האנזי פליק הוביל את ברצלונה למאזן מושלם של ארבעה ניצחונות בפתיחת הליגה הספרדית ולפני פגרת הנבחרות למרות אינספור בעיות ואתגרים: פציעות של שחקני מפתח, מגבלת פייר פליי, רכש דל ואצטדיון קטן בסטנדרטים של בארסה. ועל הדרך, זה גם הוביל לשיאים היסטוריים.
ראשית, לפחות כרגע, עד חלון ההעברות של ינואר, יש לבארסה הכי מעט זרים מאז עונת 1995/96, כלומר מאז החל חוק בוסמן, כך לפי עיתון ‘ארה’ הקטלוני. בעצם מארק אנדרה טר שטגן, ז’ול קונדה, רונאלד אראוחו, אנדראס כריסטנסן, פרנקי דה יונג, ראפיניה ורוברט לבנדובסקי הם היחידים בסגל שלא נולדו בספרד. גם אנסו פאטי, אבל לו יש אזרחיות ספרדית.
שבעה זרים זה מעט מאוד לא רק ביחס להיסטוריה של בארסה, אלא גם לליגה הספרדית. למעשה, רק לאתלטיק בילבאו (שכידוע משחקים בה רק שחקנים עם שורשים באסקים) ולאוססונה יש פחות זרים, בעוד לריאל מדריד יש 17 זרים בסגל.
שיא נוסף הוא שבארסה הזו של פליק היא בעצם הקטלונית ביותר שהייתה לה במאה ה-21. מתוך 18 הספרדים של הקבוצה, 11 הם קטלונים – משהו שקרה לפני כן רק תחת טאטה מרטינו בעונת 2013/14 ואצל צ’אבי ורונאלד קומאן בעונת 2021/22. אפילו אצל פפ גווארדיולה לא היו כל כך הרבה קטלונים בסגל.
עם זאת, פליק בראש הרשימה הזו כי אצלו פשוט אותם קטלונים שיחקו יותר: בהשוואה לשלב הזה של תחילת הליגה בעונות המדוברות, אצל מרטינו שישה קטלונים קיבלו דקות, אצל קומאן – שבעה, בעוד פליק נתן דקות כבר לעשרה שחקנים קטלונים, כולל מארק ברנאל שנפצע בצורה קשה וסיים את העונה. הקטור פורט הוא בעצם הקטלוני היחיד שפליק עדיין לא נתן לו דקות העונה, מה שאומר שהשיא הזה עשוי להישבר.
מאז 2000, רק בחמש עונות, בהרכב הראשון של בארסה היו לפחות חמש קטלונים בהרכב הקבוע של בארסה: מדי שנה בין 2010 ל-2014 (ויקטור ואלדס, קרלס פויול, ג’רארד פיקה, ג’ורדי אלבה, סרחיו בוסקטס, צ’אבי וססק פברגאס) – ועכשיו. אצל פליק, שחקני ההרכב הקטלונים הם פאו קובארסי, אלחנדרו באלדה, מארק קסאדו, דני אולמו ולאמין ימאל.
בנוסף, בארסה היא גם הקבוצה הצעירה ביותר בליגה הספרדית. ממוצע הגילאים שלה הוא 23.4, לפני סוסיאדד (24.5). לראיו וייקאנו (29) יש את הסגל הכי מבוגר, בעוד ריאל עומדת על 26.5.