בתקופה האחרונה ההצלחה הגדולה של נבחרת ישראל עד גיל 20 במונדיאליטו בארגנטינה הכניסה אותה לשיח בשגרה, אבל לא רק אותה. מעבר להתלהבות מהנבחרת כקבוצה, רבים מסתכלים על שחקניה ושואלים, למה בעצם הם לא מקבלים צ׳אנס בבוגרים? את המעבר הזה הרבה פעמים קשה לעשות, אבל לא רק כי היכולת גבוהה יותר או כי חסר ניסיון.
אחד המאפיינים הקשים ביותר במעבר הוא הפיזיות שיש בכדורגל הבוגרים. באופן כללי, בכדורגל הפיזיות היא מאפיין קריטי שמשרת שחקנים רבים ועשוי לעצור התקדמות של מי שלא מתאמן מספיק ומגיע לרמות המתאימות, והדבר נכון לכדורגל בכל העולם.
אחד שידע להתגבר על הקושי הוא לוקאס פאקטה. הקשר של ווסטהאם יגיע לרגע שיא בקריירה שלו כשיפגוש הערב (רביעי) ב-22:00 את פיורנטינה בגמר הקונפרנס ליג, אך דרכו של השחקן למעמד הזה ולהרכב נבחרת ברזיל הייתה לא פשוטה.
למעשה, בגיל 15, בזמן ששיחק בקבוצת הנערים של פלמנגו, הוא היה קרוב לוותר ולעזוב. זה ריקרדו, מי שאימן את פאקטה בזמנו ואחר כך גם בבוגרים, סיפר על המאבק שהיה לילד הצעיר: “בגיל 15 לוקאס פאקטה היה נמוך ורזה, לא פעם הוא בכה אחרי שלא הצליח להתחרות ולהראות רמה מספיק גבוהה.
“הוא רצה להפסיק ומשפחתו רצתה שיעזוב את המועדון, אבל אנחנו מאוד אהבנו אותו. ניהלנו עם המשפחה הרבה פגישות כדי שיישאר, תמיד חשבנו שיכול לצאת ממנו משהו טוב, אבל היינו חייבים לראות שהוא לא יגדל כשהוא מתוסכל”. גם מנהל האקדמיה, קרלוס נובאל, הוסיף: “הוא כמעט היה יהלום שנאבד”.
למרות התסכול, קשיים היו חלק מסיפור עלייתו של פאקטה מהרגע הראשון. אם בכדורגלן ברזילאי אנחנו נוטים לדמיין מישהו שהקפיץ כדור בפאבלות, הסיפור שלו היה קצת אחר. הוא הגיע מאי קטן בן 3,000 תושבים בלבד שאין בו מכוניות ועל שמו הוא נקרא, ‘אי פאקטה’. כשהתחיל להתאמן בכדורגל בגיל 12, הגעה לכל אימון הייתה רצופה בקשיים כשהוא היה צריך לקחת סירה מהאי שבו גר ושלושה אוטובוסים כדי להגיע לאימוני הקבוצה כל יום, במה שגרם לאמו להחליט על מעבר לריו כדי להקל עליו את ההגעה לאימונים.
בסופו של דבר כשהיה בן 17 עשה קפיצה פיזית, גם תודות לכך שלקח שלושה חודשים שבהם עבד רק על הגוף ולא על הכדורגל, כשמשם החל לככב עם גילאים מבוגרים ממנו עד שקיבל צ’אנס בבוגרים. לאחר מכן הקפיצה שלו הייתה גדולה, שתי עונות בבוגרים של פלמנגו הספיקו למילאן לשלוח הצעה בינואר 2019 על מי שכונה “קאקה החדש” כשהעסקה נחתמה על סכום של כ-35 מיליון אירו, ההעברה השנייה בגודלה בהיסטוריה של מילאן בזמנו.
קאקה נשאל על המעבר בזמנו והזהיר מראש: “יש לו עתיד מזהיר, אבל עדיף שלא לעשות השוואות. ראינו כל כך הרבה כאלה בשנים האחרונות שהושוו אליי, לפאטו, רונאלדיניו, קאפו, ריבאלדו… כל ברזילאי שהיה חלק מההיסטוריה של מילאן. צריך להימנע מהשוואות כדי שהוא יוכל לבוא לפה ולשחק בשקט ושלווה”.
את הדברים האלה הוא לא קיבל. התקופה שלו במילאנו נמשכה עונה וחצי בלבד, כשמאמן הקבוצה מארקו ג’יאמפאולו ביקר את סגנון המשחק שלו ואמר שהוא צריך להיות “פחות ברזילי וראוותני, יותר קונקרטי”, אך זה פשוט לא פאקטה שנחשב לאחד השחקנים המלהיבים שיש עם הכדור. הברזילאי לא התאים למקום, לא הצליח להסתדר עם האנשים והשחקנים ולבסוף עזב בקיץ 2020 לליון. בדיעבד הוא סיפר: “החברים בליון שלא היו לי במילאן עושים את ההבדל, זו הדרך הברזילאית לחיים”.
אחרי המעבר לצרפת פתאום הכל התחיל לעבוד. למרות שהצטרף לקבוצה שהגיעה לחצי גמר ליגת האלופות בעונה החולפת ולא הצליחה לשחזר את ההצלחה המקצועית, פאקטה בעצמו התחיל להיראות הרבה יותר טוב. זה הגיע גם עם השינוי בתפקוד, כשמקשר התקפי קלאסי הוא התחיל לשחק לסירוגין גם בעמדת הקשר המרכזי, וזה עשה לו רק טוב.
הברזילאי הפך לדמות דומיננטית על המגרש, היה מהשחקנים האגרסיביים בליגה, ביצע בלי סוף תיקולים (וגם עבירות), היה מהבולטים בשליחת כדורי עומק בתקופה שלו בצרפת וידע גם לאיים על השער, איכות שהשתפרה אצלו בעונתו השנייה (2021/22). במקביל, הוא המשיך להראות את האיכות הבולטת לעין אצלו, הדריבל והקסם עם הכדור, ולכולם היה ברור שהדברים מתחברים.
במקביל, פאקטה גם קיבל קרדיט בנבחרת ברזיל. לקופה אמריקה ב-קיץ 2021 הוא הגיע כשחקן ספסל וראה רק 67 דקות בשלושת משחקי שלב הבתים הראשונים, אלא שמאז החל לקבל קרדיט והרבה יותר דקות, החזיר עם שני שערים ופתח בחצי הגמר וגם בגמר מול ארגנטינה שהסתיים בהפסד כואב. פאקטה הוסיף וסיפר בעבר על המשמעות של החיבור שלו עם ניימאר, ששיחק גם הוא בצרפת (פ.ס.ז’) וכמובן בנבחרת ברזיל: “אנחנו מסתדרים על ומחוץ למגרש. כשעברתי תקופה קשה בנבחרת (ב-2019, ע.א) הוא דיבר איתי, הרגיע אותי ואמר לי שאהיה חשוב בעתיד”.
בתקופתו בליון הברזילאי פגש את ווסטהאם ברבע גמר הליגה האירופית והודח מולה, אך פגש שוב את הקבוצה יחסית מהר. לאחר שראה את חברו לקבוצה ברונו גימראייש עוזב לניוקאסל מספר חודשים לפניו, פאקטה הצטרף לנהירה לליגה העשירה באירופה בקיץ בתחילת העונה הנוכחית. זה לקח זמן, ההסתגלות לקצב והאגרסיביות באנגליה לא הייתה פשוטה עבורו, אך לבסוף זה הגיע.
אחרי ההתחלה הקשה הוא היה חלק מההרכב של ברזיל שאיכזב במונדיאל, כשקצת אחרי החזרה לקבוצה הדברים החלו להתחבר. בחודשים האחרונים פאקטה הפך לאחד השחקנים המשמעותיים בווסטהאם ובעונה לא טובה שלה בליגה, הוא נותר כנקודת האור הבוהקת לצד דקלאן רייס. מול גנט ברגע גמר הקונפרנס ליג הוא שבר את השוויון עם הופעה יוצאת דופן אותה סיים עם שער ושני בישולים ב-0:4 של קבוצתו, כשבמקביל הוא עזר לה לגרד נקודות בסיום העונה בדרך להבטחת ההישארות שאיפשרה לפטישים להתמקד באירופה.
גם המספרים שלו השתפרו פלאים. אמנם הוא עדיין אחד השחקנים שמבצעים הכי הרבה פאולים בליגה כמו שהיה בצרפת, אבל כמות התיקולים המוצלחים שלו זינקה לשמיים, כשהוא הרביעי בפרמייר ליג בקטגוריה הזו העונה. היכולת יוצאת הדופן שלו עם הכדור הולכת ונהיית בולטת ככל שהזמן עובר והוא מצליח להסתגל, וחברו לקבוצה רייס הגדיר את הכישרון שלו: “יש דברים שהוא עושה, אפילו באימנוים, שזה פשוט מטריף את השכל כמה שהוא טוב. אנחנו רק מתחילים לראות את הטוב ביותר ממנו בזכות הביטחון שהוא צבר, יש לו יכולות לגבור על שחקנים שאין לאף שחקן אחר בקבוצה”.
עם כל הסיפור הזה, פאקטה בן 25 בלבד. חוץ מקופה אמריקה 2019 – שם שיחק חמש דקות בלבד – לקשר אין עדיין תארים בקריירה שלו. הפעם הוא יכול להיות חלק משמעותי מאחד כזה, כשזכייה של ווסטהאם יכולה לעצור רצף של 43 שנים ללא תואר עבור המועדון הלונדוני. היום יהיה לו חלק קריטי בגמר מול פיורנטינה, כשהכוכב הברזילאי רק יקווה לרקוד בסיום עם תואר ראשון בקבוצתו.