הרבה יותר מלב: למה דנמרק מרגשת את כולנו

כשנבחרת ישראל קיבלה את דנמרק בהגרלת מוקדמות מונדיאל 2022, הקולות של “המדורגת ראשונה הכי חלשה שאפשר היה לקבל” עלו וצפו באופן טבעי. “השד לא נורא כ”כ” אמרו רבים, אך גם הם לא דמיינו שאותה נבחרת, “החלשה ביותר בדרג”, תיחשב שנה וחצי לאחר מכן לאחת הנבחרות החזקות והאטרקטיביות באירופה כולה ותעפיל בצדק לחצי גמר יורו 2020. 

דנמרק, שבמשך 29 השנים האחרונות התרפקה בעיקר על אותה זכייה סנסציונית ביורו 1992, טורניר בו בכלל לא הייתה אמורה לשחק, אך העפילה בסופו של דבר בעקבות הסנקציות שהטילה אופ”א על יוגוסלביה באותה תקופה. בכל אופן, כמעט 30 שנה חלפו, ויש שיגידו שהתסריט הבלתי ייאמן הזה, של אותה נבחרת שזכתה ביורו לראשונה בתולדותיה, עשוי לחזור. 

שחקני דנמרק חוגגים (רויטרס)

דנמרק חדרה ללבנו ב-12 ביוני. אותן תמונות בלתי נשכחות בהן הכוכב הכי גדול של הנבחרת הסקנדינבית, כריסטיאן אריקסן, נאבק על חייו כשהוא שרוע על כר הדשא ומוקף בחבריו שמגנים עליו מעיני המצלמות והקהל ומסתירים את המראות הקשים נצרבו במוחו של כל אוהד כדורגל ולא רק, אך מעבר לכך, הראו שבנבחרת הזאת יש משהו אחר, הרבה יותר גדול מכדורגל. 

אלא שבנבחרת דנמרק הזאת יש הרבה מעבר ללב ורוח קבוצתית. יש בה כדורגל. והמון כדורגל. אחרי שני משחקי פתיחה לא פשוטים (הפסדים 1:0 ו-2:1 לפינלנד ובלגיה בהתאמה), הגיעה ההתפוצצות עם 1:4 ענק על רוסיה במחזור האחרון של שלב הבתים, שהעלה את הנבחרת של קספר יולמנד מהמקום השני בבית והשאר – היסטוריה (?). 

שחקני דנמרק מתפללים למענו של כריסטיאן אריקסן (רויטרס)

אם מנתחים מקצועית את דנמרק הזו, הרי מה שמאפיין את הנבחרת, שכבשה עד כה 11 שערים (מקום שלישי בטורניר) היא התנועה הבלתי נגמרת של השחקנים שלה והיכולת שלהם לשנות מיקומים על המגרש ללא חילופים. החיסרון של אריקסן גילה לעולם של ילד הפלא הדני,  מיקל דמסגור, שבגיל 21 מגלה בגרות ואופי שמאפיינים שחקנים מנוסים הרבה יותר.

קשרה של סמפדוריה, שכבר זוכה לחיזורים מלא מעט מאריות היבשת, כבש שער אחד ובישל עוד אחד, אך מה שמלהיב בקשר הצעיר מעבר לדריבל נהדר ואיום מצוין ממרחק, זו היכולת שלו להיכנס משני הצדדים למרכז ולשחק במקרים רבים גם כווינגר וגם כ-’10’, שם הוא מסייע לא מעט בפעולות ההגנתיות לקבוצתו עם יכולת אגרסיבית יוצאת מן הכלל. 

שחקני דנמרק חוגגים עם מייקל דמסגארד (רויטרס)

עוד שם דני שהפך למוכר לחובבי הכדורגל ביורו הזה הוא יואכים מיילה. הווינגר השמאלי, ששימש בעונה האחרונה בעיקר כמחליפו של רובין גוזנס באטאלנטה, הוא עוד דוגמה למגן/ווינג-בק עם רגל הפוכה בטורניר הזה, שמשלב כניסות למרכז ויכולת מסירה בשתי רגליים. עד כה, מיילה הספיק לכבוש פעמיים ורשם ברבע הגמר מול צ’כיה בישול גאוני לקספר דולברג עם החלק החיצוני של הנעל ורוב הצרות של היריבות של דנמרק בהחלט מגיעות מן הצד שלו. 

המערך של דנמרק הופך אותה לנבחרת שקשה מאוד להתמודד איתה. כמו לא מעט נבחרות בטורניר הזה, גם הנבחרת של קספר יולמנד משחקת במערך של 3-4-3, כשאת מרכז השדה מחזיקים פייר אמיל הויביירג ותומאס דילייני הנהדרים, שעושים עבודה הגנתית גדולה ומאפשרים לווינג-בקים באגפים לתקוף כמעט ללא הפסקה וללא חשש. הויביירג, קשרה של טוטנהאם, הצליח להתאושש מאותה החמצת הפנדל באותו משחק בלתי נשכח מול פינלנד ומספק טורניר יוצא מן הכלל.

שחקני נבחרת דנמרק (רויטרס)

אז נכון, דנמרק ניצבת בפני משוכה קשה מאוד בדמותה של נבחרת אנגליה, שתשחק מול יציעי וומבלי מלאים באוהדים שלה וכנראה ללא קהל דני בכלל. ובכל זאת, מהנבחרת שהראתה לנו שהכל אפשרי מצופה דבר אחד – לגרום לנו להנאה, בדיוק כפי שעשתה עד עכשיו. מי יודע, אולי זה ייגמר בפלאשבקים מ-1992.