הדרבי התל אביבי הראשון של העונה ישוחק הערב (ראשון) ב-21:00, כאשר במידה רבה הוא לא באמת ירד מהכותרות מאז שהסתיימה לה עוד העונה שעברה, אך היריבות כמו גם המאבק יעלו הערב הילוך וב-ONE החלטנו ללכת בענק על פרויקט שיכבד את גודל המעמד.
לכן, החלטנו לנתח את הדרבי בצורה קצת שונה וכמובן שיהיה מדובר בחתיכת אתגר, בהינתן כל המשתנים והאספקטים שבהם הוא עוסק. עודד קטש מול אדימיטריוס איטודיס, הלבטים, החוזקות, החולשות וערב שניתן כבר עכשיו להגדירו כמאבק על הבית –תרתי משמע.
שושלת, נוטס לנדינג, דאלאס ו-4:1
כבר מן הפתיחה חייבים להודות שהחומרים שהדרבי הראשון של העונה סיפק לנו, עוד לפני שהחלה לה בכלל עונת 2024/25, היו מספיקים כדי להחיות את אחת מיצירות המופת האלו ששודרו על מסכי הטלוויזיה לפני עשרות שנים. הרי מה שקרה היה די בכדי לתת מספיק חומרים לעוד 1,000 פרקים גם לטלנובלות ואופרות הסבון של שנות ה-90, שהחלו אפילו כמה עשרות שנים קודם לכן.
עד כה היו מזימות, תככים ומאבקים שהתנהלו להם הן מאחורי הקלעים והן בפומבי (יש שיאמרו אפילו בצורה מוגזמת אצל אחד הצדדים). שתי הקבוצות התחרו על מספר שחקנים, גולת הכותרת הייתה השחקנים הישראלים, אך גם על ג'ונת'ן מוטלי, עליו בחרה אלופת המדינה לוותר כששמה עליו תחילה סכומים מכובדים מאוד, סכומים שבסופו של דבר קבוצות יורוליג אחרות גם כן לא היו מוכנות לשים. הפועל זכתה בשירותיו, אך הצהובים זכו במאבקים על רומן סורקין, תמיר בלאט, ג'יילן הורד וכן גם ג'ורדן לויד, שכבר מזמן לא נמצא כאן.
המזימות להוציא יותר כסף מהיריבה כדי להחליש אותה, בסופו של דבר הביאו לכך שהאדומים בעצמם הוציאו סכומי עתק שמביאים את העונה הזו להיות עונה בינארית. כי הרי לאור כל ההצהרות, זו תהיה או הצלחה או כישלון קולוסאלי על כל המשתמע מכך. מבחינתם, או כל התארים או כלום, או אחד או אפס. מנגד, על הכף ישנה את ההגמוניה הצהובה, זו שיצרה שושלות שמפארות את ההיסטוריה של הכדורסל האירופי, וקבוצות ששלטו במחוזותינו ביד רמה בשנים שבהן התוכניות המדוברות התחילו לרוץ.
הפועל תל אביב מחפשת עונה בסגנון הנוקמים, כפי שהיטיב עופר ינאי להגדיר עת שגייס שחקנים. ‘הנוקמים של ינאי’ – במי הם מחפשים לנקום בדיוק? בכל זאת, שנה ראשונה של מרבית שחקני הסגל במדים האדומים, אבל בדיוק הדבר הזה מוביל אותנו לנקודה הבאה שלנו.
עודד קטש VS דימיטריס איטודיס
הנסיך הצהוב אל מול איטודיס האדום (אל תגידו את זה לאוהדי פנאתינייקוס), התלמיד שכבר מזמן לא תלמיד אל מול אחד ממוריו. שושלות צהובות כחולות וירוקות, ואי אפשר באמת להתעלם מזה. השניים זכו ביורוליג יחדיו ואיטודיס הוסיף לארונו עוד צמד גביעים כמאמן ראשי. היוקרה שם, רמת הביצוע שם וגם השליטה אל מול השטף והרי ברור לכולם שהמשחק הערב הוא כמעט שווה ערך לפנאתינייקוס מול אולימפיאקוס, רק שהוא גם הרבה מעבר.
קרב השח שיהיה על הקווים הוא מרשים ואל תתנו למפגשי היורוליג בין השניים להטעות אתכם, שכן כאן מדובר בחוקים אחרים. הרי הסגלים שנרשמים למשחק הם בהתאם למגבלות המקומיות, עכשיו למען הסר ספק, גם בטורקיה וכמעט בכל מדינה בה מתחרות קבוצות היורוליג ישנן מגבלות הנוגעות לזרים, כך שהדבר לא חדש למי מהצדדים. רק שכאן שוב חשוב להזכיר את העובדות שיצוינו בסעיף הבא.
עודד קטש הוא מאמן של שחקנים, אופיו הנוח הוא זה שהפך את המשולש של ווייד בולדווין, לורנזו בראון ובונזי קולסון לכה קטלני. השטף ההתקפי של הקבוצות שלו הוא אחד המרשימים ביורוליג וספק אם יש את מי שיבקש לערער עליו. איטודיס מנגד, כפי שכבר צוין, הוא גם אדם של פרטים, כזה שהקבוצות שלו יודעות להעניש ולא בכדי זכה באליפויות יורוליג.
גם אם היה מדובר בקבוצות עם תקציב בלתי נגמר בצסק"א מוסקבה, שכן עדיין צריך לחבר את כל העסק יחדיו והמשחק הערב יספק הצצה נדירה ומהנה לסוג של התנגשות בין סגנונות, שיהיו אולי גם תולדה של הלבטים לגבי ערב שעדיין לא בטוח אם זה טוב או לא להגיע אליו בכלל פייבוריטים.
חוזקות וחולשות? משחקי הדירוג!
רבות יכול היה להיכתב על ההחלטה בנוגע לזר החמישי שיירשם אצל שתי הקבוצות למשחק היוקרתי הערב והאמת? בצדק, היריעה באמת הייתה קצרה מלהכיל. אם היינו מבקשים לעמוד על כל היתרונות, כמו גם החסרונות שברישום כזה או אחר, הכישרון הרי נמצא אצל שתי הקבוצות, כאשר משווים אינדיבידואלית ומנסים לרדת לרזולוציות הקטנות ביותר, רק שהפיל שבחדר נוגע לנקודות ואם להיות יותר ספציפיים לנקודות בטבלה.
הדרבי הקודם הביא עימו אבוקות, אוהדי הפועל תל אביב הדליקו אותן ונענשו בהפחתת נקודה, אלופת המדינה נענשה גם היא רק שמפתיחת העונה קבוצתו של קטש הפסידה משחק אחד בעוד שקבוצתו של איטודיס (ובפתיחת העונה של סטפאנוס דדאס) בינתיים מושלמת. כך שלשתיים אותו מספר נקודות בטבלה, המשמעות היא שניצחון צהוב מחזיר את המרחק מהאדומים לשני משחקים בעוד שניצחון אדום נותן להם את ההובלה וכזכור, בתום העונה הסדירה המדורגת ראשונה היא זו שמחזיקה ביתרון הביתיות לכל אורכו של הפלייאוף.
55 שנים של הגמוניה או היעדרה
למרות הניצחון המשכנע והמרשים במיוחד של סגנית האלופה על חובנטוד בדאלונה, הרי זה ברור שהפועל ת”א עדיין מצויה בתקופת התאקלמות, בטח תחת איטודיס ואל דאגה, נגיע אליו ממש עוד רגע. שחקנים שצריכים ללמוד שיטה, מאמן שעדיין לומד קבוצה וזה לגיטימי אגב, תשאלו כל מאמן שנמצא שבועות בודדים עם קבוצתו. מנגד, החולשה הזו אצל הקבוצה מהצד האדום של העיר תופסת גם את אלופת המדינה, שהתחילה לשחק עם סגל מלא לראשונה רק בשלישי שעבר מול פאריס.
הצהובים עדיין לא למדו להכריע משחקים, מה שהגיוני לקבוצה שנמצאת בקדם עונה ועדיין מחפשת את הזהות, כמו גם את הכלים שהולכים אליה ברגעים שהכי צריך. מנגד, גם כאן אפשר לומר שהפועל ת”א עוד לא מצאה, כך שמהבחינה הזו יש איזון, אם כי עולה השאלה מה יכריע את המשחק הקרוב, שמה שבטוח לא יהיה חסר בו זה עצבים וההשלכות שלהם על הפרקט. בטח בעונה שבה הפועל ת”א מבקשת לסיים בצורת בת 55 שנים וכשמכבי ת”א, מבקשת להמשיך את הדומיננטיות שלה.
כישרון מסרים וישראלים
עבור שתי קבוצות שמתאקלמות להן, כשעדיין לא סיימו אגב לבצע את המהלכים האחרונים שלהם בשוק (מכבי תל אביב), הרי ברור שהכישרון הטהור כאן יכול לדבר ויש עמדות שבהן יש יתרון לאלופת המדינה ובאחרות לסגניתה. אפשר כבר עכשיו לטעון שבשבל כל יתרון כזה או אחר שיש לכל אחת מהקבוצות, לא מן הנמנע שבסופו של דבר מי שיכריעו את הדרבי יהיו דווקא הישראלים.
הנושא שנחשב לדי כאוב עבור האוהדים באדום, אך לא כי אין להם ישראלים איכותיים כאלו. משחקי הדרבי הקודמים בסופו של דבר הבליטו גם את הישראלים, שהדומיננטיות שלהם הייתה זו שהכריעה את גורלו של הדרבי והערב צפוי יהיה שהלחץ ידבר ובעוצמות שלא נצפו והורגשו בעבר. הפעם הדרבי הזה הוא על הרבה יותר מכדורסל, הוא גם על הרבה יותר מהעיר, שכן הוא על מסר אותו מבקשים להדהד לא רק במדינה, אלא גם ביבשת הישנה.