איתן וולוז'נין בן ה-16 שיחק כדורגל מזה שבע שנים רצופות תחת ההתאחדות לכדורגל, עד מעברו לגרמניה. הוא עבר במשגב, הפועל חיפה, מכבי חיפה והפועל נוף הגליל. את דרכו החל בכלל כשחקן הגנה, עד שהחליטו מאמניו למקום אותו כשחקן התקפה.
מעבר לכישרון ברגליים, וולוז׳נין נחשב לילד מחונן. הוא מתאמן בג'ודו בשנים האחרונות (לו תארים אישיים), אוהב מוזיקה ומנגן הוא בפסנתר וגיטרה, רוקד היפ-הופ, משחק שחמט ועוד.
וולוז׳נין נולד בארץ, בעוד משפחתו, לפני שנים רבות, הגיעה הנה מאוקראינה. עוד בילדותו, החלה משפחתו להפעיל אותו ולדחוף אותו לקדמת הבמה. הוא חלם מגיל צעיר לשחק כדורגל ולאחרונה, קבוצת קיקרס אופנבך החתימה אותו לשנתיים.
איתן וולוז'נין (פרטי)נכון להיום (שלישי) נמצא במתחם האקדמיה של המועדון הגרמני, מתאמן עם חבריו ושומר על כושרו עד אשר פיפ"א תאשר את כלל מסמכיו (עד תחילת ספטמבר, כהערכה) ורק אז יוכל לשחק באופן רשמי במועדון שחתם מולו על חוזה לשנתיים הבאות. לבינתיים, ONE תפס אותו לשיחה על המעבר לגרמניה, העזיבה את הארץ והמשפחה, לצד החברים, החלום והרצון להיות שחקן נבחרת ישראל בהמשך הדרך.
אחרי שנים בכדורגל הישראלי, במחלקת הנוער, מאיפה בא הרצון לשחק בחו"ל?
"אחרי כל השנים בכדורגל הישראלי, אחרי כל הדרך במחלקות נוער שונות בליגות שונות, הרצון לשחק בחו"ל בא מכמה סיבות. דבר ראשון כאשר באתי למבחנים לקבוצות בגרמניה עם זו ליגה שנייה או ליגה ראשונה, האימונים, שזה חלק גדול מההתקדמות של השחקן, היו ברמה מאוד גבוהה. קצב, דיוק, מהירות ועוד המון דברים שאפשר לספור מתקיימים במהלך האימון ברמה גבוהה לאורך כל האימון. אמנם גם בישראל מנסים ליישם את זה, אבל עדיין לעומת גרמניה זה עדיין לא קרוב".
"דבר שני, העקרונות של הכדורגל, אני חושב שזה דיי ברור שבאירופה ההשקעה בכדורגל והאיכות של הקבוצות כמובן טובה יותר מישראל (מדובר על הליגות הבחירות בשתי המדינות), ולדעתי זה גם קשור לעקרונות של הכדורגל והסגנון של המשחק. כי בין שני המדינות יש הבדלים בולטים בסגנון משחק ומזה גם נובע ההבדל בין הרמות".
"כלומר בגרמניה העקורונות החשובים זה משחק בנגיעה, משחק מהיר, משחק סבלני אבל קטלני, משחק קרקע, בקטע הפיזי הם מאוד מסתכלים על האתלטיות, מאוד. זה אחד העקרונות החשובים. עד כמה אתה חזק פיזית, עד כמה אתה מהיר, את כמה אתה קופץ גבוה, ממש כמו חיילים, צריך את אלה שיכולים לשחק 120 דקות עם צריך ברמה ובקצב משוגע.
"ודבר אחרון ועקרי זו הסביבה. הסביבה זה חלק בסיסי להתפתחות השחקן, ובגרמניה יש לי את האפשרות לקבל את הסביבה האופטימלית והטובה יותר מישראל, אם זה תנאי האימון והאימונים, השחקנים בקבוצה והיריבים שהם ברמה טובה, ואם זו סביבה שמלמדת אותי להיות אחראי יותר ולשלוט על ההחלטות שלי כך שיהיה לי טוב ככל האפשר. כי למשל אני צריך להכין אוכל לעצמי, לקנות דברים לדירה לבד, לשמור על סדר הניקיון ועוד הרבה דברים שבדרך כלל עושים ההורים".
"זה מלמד ומשפר אותי ונותן לי את היכולת לשלוט באיכות שלי, של האימונים שלי, של המשחק שלי ושל החיים שלי בסך הכל, ויש גם את הקטע של הבית ספר, שאני יצטרך גם להשקיע עד כמה שאפשר,כ י אני אלמד בבית ספר גרמני שזה כבר סיפור עוד יותר עמוק כי בבית ספר יש גם סביבה משלה ששם אני גם אצטרך ללמוד קודם כל גרמנית ואחר כך את שאר המקצועות כדי להשלים את הבגרויות".
מי חיבר בינך לבין הקבוצה מחו"ל?
"על גרמניה שמעתי דרך חבר שגם לא מזמן התקבל לקבוצה בגרמניה ושיתף את זה בסטורי באינסטגרם. לאחר כמה בירורים התברר שהוא עשה זאת דרך הסוכנות TeamPlayer3. כשנכנסנו לעסק עם הסוכנות הם היו אלה שאירגנו לי את המבחנים לקבוצות מליגה שנייה וראשונה וגם לקבוצה שאני נמצא בה עכשיו. דרך אגב הקבוצה שלי משחקת בליגת העל של האזור עם קבוצות כמו איינטרכט פרנקפורט, נירנברג וגרוייטר פורט".
"בגלל שגרמניה מדינה גדולה, משחקים שם לפי איזורים ואז שלוש הקבוצות עם המקומות הכי גבוהים הכל איזור מתחברים לטבלה משותפת ושם כבר זה כמו פלייאוף עליון, ושאר הקבוצות משחקות עוד משחקים בינם, כלומר פלייאוף תחתון. יש לי אימונים אישיים כדי לראות את הרמה שלי ובסוף גם אלה שחיברו והתעסקו בהסכם שלי עם הקבוצה".
לא חששת לעזוב הכל, חברים ומשפחה וללכת לשחק במקום זר?
"האם לא חששתי לעזוב הכל? את האמת אני לא חששתי בכלל, כי בסך הכל אני יכול להגיד על עצמי שהחששות לא כל כך מפריעות לי כי אני מבין שזה למען חלום וזה גובר על פני החששות, הדבר היחיד שאני כן באמת מבין זה הגעגועים למשפחה ולחברים הקרובים, והמקום החדש שאליו אני באתי מוקף בהרבה אנשים שתומכים בי גם פה, עם זו הסוכנות או שחקנים אחרים שגם הגיעו לפה להצליח ממדינות שונות (שדרך אגב עם חלקם אני אפילו חולק את הדירה), אז אני די מסתדר בסביבה החדשה".
איך ההשתלבות שלך במועדון?
"ההשתלבות שלי במועדון הגרמני כרגע לא ניתנת לתיאור ברור כרגע, מכיוון שהשחקנים פגשו אותי בצורה מכובדת אבל אני לא יכול ליצור איתם קשר סביר בגלל הגבול של השפה שאותו אני שובר דרך למידה של גרמנית, אבל עדיין אני עוד לא מכיר אותם, הם עוד לא מכירים אותי, אבל איכשהו מסתדרים ומנסים להכיר אחד את השני יותר ויותר. בנוסף אני רוצה להוסיף ולהגיד שאני מאוד שמח שיש לי את ההזדמנות לשחק דווקא במועדון הזה, כי זה מועדון אחד מהוותיקים בגרמניה עם היסטוריה מעניינת".
"המאמנים במועדון פגשו אותי באופן חם ורואים את זה באימונים, בכל פגישה איתם הם מתעניינים ושואלים אותי איך אני, פתוחים לכל שאלה ובאימונים משתדלים להסביר לי ולתקן אותי. בכולל ההשתלבות כרגע מתפתחת, ומתפתחת מוצלח. על הקטע של הסטטיסטיקה אני חושב עכשיו פחות, כי בינתיים אני צריך להוכיח ולהשתלב לסביבה. בנוסף שיש עוד כמה תהליכים שבלעדיהם אני לא יכול לשחק, אבל זה רק לפרק זמן הקרוב".
איתן וולוז'נין עם קבוצתו הגרמנית (פרטי)"ברגע שהכל ייפתר מול פיפ"א, אני יהיה מוכן לתת את כל כולי, ב-100%, כל שנייה על המגרש ולתרום כמה שיותר שערים ובישולים, כי בסך הכל זה מדד חשוב מאוד אם לא הכי חשוב, אז בינתיים אני עובד ארבעה ימים בשבוע עם הקבוצה, ובנוסף בין שניים-שלושה אימונים נוספים עם הסוכנות, אם מאמנים אישיים שהסוכנות מביאה לשחקני הסוכנות וכמובן אימונים אישיים שאני מקיים לבד, הכל כדי להיות מוכן וחזק יותר עד כמה שאפשר".
נבחרת ישראל הצעירה. יש חלום?
"לגבי הנבחרת, אני עוד לא יודע בכלל. כמובן שזה חלום של כל שחקן לייצג את המדינה שלו עם הסמל על הלב, אבל כמו שהסברתי קודם כרגע זה פחות חשוב, כי אני צריך להקים את עצמי דבר ראשון בקבוצה, בליגה והסביבה עצמה".
איפה נראה אותך עוד ארבע שנים מהיום?
"דבר ראשון, אני כמובן מצפה מעצמי לאירופה כמו כל שחקן עם חלום, בקבוצה מליגה בכירה במיוחד. יש לי שלוש קבוצות שאליהן אני שואף הכי הרבה והן מנצ'סטר יונייטד, יובנטוס וריאל מדריד. כמובן גם כשחקן נבחרת, ושחקן שיכול לשמח ולתת תקווה לאוהדים, לאנשים קרובים ולמדינה".