מוריניו עשה היסטוריה: אדחה כל הצעה שתגיע

היסטוריה בטירנה. רומא היא מחזיקת הקונפרנס ליג הראשונה במפעל שהוקם השנה. הג’אלורוסי רשמו 0:1 קטן-גדול על פיינורד (אופיר מרציאנו ישב בספסל ולא שותף) וזכו בתואר האירופי הראשון שלהם, כאשר הכי קרוב שהגיעו עד כה זה גמר ליגת האלופות ב-1983/84. 

חלוץ הקבוצה, תאמי אברהם, היה נרגש עם שריקת הסיום: “דבר אחד אמרתי כשהגעתי לקבוצה, וזה שאעשה הכל כדי לעזור לחבריי להגיע לגמר ולזכות בתואר, ובעונה הראשונה שלי כאן הצלחנו להשיג את זה. כל הקרדיט לחבריי, הופעות מצוינות, גול נהדר של ניקולו, הצגה של כריס מאחורה, ממש כל הקבוצה. אנחנו ראויים לזה, עבדנו קשה כל השנה, ואנחנו אלופים. לגבי הקהל? אני אוהב אותם, פשוט אוהב אותם. מהיום הראשון שהגעתי לכאן, הם הכי טובים שיש. אני שמח להיות חלק מהקבוצה הזאת ועכשיו זה הזמן לחגוג וליהנות!”

הקבוצה מהבירה, שסיימה במקום השישי בסרייה א’, הבטיחה את מקומה בליגה האירופית בעונה הבאה. ומה עם “המיוחד”? ובכן, ז’וזה מוריניו הגיע לגמר החמישי שלו ושימו לב: הוא ניצח בכל אחד מהם. לפורטוגלי המעוטר יש שתי זכיות בליגת האלופות (עם אינטר ופורטו), זכייה בגביע אופ”א (פורטו) וזכייה בליגה האירופית (עם מנצ’סטר יונייטד). כעת, הוא הראשון להניף את גביע הקונפרנס ליג, המפעל החדש והשלישי בחשיבותו באירופה. מן הסתם, הוא גם הראשון שלוקח את כל התארים. מלבד אוהדי הקבוצה שפקדו את האצטדיון בטיראנה, עשרות אלפי אוהדים נוספים חגגו בהקרנת ענק באצטדיון האולימפיקו שברומא.

תאמי אברהם עם גביע הקונפרנס ליג (רויטרס)

כמו כן, מוריניו עזב את הכדורגל האיטלקי ב-2010 (אחרי שלקח צ’מפיונס עם אינטר) ומאז אף קבוצה איטלקית לא זכתה בגביע אירופי. הערב, כאמור, גם הרצף הזה נשבר ועל ידי מי שעשה זאת בפעם האחרונה. בהחלט מיוחד.

מי שעשה את ההבדל בהתמודדות הוא ניקולו זאניולו (בגיל 22 ו-327 ימים), כאשר הוא השחקן האיטלקי הצעיר ביותר שכבש בגמר של תחרות אירופית גדולה מאז אלסנדרו דל פיירו (בגיל 22 ו-200 ימים, נגד דורטמונד בליגת האלופות של 1997). כמו כן, זאניולו כבש יותר בקונפרנס (6 שערים) מאשר בכל יתר המסגרות יחד.

ניקולו זאניולו חוגג (רויטרס)