אנדריק לא דרך על המגרש מאז 2 באוקטובר, חמישה משחקים בלי דקות. הוא פתח בליל והאור שלו כבה לאחר מכן. לגבי ארדה גולר המצב פחות דרמטי, אבל כמעט זהה. דקה אחת, סמלית בלבד כשכבר הושלם הקאמבק מול דורטמונד, בארבעה משחקים. ההופעה האחרונה שלו בהרכב הפותח הייתה ב-21 בספטמבר. הוא עולה באופן אקראי כשיש יתרון, ולא כשנושבות רוחות נגד.
על כה קרלו אנצ’לוטי לא פתח יותר מדי דלתות לשניים, ובטח שלא ברגעים החשובים. למעשה, המציאות היא שהמשבר המתהווה במדריד סוגר אותן. בקלאסיקו, המאמן לא השתמש בכל החילופים שלו (ביצע שלושה). מול מילאן כן – ובשני המצבים לא פנה לברזילאי או לטורקי. “שני כישרונות בלתי נראים”, התפלאו בספרד.
בתחילת העונה, המצב היה שונה. גולר פתח בשלושה מתוך ששת המשחקים הראשונים בליגה והחמיץ רק שניים מתוך 12 המשחקים הראשונים. אחרי שלא הפסיק לכבוש בסיום העונה הקודמת (שישה שערים ב-440 דקות, אחד כל 73 דקות), תפקידו הלך וגדל.
אנדריק מנגד כבש בשני משחקי הבכורה שלו, בליגה (ויאדוליד) ובליגת האלופות (שטוטגרט), אך ה”אורות כבו”, כפי שתיארו בספרד. חשיבותו ירדה. מול הרוסונרי, קמאבינגה וברהים דיאס היו תוכנית ב', דני סבאיוס היה תוכנית ג' וד', והפוש האחרון נעשה עם רודריגו ופראן גארסיה שזה עתה חזרו. בינתיים, שני השחקנים ראו עוד הזדמנות חולפת, דווקא כשריאל כן הייתה זקוקה לתגובה על המגרש.
"תחרות" וסבלנות
גולר שיחק רק 35 דקות בשבעת המשחקים האחרונים. לעיתים הוא מצוי בדילמה מבחינת מיקומו על המגרש. "הוא יכול להיות קשר", הודה אנצ'לוטי, אך לא רואה אותו מוכן לכך עדיין. הופעותיו היו זמניות, שכן במהלך המשחק גולר נחשב עדיין לשחקן התקפי נוסף, וזה פוגע בתפקידו. "יש לו תחרות וקשה למצוא מקום בהרכב של ריאל מדריד הזו", הסביר המאמן.
לאיטלקי קשה לא רק למצוא לו מקום בהרכב הפותח (אמבפה, ויניסיוס, רודריגו וברהים, בנוסף לבלינגהאם שמשחק בין הקישור לחוד, מקדימים אותו), אלא לאחרונה גם כמחליף. “הוא הפך לשקוף”, תיארו בספרד. הנחמה היא טורקיה, שם בשני מחזורים וארבעה משחקים הוא שיחק יותר דקות (352) וכבש יותר שערים (שער ובישול) מאשר בריאל מדריד (291 דקות ואפס שערים). שם, למרות גילו הצעיר, הוא מהווה עמוד תווך.
המצב של אנדריק אף יותר מורכב. רק לחסוס ואייחו יש פחות דקות (10). הוא עם 107 דקות בלבד, וזה אף עלה לו במקום בנבחרת, כשהמחסור שלו בדקות גרם לאי זימונו לסגל. עם זאת, המאמן דוריבל ג’וניור ממעיט בחשיבות הנושא ורואה בכך עניין זמני, כמו גם אנצ'לוטי כשהדיון עולה על פני השטח. שניהם מגנים על הכישרון בן ה-18 ומבקשים סבלנות.