בימים שקדמו למשחק הגומלין של באיירן מינכן מול לאציו בשמינית גמר ליגת האלופות, עסקה העיתונות הגרמנית בעיקר בשאלה מרכזית אחת – האם תומאס טוכל יפוטר מיידית במקרה של הדחה? הדיון היה, כמובן, לגיטימי כשלעצמו, כי ברור שמאמן עלול לא לשרוד במקרה של פיאסקו כה גדול. זה היה חריג מסיבה אחרת – איכשהו, הפיאסקו הזה נתפס כאפשרות ריאלית ומוחשית.
החששות האלה הדגישו את עומק המשבר בספינת הדגל הבווארית, כי אפילו כאשר שום דבר לא הולך כמו שצריך, באיירן עדיין אמורה להיות בטוחה בעצמה לקראת מפגש מול יריבה בסדר גודל של לאציו. הרי היא הפסידה באולימפיקו רק 1:0, וקאמבק ביתי מול היציעים המלאים באליאנץ ארנה הוא הדבר היחיד שמתקבל על הדעת במצב כזה. אם וכאשר היה מתרחש האסון, אפשר היה לצלוב את טוכל, לארוז לו את המזוודות ולהזמין את המונית, אבל לעשות זאת לפני הקרב, כאשר הסיכויים נוטים בבירור לטובת באיירן? זה גובל באבסורד.
כי עם כל הכבוד לשער שכבשה לאציו לפני 3 שבועות, היא לא פוגעת ממטר. בפרק הזמן שחלף מאז, היא הספיקה להפסיד 3 פעמים בליגה האיטלקית. היא אפשרה לבולוניה לחגוג מולה עם מהפך, לגרום לפיורנטינה שנמצאת בעצמה בבור עמוק להיראות כמו אלופת העולם ולקינוח לספוג שער דרמטי מול מילאן בדקה ה-89 במשחק בו הורחקו לה (בצדק או לא, זה כבר סיפור אחר) 3 שחקנים. בעונה שעברה הייתה החבורה של מאוריציו סארי להיט של ממש וטיפסה למקום השני, אבל העונה היא מדורגת תשיעית, וקרובה הרבה יותר מבחינת הנקודות לקו האדום מאשר לאינטר שבפסגה. את הגרסה האומללה הזו של לאציו חייבת באיירן לאכול בלי מלח במינכן גם ביום בינוני, אבל העיתונאים והאוהדים פחדו מקריסה.
מאוריציו סארי (רויטרס)הביטחון העצמי כבר מזמן לה היה כל כך נמוך. באיירן אמנם כמעט איבדה אליפות גם בעונה שעברה, אבל זה קרה רק ביישורת האחרונה, כשבסופו של דבר היא אף ניצלה מעידה של דורטמונד במחזור הנעילה כדי להניף את הצלחת בפעם ה-11 ברציפות. בורוסיה לקחה על עצמה את תפקיד הלוזרית ובאיירן שוב הייתה ווינרית בנסיבות יוצאות דופן. הפעם הסיכוי שלה להגן על הכתר קלוש ביותר כשאנחנו בתחילת מרץ. ביום שישי זרקו הבווארים לפח גם את שער היתרון המרהיב של ג'מאל מוסיאלה בפרייבורג והסתפקו ב-2:2. לברקוזן הגדילה את הפער ל-10 נקודות שמנות ובהיעדר המפגשים הישירים דרוש יותר מנס כדי שצ'אבי אלונסו יפספס את האליפות ההיסטורית שלו. באיירן ממש לא רגילה להיות במצב כזה בדור הנוכחי, כשהבדיחות על חשבונו של הארי קיין לא עוזרות.
ההלצות האלה לא הוגנות, אגב. אין ספק שהסיפור אירוני ומשעשע באופן קיצוני – הנה לכם בא כוכב בן 30 שמעולם לא זכה בתואר לקבוצה שתמיד זוכה באליפות, ותראו לאן הוא דירדר אותה. הקפטן האנגלי "הפך את באיירן לטוטנהאם", כפי שאמרו הציניקנים. כפרט טריוויה פיקנטי זה ממש מצחיק, אלא שקיין ממש לא אשם בסיטואציה. נהפוך הוא – החלוץ התאקלם במהירות מרשימה בבונדסליגה, הנהיג את הקבוצה במשחקם לא מעטים ומספק נתונים של רוברט לבנדובסקי בכל הקשור להבקעות. באף עונה במדי טוטנהאם לא היה לקיין ממוצע של יותר משער למשחק ליגה, בגרמניה זה המצב עם 27 כיבושים ב-24 הופעות – ויש לו הזדמנות לשבור את שיאו של הפולני שעומד על 41 שערים בעונה.
לבנדובסקי, יש לומר, נכנס לספרי ההיסטוריה בעונה חלקה עם האנזי פליק על הקווים ב-2020/21. באיירן דהרה לאליפות באין מפריע ופער הנקודות מסגניתה לייפציג עמד בטבלה הסופית על 14. בתנאים אלה, הרבה יותר קל להתרכז בשבירת שיאים וכל הקבוצה השתדלה לעזור בסוגיה. לעומת זאת, שיאו האפשרי של קיין נמצא נמוך מאוד בסדר עדיפויות של באיירן העונה וחבריו לא תמיד מסוגלים לעזור לו גם אם הם רוצים. ברור שיש גם לו חלק בכך שהבווארים בעטו פעם אחת למסגרת במשחק העונה בלברקוזן ולא עשו זאת כלל במשחק הראשון מול לאציו, אבל עיקר האשמה נופלת על האחרים – ובראשם המאמן. למרות זאת, קיין מעולם לא אמר מילה רעה על טוכל, והעיתון ‘בילד’ אף פרסם שהאנגלי תומך בו בחדר ההלבשה. הוא משתדל להיות ג'נטלמן עד הסוף.
הארי קיין חוגג (רויטרס)אז אתמול הוא שוב סיפק את הסחורה ועל הדרך הודגש עד כמה עליונותו גדולה בהשוואה לצ'ירו אימובילה, שהוא החלוץ האיטלקי המוביל בדור הזה. כוכב לאציו הבקיע המון שערים במהלך הקריירה, אבל האם הוא מסוגל לעשות את ההבדל כשזה ברגעים החשובים באמת? פנדל במשחק הראשון זה נחמד, אולם אתמול הייתה לו הזדמנות גדולה להעלות את האורחים ליתרון במחצית הראשונה. לו הנגיחה שלו הייתה הולכת לרשתו של מנואל נוייר, באיירן הייתה עלולה להתפרק מנטלית – כי סף השבירה שלה נמוך עכשיו. במקום זאת, נגיחת הזינוק החלשה שלו הלכה החוצה וגרמה למתיאו גנדוזי האמוציונלי להכות באגרופיו בזעם. דקות ספורות מאוחר יותר, ניווט קיין בזינוק דומה את הכדור פנימה וקבע 0:1.
החלוץ עשה זאת באדיבותו הרבה של איבן פרובדל בין הקורות של לאציו. באופן כללי דרסה באיירן לא בזכות יכולת מצוינת, אלא בעיקר בגלל חולשת היריבה. גם את הצמד השלים קיין במחצית השנייה בעקבות הדיפה גרועה של פרובדל מבעיטה של לירוי סאנה. בין לבין, היה גם השער של תומאס מולר על סף השריקה להפסקה שהכריע מעשית את ההתמודדות. כאשר עלתה אלופת גרמניה ליתרון בסיכום שני המשחקים, לא האמינה לאציו ביכולתה לבצע קאמבק. היא כבר עשתה את שלה כאשר עלתה לשמינית הגמר, שלא לדבר על ההישג באולימפיקו במפגש הראשון. אפשר היה ללכת הביתה בראש מורם. לא היה שם מתח כלשהו ובאיירן אכלה את היריבה בלי מלח ביום בינוני. בדיוק כפי שהיא הייתה צריכה לעשות. החששות היו מיותרים, כך גם הדיון על עתידו המיידי של טוכל.
שחקני באיירן מינכן חוגגים (רויטרס)הלקח צריך להיות ברור. האליפות אבודה והעונה הזו כושלת בכל מקרה, אבל באיירן לא צריכה לזלזל בעצמה. ההכרזה על סיום דרכו של המאמן בתום העונה הייתה מועילה, והיא אמורה לשחרר לפחות חלק מהלחץ בחדר ההלבשה. יוזואה קימיך ומתייס דה ליכט יכולים להתכונן לעתיד בידיעה שהבוס השנוא לא יהיה שם בעוד פחות מ-3 חודשים. הבלם ההולנדי אפילו בישל אתמול בבעיטת יעף נפלאה את השער של מולר. הייתה לו סיבה לחייך, ואפשר לסמן מטרה אחת – זכייה בליגת האלופות.
ברור שזה לא יהיה קל ובאיירן במצבה הנוכחית צפויה להיות אנדרדוג מול חלק מהיריבות הבאות. האתגרים יהיו קשים פי אלף בהשוואה ללאציו. בכל זאת, זו קבוצה שמסוגלת להתעלות ב-5 משחקים, במיוחד אם היא מתעדפת אותם באופן ברור על פני הקרבות בבונדסליגה. הצלחה ב-5 משחקים – והיא תסיים את העונה העגומה בטעם מצוין עם גביע ביד. טוכל כבר עשה את זה כנגד כל הסיכויים עם צ'לסי ב-2021 וקיין כבר היה בגמר עם טוטנהאם שלו ב-2019. הוא לא יהיה אלוף גרמניה העונה, אבל בצורת התארים יכולה להסתיים. לשם כך, חשוב לנקות את הראש ולהפסיק לפחד.