברוז', הוא סירב, אך דאג להזכיר כי את העניין הרב שהוא מגלה בנבחרת, ואיכשהו זה התגלגל להתאחדות. ביקשו ממנו לשלוח קורות חיים ולהגיע לראיון, והמצגת שהכין טדסקו מצאה חן בעיני הפקידים. התשוקה הטהורה שלו שכנעה אותם, והוא ענה היטב על שאלות מופשטות בסגנון "מה השתבש במונדיאל לדעתך?" או "כיצד נבחרת בלגיה אמורה לשחק?". המועמד המוביל היה פטר בוס, אולם טדסקו הפגין התלהבות גדולה יותר, וזכה בתפקיד.
סימני השאלה היו רבים, אבל בבכורה הרשמית שלו ניצחה בלגיה 0:3 את שבדיה בסטוקהולם בפתיחת מוקדמות אליפות אירופה, וכך התאפשר להרגיע מעט את הספקנים. את הטורניר סיימה שבדיה עם 6 ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ו-22 שערי זכות לצד 4 שערי חובה ב-8 משחקים. זה היה נחמד, אבל במקביל צצו בעיות חמורות מבחינת ניהול הסגל, ובראשן הסכסוך המתוקשר והמיותר עם קורטואה.
ביוני 2023 נטש שוער ריאל מדריד את מחנה האימונים לקראת שני משחקי מוקדמות, והסביר כי מדובר בפציעה. מנגד, המאמן טען שזה קרה כי קורטואה נעלב מאי קבלת סרט הקפטן. בהיעדרו של קווין דה בריינה, העניק טדסקו את התפקיד ללוקאקו במשחק הראשון והיה אמור לכאורה להעבירו לקורטואה במשחק השני, אך זה לא היה מקובל כביכול על הכוכב. מאז, האשימו השניים זה את זה בשקרים, והיחסים עלו על שרטון.
טדסקו שמח, אם כך, כאשר קורטואה קרע את הרצועות בברכו באוגוסט לפני שנה. בדצמבר, כאשר הניח השוער שהוא לא צפוי להיות כשיר ליורו 2024, ניצל טדסקו על מנת לפסול לחלוטין את האפשרות לשובו. וכך היה, למרות שקורטואה דווקא החלים, ונטל חלק ב-5 משחקים במדי ריאל לפני אליפות אירופה, תוך שהוא שומר על רשת נקיה בכולם, כולל גמר ליגת האלופות מול דורטמונד.
קון קסטילס עמד בין הקורות ביורו, ובבלגיה הניחו שהסכסוך יוכל להסתיים בתום ההדחה המביכה. אלא שההיפך המוחלט התרחש – קורטואה הצהיר כי אינו מתכוון לחזור לסגל כל עוד טדסקו ממשיך לאמן את השדים האדומים. וכאן נשאלת השאלה הפשוטה – האם כדאי לשמור על מאמן שנכשל במבחן המשמעותי הראשון שלו ולהעדיפו על פני אחד השוערים הטובים בתבל שנמצא בשיא כושרו? רוב האוהדים בבלגיה יבחרו ללא היסוס בקורטואה על פני טדסקו, אשר הספיק לעורר אנטגוניזם בזחיחות המופגנת שלו. לפיכך, החלטת ההתאחדות לא להדיחו התקבלה באכזבה.
בינתיים, חלו שינויים דווקא בעמדות מפתח אחרות בהתאחדות. המנהל הטכני, כוכב העבר האגדי פרנקי ורקאוטרן, פוטר בתום אליפות אירופה. גם מנכ"ל ההתאחדות פיט ואנדנדריסחה הלך הביתה – וכעת ימונה מנכ"ל חדש, הרביעי (!!) במהלך הקדנציה הקצרה של טדסקו. המאמן לא מרוצה מכך בלשון המעטה, והוא לא הסתיר זאת במסיבת העיתונאים רוויית ההתנצלויות. "יציבות חשובה כדי להצליח. חבל לי ש-ורקאוטרן לא יהיה פה יותר, כי הוא היה חשוב מבחינתנו, והעניק לי פידבקים חיוניים כדי שאוכל להתפתח. התחלופה הזו לא בריאה", הוא אמר. לא בטוח שהמנכ"ל החדש יעריך את זה.
כך או כך, המפגשים מול ישראל וצרפת נתפסים כגורליים עבור טדסקו, ואובדן נקודות מול החבורה של רן בן שמעון פשוט לא בא בחשבון. "ליגת האומות היא לא המפעל החשוב ביותר, אבל מבחינת טדסקו אלה משחקים קריטיים. האוהדים רואים בהם מבחן אמיתי עבורו, ואם ייכשל הוא יהיה חייב לעזוב. נכון לעכשיו, הוא ממש לא פופולרי", אומר העיתונאי סוון קלאס. האם הלחץ הזה עשוי לפעול לטובת הנבחרת שלנו?