הבעלים של מכבי מדבר כפי שלא שמעתם מעולם

ריצ’ארד דיץ הצטרף לקבוצת הבעלים של מכבי ת"א ב-2013 באופן די מקרי. כמעט תמיד תראו אותו מחייך, הוא משרה רוגע ואם צפיתם במשחקי הצהובים לבטח גם הבחנתם בו. הפעם היחידה שבה הוא סיפק הצהרה לתקשורת הייתה עם הצטרפותו למועדון, ועכשיו הוא מדבר לראשונה ומסכם עשור במכבי ת"א בראיון בלעדי ל-ONE.

דיץ בן ה-58 נפתח ומדבר על הכל: כיצד נוצר הקשר עם האלופה, ירח הדבש במכבי ת"א, השנים שהגיעו לאחר מכן, חייו האישיים והפרויקטים החשובים מאין כמותם בהם לקח חלק.

הבעלים האמריקאי מתגורר כיום בלונדון והוא הגיע ארצה לביקור קצר של מספר ימים, ובין פגישה לקידום מטרות נעלות במיוחד, לא נותרה שאלה אחת ללא מענה. בראיון התייחס דיץ בפתיחות ליורוליג, העונה המאתגרת, האני המאמין שלו ומה מכבי ת"א צריכה לעשות. הכל בחלק א’ של הראיון לפניכם.

נתחיל אולי עם השאלה הכי קלה, מיהו ריצ'ארד דיץ?
"זו לא שאלה קלה כל כך, גדלתי בוושינגטון די.סי, אני אמריקני. גדלתי כאוהד כדורסל ושיחקתי כדורסל, התחלתי לשחק לדעתי בערך בגיל שלוש, אחי הגדול שיחק והביא אותי למגרש. גדלתי כיהודי אמריקני במעמד הביניים-עליון עם ילדות של הפרברים. הלכתי לאוניברסיטה ולמדתי בייל היסטוריה וכלכלה, עברתי לניו יורק ועבדתי שם בוול סטריט במשך שמונה שנים, ולאחר מכן עברתי לרוסיה וגרתי שם במשך 19 שנים בערך בעידן של סופה של ברית המועצות. עברתי לשם עבור העסקים וההזדמנויות, הקמתי בנק השקעות ברוסיה עם כמה שותפים עסקיים והתחלתי את העסק שלי ב-1999, שזהו העסק שלי שאני מנהל כעת של קרנות הגידור.

”יש לי תשוקה גדולה מאוד לישראל והייתי קרוב מאוד לעבור לפה כשעזבנו את רוסיה, החלטנו בסוף לעבור ללונדון מסיבות מסוימות. אני נשוי למרינה ויש לי שלושה בנים, הגדול בן 13 וחגג את בר המצווה שלו בישראל בדצמבר האחרון, זה היה אמור להיות באוקטובר, אך נאלצנו לדחות בעקבות המצב. יש לי גם תאומים שיחגגו את בר המצווה שלהם השנה בישראל. אנחנו מגיעים לישראל לעתים קרובות ואנחנו מאוד מחוברים למדינה".

היות וגדלת בדי.סי אפשר להניח שאתה אוהד של הוויזארדס.
"כן, אני מבוגר מספיק עד שהייתי אוהד של הבולטס (שמה הקודם של וושינגטון, מ.ב), הייתי בן 13-14 כשניצחנו את סיאטל סופרסוניקס, כיום אוקלהומה סיטי ת'אנדר, כדי לזכות באליפות. לאחר מכן הפסדנו אותה, כך שידעתי שנים מאוד טובות בספורט בזמנו ולאחר מכן הקבוצה נקלעה לזמנים קשים יותר”.

"יש לי תשוקה גדולה מאוד לישראל". ריצ'ארד דיץ (חגי מיכאלי)

למדת בייל וסיימת שם בהצטיינות. מה זה דורש מאדם שמצטיין באוניברסיטה מה-Ivy League?
"הייתי הראשון במשפחה שלי ללכת לאוניברסיטה של ה-Ivy League, כולנו הלכנו לקולג'ים ולבתי ספר טובים, אבל הייתי הראשון במשפחה שלי ובמשפחה המורחבת ללכת לאוניברסיטה של ה-Ivy League ואני יכול לומר שאמי הייתה מאוד גאה בזה. זו הייתה חוויה נהדרת עבורי, הלכתי לתיכון שבו הייתי מוקף שם ב-5-15 ילדים שהיו המצטיינים בכיתה ואז הוקפתי באלפים כאלו (באוניברסיטה) וזו הייתה חוויה מצניעה עבורי. עברתי ממצב שבכל שנותיי בבית הספר הייתי רגיל להיות הכי טוב בהכל מבחינה אקדמית ופתאום הגעתי למקום שבו לא הייתי הכי טוב בשום דבר, לא הייתי קרוב לכך והבנתי את זה. הבנתי כמה עבודה זה דרש כדי שאהיה בין הכי טובים, זו הייתה חוויה אדירה".

נאמר לנו שאתה משקיע במחקר באוטיזם, מה גרם לך לבחור דווקא במטרה הנעלה הזו?
"בין הדברים שאני ואשתי תומכים בהם החלטנו להתחייב באופן משמעותי למחקר בנוגע לאוטיזם. יש לי שלושה בנים ולבני הבכור יש אוטיזם, הוא בתפקוד גבוה והוא ילד מאוד מעניין, אבל זה היה מסע. אני יכול לומר לך שעבור כל מי שיש לו ילד בעל צרכים מיוחדים או שהוא לא א-טיפוסי מבחינה נוירולוגית, זה מסע אמיתי. יש רגעים טובים מאוד במסע הזה ויש רגעים ממש נמוכים במסע הזה, אבל מה שמובן הוא שזה מורכב.

“זה נושא שצריך ללמוד אותו ומה שאנחנו גם רואים וזה לא נכון לגבי כל הילדים שנמצאים על הספקטרום, הוא שהרבה מאלו שנמצאים בתפקוד גבוה הם בעלי פוטנציאל בלתי יאומן. יש להם את היכולת לראות דברים שאנחנו לא יכולים לראות ולהבין. להבין כיצד לעבוד עם הילדים הללו, לטפח אותם ולהוציא מהם את המיטב ואת הדברים שבמקרים מסוימים תורמים לחברה באופן כה ייחודי זה אתגר, זו משימה וזה דבר שהוא הכרחי לחלוטין".

"יש רגעים טובים ויש רגעים ממש נמוכים במסע הזה". ריצ'ארד דיץ (חגי מיכאלי)

אתה ומכבי ת”א, כיצד זה קרה?
"מרבית הדברים הכי טובים בחיים קורים בזכות 'תאונות' אקראיות מוחלטות ואני חייב לומר שמכבי היא אחת התאונות האקראיות הכי טובות בחיים שלי אם לא הכי טובה. בתקופה שגרנו ברוסיה לאחר שהילדים שלנו נולדו, ידענו שאנחנו הולכים לעזוב את רוסיה ולגור במקום אחר וחשבנו לעבור לתל אביב כך שהחלטנו לבוא באחד החורפים כשהיה קר במוסקבה - להגיע לחורף אחד בתל אביב הנחמדה ולראות כיצד אנחנו מסתדרים והאם זה יהיה המקום שייתכן ונעבור אליו.

“באותה התקופה הלכתי לארוחת שבת אצל אנשים שהכירו לנו והבן שלהם לא הפסיק לדבר על מכבי תל אביב והוא המשיך עוד ועוד בארוחת הערב. דיברנו על כדורסל ועל מכבי תל אביב: ‘מכבי תל אביב, ‘אתה חייב ללכת למשחק' ואמרתי ‘ברור, אני אלך למשחק’. אז קניתי כרטיס למשחק היורוליג הבא וזה היה המשחק נגד פנרבחצ'ה, הלכתי עם אשתי וזה היה מדהים.

“כל משחק הוא מדהים, אבל עבורי זה היה מהמם. גרתי בעברי בניו יורק בעידן של פטריק יואינג, הייתי במשחק הפלייאוף השישי נגד שיקגו והייתי במשחקי הפלייאוף עם רג'י מילר. הייתי בכל המשחקים האלו במדיסון סקוור גארדן והייתה שם כל כך הרבה אנרגיה, והאנרגיה הזו שראית במקרים מאוד בודדים בגארדן הייתה משהו שקורה בכל שבוע והבנתי את זה. והלכתי למשחק הזה וזה משחק בעונה הסדירה נגד קבוצה נוספת והאוהדים (של מכבי ת”א) ככה בטירוף וזו האווירה? זו הייתה אהבה ממבט ראשון והבנתי את זה שזו קבוצה פנומנלית, זה היה משהו ממש מיוחד ומדהים.

"אהבה ממבט ראשון". אוהדי מכבי ת"א (רועי כפיר)

“אני חושב שזה ייחודי, אני רוצה לומר שזה ייחודי בעולם, אין עוד פרנצ'ייז שמשלב תשוקה כזו של אוהדים עם מה שהקבוצה מסמלת עבור המדינה והמשמעות של מה שהיא מייצגת. השילוב של הקבוצה עם המדינה וההיסטוריה – כך נוצרה התשוקה שלי למכבי תל אביב. יצאנו מיד אליהו ואמרתי לאשתי 'אם אנחנו עוברים לישראל אני רוצה לקנות את הקבוצה הזו'. היא צחקה עליי ואז שבוע לאחר מכן התברר באופן מאוד אקראי שהיא פגשה את עדי פדרמן, בנו של דייויד בלי קשר לכדורסל. היא פגשה אותו ואז היא גילתה כמעט באופן מקרי שהמשפחה קשורה למכבי תל אביב אז היא אומרת לו ‘בעלי רוצה לקנות את מכבי תל אביב’ ועדי ענה לה: 'אולי כדאי לו לדבר איתי כי אנחנו רוצים להרחיב את קבוצת הבעלות'. כך זה התחיל, כמו שאמרתי – רצף התרחשויות מקרי של אירועים, אבל אני אומר גם שלמזלי אחד המיוחדים שהיו לי בחיי, זה שינה את מסלול החיים שלי ושל משפחתי וממש חיזק את הקשר שלנו לישראל".

אז אתה ומכבי בדיוק קצת יותר מעשור יחדיו.
"אתה מכיר את זה שלכולם יש ירח דבש? ירח הדבש שלנו הייתה העונה של מילאנו (הזכייה ביורוליג ב-2014, מ.ב), התחלנו וזה היה נראה קל כל כך (מחייך, מ.ב) וזכינו ביורוליג. חשבתי 'מה יכול להיות קשה יותר מזה?' ואז למדנו, כמו שאתה לומד בנישואין כמה הדברים קשים לאחר ירח הדבש, למדנו כמה קשים הדברים היו וגם זה חלק מהמסע".

"ירח הדבש שלנו". שחקני מכבי תל אביב עם גביע היורוליג ב-2014 (רויטרס)

אם כך כיצד אתה מסכם את עשר השנים הראשונות?
"פנטסטי. לא יכולתי לבקש משהו מאתגר יותר, מעניין יותר ומשנה חיים עבורי. אבל מבחינה היסטורית אנחנו יודעים שלקבוצה הזו היו עליות ומורדות וזה הספורט ואלו החיים. אתה צריך לעבוד ואולי העונה הראשונה גרמה לדברים להיראות קלים, אבל תשע השנים שלאחר מכן הראו כמה זה קשה באמת להצליח בכל דבר תחרותי ואין דבר שהוא תחרותי יותר מספורט מקצועני. זה מצריך עבודה מתמשכת כמו דברים רבים בחיים, ההצלחה שלך היא לא תולדה של החלטה אחת או שתיים, אלא של הצטברות של החלטות מרובות במשך תקופת זמן ארוכה ובנוסף על כך אתה רוצה שגם תהיה לך טיפת מזל וכשמשלבים יחדיו את שני הדברים האלו זה כנראה הסוד לבניית פרנצ'ייז מצליח".

בתור איש עסקים שעוסק בקרנות גידור, ובהון זה לא כזה קל לעקוב באופן יומיומי אחר המתרחש במועדון. כיצד אתה עושה זאת ועד כמה אתה מעורב בהחלטות האלו של היומיום?
"הדבר הראשון שאומר הוא שאתה צודק, זה קשה, אבל אני גם חושב שהדרך בה צריכים להתחיל לחשוב היא כיצד מועדון צריך להיות מנוהל, ומנוהל כמו שצריך. אין ספק שאנחנו לא מושלמים, אבל מועדון שמנוהל כראוי הוא כזה שהבעלים בו צריכים להיות הבעלים וההנהלה צריכה להיות ההנהלה. הדברים החשובים ביותר שהבעלים צריכים לעשות הם למנות הנהלה בכירה, כשם שקורה בכל חברה בה יש דירקטוריון ומנהלים בכירים. צריך למנות מנהלים בכירים טובים מאוד בפרנצ'ייז שיעשו את העבודה שלהם ולהגדיר להם את התפקיד ומה הציפיות מהם, ולראות בהם כאחראים לתוצאות ולעזור במקומות שבהם אפשר לעזור.

“בעולם התאגידי בחברה טובה ובדירקטוריון טוב, הדברים הללו מוצהרים פחות או יותר ואני לא חושב שבספורט יש דוגמה כלשהי של פרנצ'ייז ספורטיבי שבו הבעלים פשוט מתפקד כדירקטוריון כי הספורט הוא דבר אישי מאוד ולרוב אנשים קונים קבוצות ספורט והופכים למעורבים בהן מסיבות שהן יותר מעסקיות. זה קשור יותר לאישיות, תשוקה וההיקשרות לספורט, אבל התשובה שלי היא בעיקר שאנחנו עושים את העבודה שלנו הכי טוב כשאנחנו שמים במועדון את האנשים הנכונים ונותנים להם לעשות את העבודה שלהם. כמובן שאנחנו רוצים לדעת מה קורה בראש ובראשונה עם הקבוצה, השחקנים וכל מה שקשור לכדורסל, ישנו גם את הצד העסקי של הדברים שבו אנחנו רוצים לדעת מה קורה". 

"אנחנו לא מושלמים". ריצ'ארד דיץ (חגי מיכאלי)

אמרת שאתם לא מושלמים. כמובן שתמיד שואפים להיות הכי טובים, אבל מה לדעתך הדברים שהיית רוצה לראות את קבוצת הבעלות עושה טוב יותר?
"אנחנו צריכים להשתנות בהתאם לזמנים, להפוך למודרניים יותר. בספורט ובעסקים, בכל סוגי העסקים, קצב השינוי הוא מהיר מאוד. הטכנולוגיה משתנה והיא מהווה זרז, גם בספורט, כך שאם אתה לא זז, אתה לא ממשיך ואין לך תרבות של שיפור מתמיד. אתה יכול להשתרש מהר מאוד או מוקדם יותר ממה שחשבת עם דפוסי התנהגות שייתכן והצליחו בעבר, אבל לא יצליחו בעתיד, כך שאנחנו צריכים להמשיך ולנוע קדימה ולוודא שאנחנו מחדשים את דרך החשיבה שלנו ואת הדרך שבה אנחנו עושים עסקים".

העונה שעברה לא בדיוק הייתה הכי קלה, איך אתה חווית אותה?
"תראה, תחילה אני חושב שלשחקנים, לצוות האימון ולכל הצוות המקצועי מגיע קרדיט עצום, עצום. זה כמעט בלתי נתפס, להבין באמת את התנאים שבהם הם נאלצו לשחק ולספק את הסחורה ולעשות את העבודה שלהם כשהדברים משתנים ולא צפויים מיום אחד לאחר, וזה כמובן כולם, כל המדינה הייתה צריכה לבצע התאמות. אבל השחקנים נאלצו לבצע התאמות והדרישות מהשחקנים היו גבוהות בצורה יוצאת דופן, כמות הנסיעות - אנשים אולי רואים זאת או לא חושבים על זה כל כך, אבל זו עבודה קשה מאוד. זה לא רק לעלות על הפרקט ולשחק משחקים, כל הנסיעות, המעבר לבלגרד, לשחק משחקי חוץ באירופה, זה שהיו צריכים להיות בתנועה כל הזמן, הלוגיסטיקה של המשפחה שלך וכל הדברים הללו הפכה את זה למאוד קשה עבור האנשים.

”מה שראיתי העונה זה שהייתה קבוצה שממש הרימה את עצמה לאתגר העצום הזה, חדר ההלבשה היה פנומנלי, קליבר השחקנים – גם מבחינת הדרך שבה שיחקו על המגרש ואפילו יותר מבחינת האופי שלהם - היה ממש יוצא דופן. זו הייתה עונה קשה מאוד ובואו נודה על האמת, היינו מרחק המסטרינג קרוע אחד או כדור אחד מהפיינל פור. אנחנו יודעים שהקבוצה שניצחה אותנו כדי להגיע לפיינל פור זכתה ביורוליג ועבורי זה לא מופרך בכלל לומר שאלה היו יכולים להיות אנחנו. למעט ניואנסים קטנים מאוד, אלה היו יכולים להיות אנחנו".

"מגיע להם קרדיט עצום". שחקני מכבי ת"א (אורן בן חקון)

בשנים האחרונות זה נראה שכאילו 'העולם' נגד מכבי’. עונת הקורונה, ההתאוששות מהקשיים, העונה שעברה הסתיימה במשחק חמישי, אבל הפעם המלחמה עשתה את שלה, זה לא קצת מזל רע?
"יש לי את אותה ההרגשה. עונת 2019/20 הייתה הקשה ביותר, אבל עדיין צריך לקבל את זה שמדובר באירועים בעלי השפעה חיצונית לחלוטין שהייתה להם השפעה עליך בצורה שלילית, הקורונה הייתה בדיוק זה. היא הגיעה משום מקום וקיצרה את העונה, מי יודע כיצד היא הייתה מסתיימת אחרת? היינו על מסלול נהדר וכולם בקבוצה האמינו שאנחנו קבוצת פיינל פור.

“העונה, אני זוכר, הייתי בישראל בחמישה באוקטובר במשחק פתיחת העונה נגד פרטיזן. היה משחק פנומנלי - כל שחקן הגיע ועשה את העבודה שלו בצורה מושלמת, הם היו נהדרים, ללורנזו (בראון) היה משחק לא מהעולם הזה והייתה לך כבר אז את התחושה שמדובר במשהו שיכול להיות מיוחד מאוד וזה נמשך 36 שעות. לאחר מכן היינו בעולם אחר, מה אני יכול לומר? הברק מכה לפעמים פעמיים ואולי הברק הכה בנו פעמיים, אין מה לעשות מלבד לקום ולהמשיך הלאה, אין אלטרנטיבה אחרת, יום אחד הכדור יקפוץ לטובתנו".

נאמר לנו שאתה אדם של מספרים ושל נתונים סטטיסטיים, כך שאתה יודע במדויק כמה טיסות ושעות ביליתם העונה בדרכים, יש לך את המספרים הללו?
"יש לי אותם איתי בפלאפון שלי, אני לא זוכר אותם בראשי. יש לי אותם מרגב (פנאן) שהעביר לנו אותם בפרוטרוט. הקבוצה בילתה משהו כמו 10-12 ימים או 250-270 שעות של פשוט זמן בדרכים שזה המון, ובמספר רב של פעמים אתה משחק. זה דבר אחד כשאתה משחק במנורה משחק ביתי ואתה מסיים את המשחק בחדר ההלבשה אולי עם הרבה אדרנלין, אולי יוצאים מעט לאחר מכן ואתה חוזר הביתה והולך לישון במיטה שלך. אבל לשחק לפעמים בבלגרד ולעלות על המטוס ישירות לאחר משחק ביתי זה משהו אחר. זה קשה מאוד כשאתה צריך לעלות על מטוס גם אחרי משחק ביתי.

“יש גם את העניין שאנחנו לא יודעים מה יהיה בשנה הבאה. לא שאלת אותי את זה וכמובן אף אחד לא יודע, ייתכן ונהיה באותה הסיטואציה כמו של העונה וזה משהו שהבעלים צריכים ממש לחשוב עליו. זה מוטל על הבעלים לשקול את האפשרות שנהיה באותה סיטואציה ומה הם הצעדים הנוספים בהם אנחנו יכולים לנקוט בכדי להקל את העומס על השחקנים".

עוד עונה מלאה בנסיעות? עודד קטש (משה ברדה)

האם ישנה מחשבה על לבנות קבוצה משני סגלים שונים או האם זה משהו שהוא לא באמת בר ביצוע כי שחקנים לא רוצים לבוא כרגע?
"אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל מהרעיון שיש לנו קבוצה אחת, זה קשה וכמובן שזה נידון ואנשים העלו רעיונות שונים, אבל זה קשה מאוד שיהיה פתרון של שתי קבוצות, כפי שראינו השנה. נאמר שאין מספיק רישומים לשחקנים זרים לכל משחק ליגה אז שוב נניח שאנחנו משחקים משחק חוץ. אנחנו צריכים לתכנן מעט טוב יותר את המנוחה של השחקנים במהלך העונה, צריך לוודא גם שתנאי הנסיעות יהיו הכי טובים שאנחנו יכולים שיהיו”.

מה הקשים הכי גדולים שיש לכם לקראת העונה הבאה? שלושת השחקנים הכי גדולים שלכם עזבו אחרי שניצלו את סעיף הביי אאוט (בראון, ווייד בולדווין ובונזי קולסון), כיצד זה ישפיע על הסגל, גיוס השחקנים או אפילו כיסוי ההפסדים מהעונה שעברה?
"בוא נהיה ריאליים, אני לא בעד לספר סיפורי מעשיות. היו לנו שלושה שחקנים ואפשר לומר ארבעה עם ג'וש (ניבו, מ.ב), שלא היה לו ביי אאוט, ברור שאלו ארבעה שחקנים שהיינו שמחים שימשיכו ואני חושב שבנסיבות אחרות כל הארבעה היו שמחים לחזור לפה ושמחים לשחק במכבי. אבל אנחנו נמצאים במקום שאנחנו נמצאים איתם ואני לא זוקף את זה לחובת השחקנים, הם נתנו את כל כולם למכבי והלוואי ויכולנו לשכנע אותם להישאר אבל הם בני אדם והם מקבלים החלטות, אני יכול להבין את זה כך שאנחנו צריכים לבנות את הסגל וזו המציאות. אנחנו צריכים להתמודד עם זה שלא כל שחקן ירצה לבוא לישראל כשישנה אי ודאות גבוהה מאוד, זה העולם שבו אנו חיים ובתוך העולם הזה אנחנו צריכים לבנות את הקבוצה הכי טובה שאנחנו יכולים.

“אנחנו צריכים לבנות קבוצה שתהיה תחרותית ביורוליג ושתהיה תחרותית במיוחד בליגה הישראלית וזה האתגר לקיץ הנוכחי. כל קיץ מתחיל עם אתגר עבור הקבוצה הזו ואם תסתכל על עשר השנים שלי במועדון, ברוב הקיצים התחילו פירוק והתחלה מחדש, כך שלמזלנו זו לא חוויה לא מוכרת, אבל זו פעם נדירה ומצערת שבה לאחר עונה מוצלחת עם קבוצה נהדרת, אנחנו מוצאים את עצמנו בנקודה שבה אנחנו מתחילים לבנות שוב. עם ליבה מסוימת, יש לנו כמה שחקנים שממשיכים והם יכולים לתת לנו המון, אבל אנחנו חייבים להתחיל, אנחנו מכבי ונעשה את זה”.

דיץ עם כתב ONE משה ברדה (חגי מיכאלי)

מכבי תל אביב ידעה לנצל חלונות, כשרוסיה פלשה לאוקראינה מכבי ניצלה את החלון כדי לבנות קבוצה מועמדת לפיינל פור וכעת המלחמה לקחה את זה. מה יצטרך לקרות כדי שמכבי תוכל לבנות שוב קבוצת פיינל פור?
"בחיי ובעסקיי התמודדנו עם עיכובים גדולים שהחזירו אותנו לאחור – מלחמות השפיעו על העסקים שלי, הן מייצרות משברים כלכליים, דברים נוספים מובילים למשברים כלכליים והיו לי חוויות מרובות של עיכובים שהחזירו אותי לאחור. אותם הפכנו ליתרון ובבוא הזמן ראינו אותם כהזדמנויות נהדרות עבורנו. זה קשה להסתכל על הקושי הנוכחי ולשאול כיצד אנחנו יכולים להפוך את זה להזדמנות נהדרת, זו כנראה בקשה גדולה מדי, אבל התגובה לכל משבר היא אותו הדבר: אתה עוצר, מבצע הערכת מצב, חושב על המצב ומבצע את המהלך שלך. אתה מנסה לעשות מהלכים הגיוניים ואתה מחפש את ההזדמנויות.

“עם סדרת מהלכים הגיוניים, אתה חוזר למקום שלך, חוזר לפיינל פור. תזכור שממילאנו הגענו לתחתית, בפורמט הישן של היורוליג הודחנו בסיבוב הראשון ושיחקנו ביורוקאפ ולזיכרוני גם שם לא הצלחנו, כך שאני חושב שזו הייתה התחתית. בתוך כמה שנים חזרנו ואלמלא הקורונה היינו קבוצת פיינל פור.

“אנחנו נהיה חייבים לבנות סגל חדש, זה יהיה קשה ולוקח זמן לבנות, אבל אנחנו נבנה ונבנה את הקבוצה הכי טובה שאנחנו יכולים לבנות לשנה הבאה. נבנה קבוצה תחרותית. הרבה מזה זה כישרון, אבל גם הרבה מזה זה אופי ואני אומר שזה אפילו יותר נוגע לאופי. הבאנו את כריס ג'ונס, שחקן שלא היה מוכר יחסית באירופה בזמנו, הוא התחיל לשחק במונגוליה בשכר של 200 דולר לחודש וצעד אחר צעד, זה בחור שהאמין מאוד בעצמו, עבד קשה מאוד והיה רעב להזדמנות. הוא קיבל את ההזדמנות במכבי והפך את עצמו לשחקן יורוליג מאוד חשוב וסולידי, כך שחלק מההזדמנות של העונה הבאה תהיה למצוא חלק מהשחקנים האלו, שאלמלא הסיטואציה הזו אולי לא היו זוכים להזדמנות הזו להוכיח את עצמם ולתת להם אותה".

"נבנה את הקבוצה הכי טובה שאנחנו יכולים לבנות". עודד קטש, אבי אבן ושמעון מזרחי (איציק בלניצקי)

לעודד קטש היה חלק עצום בכך שהסגל נשאר ביחד העונה, וגם לאבי אבן ואולי לנשק סודי בגובה 2.11 מ’ שהיה במכבי ת”א בעבר.
"הוא לא רגיל להיות מחוץ למועדון, הוא אף פעם לא באמת מחוצה לו".

באמת?
"שלא תבין לא נכון, אני מתכוון שהלב שלו תמיד במועדון".

אם כך ניקולה (וויצ’יץ’) עדיין עוזר?
"בוא נאמר שניקולה תמיד נמצא בחיוג מהיר".

מה אתה חושב על השלושה?
"יש לי רק דברים טובים לומר עליהם ובוא נתחיל עם עודד המאמן. זה ברור מאוד שאם השחקנים לא מרגישים שהם משחקים עבור מישהו שהוא מנהיג, הדברים מתפרקים. עודד הוכיח שהוא המנהיג ואני חושב שאחת התכונות הכי חזקות של עודד היא שהוא מאוד אנושי ואמפטי, הצד הזה שלו היה חשוב מאוד כדי שהשחקנים יראו שהוא יכול להוביל אותם בזמנים הללו.

“אבי איש מקצוע נהדר שממש יודע כדורסל היטב, היה לו חלק גדול בבניית הקבוצה הזו והוא נתן כל כך הרבה למכבי ולא רק בבנייה של הקבוצה כי לדעתי יש לאנשים את הרעיון שעבודתו של הג’נרל מנג’ר מסתיימת ברגע שבניית הקבוצה הסתיימה, אבל היא לא באמת נגמרת. זה חלק מהמסע, זה המאמן והשחקנים, אבל זה גם הג’נרל מנג’ר שמעצב את הקבוצה ועוזר לחשוב על תפקידים עבור השחקנים ואיך לשים אותם בפוזיציה הכי טובה להצליח, איך לפתח את השחקנים, איך להמשיך ולשפר שחקנים שכבר מגיעים אליך כשחקנים טובים ואבי עושה זאת נהדר.

"נמצא בחיוג מהיר". ניקולה וויצ'יץ' (איציק בלניצקי)

”ניקולה, מה אני יכול לומר על ניקולה? כולם אוהבים את ניקולה. טוב, אולי התקשורת עושה לו לפעמים חיים קשים ואני חושב שזה מאוד לא הוגן, אבל אני חושב שהוא נכס נהדר למועדון, הוא היה בלתי יאומן כשחקן ונכס נהדר בהנהלה, מנהל ספורטיבי וג’נרל מנג’ר, וכמו שאמרתי ניקולה תמיד מוכן לענות לטלפון ולתת עצה, להרים טלפון עבורנו וגם לקשר אותנו".