יונתן גינזבורג
|
במועצה המקומית הבדואית הדרומית, לקייה, אין קבוצת כדורגל של ממש או מחלקת נוער פעילה ומי שהרים את הכפפה בכדי להוציא הילדים מהרחובות, בלא מעש, או מכל דבר אחר שיכול לדרדר אותם, הם ואליד אבו שריקי, מוסא אבו שריקי וג'לאל אבו עיאש. מלבד השלושה הצטרף לעזרה גם שחקן הליגות הנמוכות המוערך, הישאם אזברה.
"מ-10 ילדים שהיו משחקים במגרשי הקט-רגל שלנו, עלינו ללמעלה מ-100 ילדים שמשחקים תחת האקדמיה שלנו, אקדמיית הכדורגל של לקייה", ציין בפני ONE, הישאם אזברה, שבעונה החולפת היה לשחקן בני אילת מליגה ב' דרום ב'. "אין לנו מגרש דשא או מגרש סינתטי בכפר ואנחנו נאלצים להתמודד עם מה שיש בפועל – מגרשי קט-רגל", מדגיש אזברגה.
"זה התחיל מזה שאני ושותפיי לדרך, שאני מעריך מאוד את פועלם בלקייה, ראינו ילדים בשכונות משחקים כדורגל בלא אמצעים ובלא מסגרת של ממש והתלהבנו מהם. ראינו שיש פוטנציאל ושאפשר לצמוח ולפתח אותם מקצועית, בתנאים שיש לנו ומלקייה לשלוח אותם למועדונים גדולים יותר למבחנים ולהתפתחות", מספר אזברגה.
"זה התחיל מקבוצה מאוד קטנה של ילדים שבאו לראות מה אנחנו מציעים. ככל שחלף הזמן, השמועה גברה והחלו להגיע עוד ועוד ילדים שחיפשו מה לעשות בלקייה. יש לנו ילדים מכיתה א' ועד בני נוער בכיתה י'. כולם באים, מכבדים זה את זה ומתאמנים בקבוצות בהתאם לגיל של כל אחד מהם. אנחנו מאמינים שבעזרת האקדמיה הצעירה הזו נוציא אותם לעתיד טוב יותר".
"הכל התחיל לפני כשנה. יש כבר ילדים שנשלחו למבחנים במספר קבוצות כדורגל ובאחרונה גם טסנו למחנה אימונים מקצועי וחברתי בטורקיה. אף אחד לא תומך בנו בכפר או מכל גוף אחר. אין לנו תקציב של ממש. הכל מפה לאוזן, הכל בכוחות עצמנו, למען הילדים, למען דור העתיד ולמען אלו שלא יפלו למקומות שאנחנו לא רוצים בהם", מוסיף אזברגה.
"לאט לאט נגדל ונרשום מחלקת נוער תחת ההתאחדות לכדורגל. צריך לפתוח עמותה מסודרת ולהתחיל לרוץ עם זה. אני ושותפיי לדרך רואים פוטנציאל לילדים ולמקום הזה. אין כאן כדורגל כבר כמה שנים טובות וצריך להחזיר למקום הזה את התשוקה לענף הכדור הזה. ההצלחה של הילדים ויציאתם לעולם הגדול כאנשים טובים יותר, זו ההישגיות שלנו כאקדמיה", סיכם אזברגה.