בימים האחרונים נהנה רוברט לבנדובסקי ללמד את העיתונאים הקטלונים כיצד מבטאים נכון את שמו של וויצ'ך שצ'סני. הוא עשה זאת עם חיוך רחב על פניו וניתן היה לראות עד כמה הוא מאושר מהחתמתו של החבר הפולני בברצלונה. הקפטן הלאומי ממש לא תמיד הסתדר עם כולם בנבחרת ודי להזכיר את המריבות המגוחכות עם ארקדיוש מיליק, אבל עם השוער תמיד היו לו יחסים מעולים והידידות הזו הולכת אחורה עוד לימי הנוער בלגיה ורשה.
היא אף מזכירה עד כמה קשה היתה תחילת דרכו. בעוד שצ'סני נחשב להבטחה גדולה, משך אינספור סקאוטים למשחקיו ועבר כבר בתחילת 2006 לאקדמיה של ארסנל בהיותו בן 15 בלבד, הרי שלבנדובסקי ממש לא הוגדר כבעל פוטנציאל גבוה. הוא שובץ על תקן מחליף בקבוצת המילואים של לגיה במהלך עונת 2005/06, לא זכה להערכת המאמן, ואחרי שנפצע באביב הוחלט לא להאריך את חוזה וולשחררו. משם הוא נדד לקבוצת זניש פרושקוב בגיל 18, וכך החלה הנסיקה ההדרגתית שלו. הוא לא נולד עם כפית זהב בפה, יודע להתגבר על מכשולים ולהוכיח את עצמו, וכבר מזמן לא מייחס חשיבות רבה למה שכותבים בתקשורת.
לכן הביקורת הנוקבת שספג בספרד במהלך העונה שעברה לא ריגשה אותו במיוחד. סביר שגם המחמאות הגדולות במהלך עונת הבכורה, כאשר הוא הבקיע 33 שערים בכל המסגרות והיה דומיננטי בדרך לזכייה באליפות, לא עשו עליו רושם מוגזם. בגילו, לבנדובסקי יודע להעריך את כושרו בעצמו, ויודע גם לדרוש מהסביבה לספק לו את השירות הנדרש. העניין הוא כי במהלך 2023/24 היו חיכוכים לא מעטים. "אנחנו צריכים לשאוף לייצר הזדמנויות רבות יותר. לפעמים אין לנו מספיק שחקנים התקפיים על המגרש ואין לי מספק תמיכה", התלונן הפולני בשלב מסוים וחוסר שביעות הרצון מהזהירות הטקטית של צ’אבי היה ברור לחלוטין.
עיתונאים מסוימים בקטלוניה גורסים כי צ'אבי ביקש מההנהלה למכור את לבנדובסקי. האם זה נכון? אין לדעת כי לא היו אמירות פומביות בנושא וייתכן שמדובר בברווז עיתונאי. היו גם דיווחים על הניסיון של החלוץ להרגיע את המאמן אחרי ההחלטה להתפטר בינואר ועל כך שיזם ארוחה לכל הסגל בביתו על מנת לדבר על המצב באווירה נעימה ולחזור למסלול הנכון. בקיצור, יש ידיעות סותרות לגבי טיב יחסיו עם צ'אבי וייתכן שהשניים היו מסתדרים היטב גם בעונה הנוכחית לו היה המאמן נשאר בתפקיד. דבר אחד בטוח – את מחליפו לבנדובסקי אוהב הרבה יותר וזה לא אומר דבר על צ'אבי. האנזי פליק הוא המאמן הכי מתאים לו בתבל והוא מעידף אותו על פני כל אחד, ובפער ניכר.
אולי מעמדו בבארסה היה מעורער בתחילת השנה ואולי ההנהלה בנתה עליו בכל מקרה בהתחשב כך שחוזהו נחתם עד 2025 עם אופציה קלה לשנה נוספת, אך מניותיו עלו פי כמה כאשר הגרמני מונה לרשת את צ'אבי המפוטר. מבחינת המאמן החדש, לבנדובסקי היה השחקן הכי חשוב בסגל, כי הם מכירים היטב ואפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות. בניגוד לשנתיים הקודמות, הפך הפולני ליד ימינו של הבוס, וידע שכל המערך יותאם במיוחד עבורו. למעשה, הוא נותר האופציה הממשית היחידה בחוד.
מארק גיו הצעיר נמכר לצ'לסי במחיר מבצע, למרות שגילה ניצוצות בעונה שעברה והיה מסוגל לשמש גיבוי טוב על הספסל. ויטור רוקה שהגיע בינואר עם תקוות גדולות והיה אמור להיות התשובה הברזילאית של ברצלונה לאנדריק של ריאל מדריד, לא רק נדחק הצידה לחלוטין על ידי צ'אבי, אלא לא היה רלוונטי גם בעיניו של פליק – ולפיכך נדד בהשאלה לבטיס.
פרט ללבנדובסקי, יכולים לשחק כעת בעמדת החלוץ המרכזי רק שניים. עבור אנסו פאטי זו לא המשבצת האופטימלית ובכל מקרה יש חוסר ודאות סביב כושרו ומצבו הבריאותי אחרי ההשאלה הכושלת בברייטון. פאו ויקטור הוחתם באופן מלא מג'ירונה אחרי עונת השאלה בקבוצת המילואים של הבלאוגרנה, אבל הוא עדיין חסר ניסיון ולא בהכרח מסוגל לספק את הסחורה במשחקים הגדולים. נשאר רק הפולני וסביבו בונה פליק את החוד.
באופן טבעי, יש ספקות לגבי יכולתו של לבנדובסקי לסחוב עונה שלמה בגיל 36 ולשחק באופן קבוע בכל המפעלים. תדירות המשחקים מתישה והפולני טען השבוע: "מעולם לא היה בקריירה לי קצב כזה, כאשר כמעט כל שלושה ימים יש משחק". אכן, ב-19 בספטמבר שיחקה בארסה במונאקו, ב-22 בספטמבר התארחה אצל ויאריאל, ב-25 בספטמבר אירחה את חטאפה, ב-28 בספטמבר יצאה למשחק חוץ מול אוססונה וב-1 באוקטובר כבר היה המחזור השני בליגת האלופות מול יאנג בויז. לבנדובסקי היה בהרכב בכולם.
טוב, הוא בהרכב בכל המשחקים בליגה ובצ'מפיונס ליג עד כה, ואף פעם לא הוחלף לפני הדקה ה-69 – בדרך כלל זה קורה לאחר מכן, או בכלל לא. בינתיים, הוא מחזיק מעמד ולא סתם מחזיק מעמד. הוא כובש כמעט תמיד, ואתמול, אחרי שקיבל באופן חריג ארבעה ימי מנוחה שלמים, הפציץ שלושער במחצית הראשונה בדרך ל-0:3 על אלאבס. כך הוא הגיע ל-10 שערי ליגה בתשעה מחזורים, אליהם צריך להוסיף צמד לרשת אלופת שווייץ. בסך הכל, מדובר ב-12 כיבושים ב-11 הופעות וממוצע של שער למשחק לא זכור לו בקדנציה בברצלונה. זה שמור לימי הזוהר בבאיירן מינכן, במיוחד בתקופה של פליק.
עם פליק הוא זכה בטרבל בעונת 2019/20. עם פליק הוא שבר את השיא המיתולוגי של גרד מולר והבקיע 41 שערי בונדסליגה בעונת 2020/21. השיטה של הגרמני, המבוססת על לחץ גבוה ואספקת כדורים תכופה לרחבה איפשרה לו לקבל את המספר הגבוה ביותר של הזדמנויות. מובן שיש התאמות כעת. הפולני ביצע עבודה שחורה מרובה ללא כדור באליאנץ ארנה, אבל עכשיו ההספק שלו חייב להיות קצת יותר נמוך על מנת לא לשחוק אותו בגילו, בוודאי בלוח הזמנים התובעני. מנגד, ההוראה לחפש אותו במרכז הרחבה ברורה לגמרי, ושחקני בארסה אוהבים את זה. לאמין ימאל, פדרי, ובמיוחד ראפיניה שהוסיף אתמול שני בישולים נוספים לרזומה המזהיר שלו העונה, יודעים שיש להם כתובת ליד השער.
"רוברט הוא החלוץ המרכזי הטוב ביותר בעולם בעשור האחרון", אומר פליק. זו הסיבה בגללה בארסה הייתה כה גאה להביאו ולהעניק לו חוזה נדיב עבור שחקן מבוגר, וייתכן שהעונה השלישית תהיה הגדולה ביותר שלו. "מה השתנה העונה? אנחנו פשוט שולחים יותר כדורי רוחב והגבהות לרחבה, וזה המקום בו אני יכול להועיל כחלוץ", אמר בפשטות הפולני כבר לפני שבועיים. עם כל משחק שחולף, נראה שהוא פורח יותר, והשאלה המרכזית הגדולה היא אם יוכל לעמוד באתגר ולגלות יציבות עד סוף העונה.
כי הרי אם הכל ילך כשורה, והחיבור רק ילך וישתפר, אפשר להתחיל לפנטז בזהירות אפילו על שבירת השיא של ליאו מסי שכבש 50 שערי ליגה בעונת 2011/12. ללבנדובסקי נותרו "רק" 40 כדורים ברשת כדי להשתוות לפרעוש. אלא שהאופטימיות הזו עלולה להיות מוגזמת, והשחיקה עלולה להיות הרסנית. מכת הפציעות לא מפסיקה, ושצ'סני כבר הוזעק כעת באופן לא צפוי אחרי שמארק-אנדרה טר שטגן גמר את העונה.
מה יקרה אם הפולני ייפצע לפתע? אירוע כזה עלול לחבל בעונה כולה, וכדאי לבארסה להקטין את הסיכוי לכך באמצעות בדיקת אפשרות להחתים חלוץ מחליף יעיל בינואר במסגרת המגבלות הכלכליות הקיימות. זה רק יחזק את מעמדו של לבנדובסקי, יאפשר לו להיות רענן יותר כשהוא על הדשא, ויעזור לקבוצה להתמודד בכל החזיתות.