המלחמה המתנהלת מאז השבעה באוקטובר, 2023, השפיעה כמובן על כולנו. הלחימה בצפון מקשה מאוד על קבוצות האיזור, אבל הפועל גליל עליון נפגעה ללא ספק יותר מכולן. היא היחידה בליגת העל בכדורסל שלא יכולה, כבר עונה שנייה ברציפות, לארח בביתה. בעונה שעברה הקבוצה נדדה בין מגרשים, כאשר אירחה בעפולה, בצפת וגם במרכז הארץ. העונה החליטו מנהלי הקבוצה לתת בית קבוע למערכת באולם אנרבוקס בחדרה ולצורך כך הקבוצה כולה מתגוררת בבית מלון בזכרון יעקב.
בראיון ל-ONE סיפר יו"ר גליל, טמיר אברהמס, על המציאות המורכבת של המועדון, החיבור המיוחד לקהילה ביישובי הגליל העליון והרצון העז לחזור כבר הביתה. הוא גם לא מתבייש לכוון גבוה, גם במציאות הנוכחית.
"בשנה שעברה אירחנו ממש בכל הארץ. אפילו בהיכל שלמה אירחנו וזה עשה כמון בעיות לוגיסטיות, נוסף על הטרטור ממקום למקום ותחושת חוסר הבית", מזכיר אברהמס. "בצפת המתקן לא עמד בתקנים של ליגת העל, בעפולה היינו צריכים לחלוק את האולם עם הקבוצה המקומית, דבר שיצר בעיות בתיאום האימונים.
"בתחילת העונה עוד המשכנו להתאמן בכפר בלום, אבל זאת הייתה סיטואציה בלתי אפשרית, עם אזעקות, פיצוצים, מטוסים ופחד תמידי מצד חלק מהשחקנים. יש שחקנים, שכבר לא במועדון, שעד עכשיו בטראומה מהמציאות הזאת. העונה החלטנו שחייבים לתת למערכת בית קבוע, שהשחקנים יהיו פחות בנסיעות ועל מזוודות. לצורך כך מתחילת העונה השחקנים שוהים בבית מלון בזכרון יעקב וכמובן אנחנו מארחים בחדרה. האולם בחדרה חדש ונהדר, אבל כל מי שהיה בכפר בלום יודע שזה לא קרוב לתחושה שהבית האמיתי שלנו נותן".
לא יכולים לשחק בבית. שחקני גליל עליון (רועי כפיר)אברהם המשיך וסיפר על המצב: “אתם צריכים להבין - כל החיבור לקהילה שלנו לא קיים ברגע שאנחנו לא בבית. אנחנו משתדלים להביא קהל מחדרה וגם עושים שיתוף פעולה עם קבוצת הנוער של הפועל חדרה, כדי להביא צעירים מקומיים למשחקים שלנו, אבל הקהל מהגליל לא באמת יכול לנסוע שעה וחצי למשחקי בית ביום עבודה. הצעירים בטח לא יכולים להגיע. כפר בלום עם 1,500 צופים זה מגרש ביתי שאין כמוהו בארץ ובו ניצחנו את כל הקבוצות הגדולות. מעבר לזה, זה איזור שיש לו מרקם אוכלוסיה מאוד מיוחד: בכפר בלום ייפגשו אנשים מקרית שמונה ומהקיבוצים של האיזור, אנשים מרקע חברתי פוליטי שונה לגמרי, אבל במגרש כלום לא חשוב. כולנו גליל עליון.
“החיים בגליל ייחודיים. עשרות שנים יש פה חיבור לקהילה שלא קיים במקום אחר. שחקנים שאוכלים יחד בחדר האוכל בכפר בלום או בית הלל, שיוצאים לריצה בטיילת הירדן והילדים באיזור נגישים אליהם ביום-יום. זה יצר חיבור מיוחד מאוד לקהילה וחיבור אדיר שלה לכדורסל. כל זה בעצם לא קיים כבר יותר משנה, אנחנו מנותקים מהקהילה שלנו, מהקהל שלנו ומהאיזור כולו. עשינו הכל כדי לתת לשחקנים הרגשת בית בחדרה, אבל חייבים להחזיר את כל זה הביתה".
המצב משפיע על גליל גם הפן הכלכלי. "חלק גדול מהספונסרים שלנו הם מהגליל העליון ומן הסתם ההכנסות שלהם נפגעו מאוד במלחמה", מספר אברהמס, "הם כבר לא יכולים לתמוך בנו כפי שהם רוצים. בנוסף אנחנו כמובן צריכים לדאוג לרכבים לשחקנים, לאבטחה בחדרה ועוד הוצאות. המדינה עוזרת מאוד בכל עניין מימון המלון בזכרון וזה כמובן עוזר. יש לנו סיוע שוטף ממשרד הספורט ומהמשרד לפיתוח הנגב והגליל, כמו גם ממנהלת הליגה, אבל ברור שאפשר יותר".
ומה במישור המקצועי? איך הקבוצה מתמודדת עם הסיטואציה ולאן היא שואפת?
"אנחנו כרגע עם שלושה זרים בלבד עושים הכל להמשיך ולחזק את הקבוצה. אני מאוד מאמין בקבוצה של השנה. בנינו קבוצה מצוינת עם שלד ישראלי טוב: הקפטן ליאור קררה, רון כהן שגדל פה, תומר אסייג ולוקאס גולדנברג שהגיעו יחד מעפולה, שחר עמיר, יונתן אטיאס, שחקנים מוכשרים מאוד. גוני (יזרעאלי) ואבישי (גורדון) שרגילים כל כך לעבוד יחד עושים גם את שלהם, הזרים מקבלים בצורה מדהימה את המצב ומתמודדים איתו נהדר.
"מאמין בקבוצה". טמיר אברהמס והצוות המקצועי של גליל עליון (מנהלת הליגה)"כמובן שמראש מי שחתם העונה בישראל כבר יודע שזאת הסיטואציה וזה לא משהו שפתאום נחת עלינו, כמו בעונה שעברה. בעונה שעברה, עם כל הסיטואציה שנוצרה, רק רצינו לשרוד בליגה וזה שעשינו זאת היה הישג אדיר. העונה אני אומר חד משמעית שאנחנו רוצים פלייאוף.
"עלינו חזרה לליגת העל לפני שלוש עונות ומראש אמרנו שחזרנו כדי להשאר ולא כדי לרדת חזרה ולהיות אפיזודה חולפת. הגענו לפלייאוף בשתי העונות הראשונות, כולל בית עליון בעונה השנייה והעונה שעברה היא יוצא הדופן מבחינתי. מקומה של הפועל גליל עליון הוא חד משמעית בליגת העל".
בימים האלה יש הרבה דיבורים על הפסקת אש בקרוב וזה כמובן מעודד את אנשי הגליל, לקראת חזרה אפשרית הביתה. מה האתגרים בכך?
"זה יהיה מורכב לוגיסטית. נצטרך להעביר את השחקנים צפונה, למצוא להם דירות בגליל העליון, לדאוג לתחבורה. נצטרך גם פה את הסיוע של המדינה ושל המנהלת, אבל ברור שלא נוותר על זה. המדינה קצת נתנה תחושה שהיא שכחה את הגליל, אבל אנחנו כאן כדי להזכיר שהגליל העליון על המפה ויישאר עליה, איך אומר המשפט המפורסם: ‘לא רק בספורט, אלא בהכל’".