“המזוודות כבר היו ארוזות, הדרכונים בחוץ, הייתי בטוח שסיימתי עם ארסנל”. זה קרה בסוף אוקטובר 2019. גרניט ג’אקה, אז הקפטן של התותחנים, הוחלף מול קריסטל פאלאס אחרי איבוד של יתרון כפול והקהל הגיב בבוז צורם. הקשר לא קיבל את טענות האוהדים, הגיב בעצבים כשהוא מרים את ידיו לאוויר, זרק את סרט הקפטן על כר הדשא, הוריד את החולצה ויצא ישירות לחדר ההלבשה.
זה היה רגע של משבר עבור השווייצרי, שבעקות התקרית איבד את סרט הקפטן וכבר החליט לעזוב. “הייתי בהלם, בחיים לא חוויתי דבר כזה. זו הייתה שנאה טהורה שלא הייתי מאחל לאויב הגדול ביותר שלי”, סיפר שלוש שנים לאחר האירוע.
כחודשיים לאחר אותו המשחק מכן הגיע מיקל ארטטה למועדון והשאר – היסטוריה. ג’אקה שינה את תדמיתו, הפך לבורג חשוב בקבוצה ששינתה את הדרך של המועדון, עבר לככב בבאייר לברקוזן וכעת מצטיין במדי שווייץ ביורו 2024. הערב (שבת) ב-19:00 הוא יגיע כקפטן הנבחרת לשמינית הגמר מול איטליה, אך עוד לפני כן זה הזמן לספר על שעבר בדרך למעמד אליו הוא מגיע כשחקן המפתח של נבחרתו מול זוכת היורו האחרון.
הגאולה בארסנל – מפני הכישלון לשורד האחרון במהפך
ההגעה של ארטטה בסוף 2019 שינתה המון עבור ארסנל לאורך השנים, ואת השינוי ניתן היה לראות יותר מכל אצל גרניט ג’אקה. כבר בהמשך אותה עונה הוא יצא מההלם של התקרית, ולמרות שהיחסים עם האוהדים המשיכו להיות רעועים השווייצרי השתפר והפך לחלק משמעותי בזכייה בגביע האנגלי – התואר הראשון של הקבוצה בעידן החדש.
המהפכה תחת המאמן הספרדי קרתה במשך שלוש שנים והגיעה לשיאה בעונת 2022/23. בעונה הזו כבר כמעט ולא היה זכר לקבוצה ששיחקה לפני ימי ארטטה, כשמאותו משחק מול קריסטל פאלאס נשאר רק שחקן אחד שפתח בהרכב בזמנו ונותר שחקן משמעותי – מדובר בג’אקה כמובן. המהפכה הייתה רחבה, אך הקשר שרד אותה בזכות שיתוף הפעולה עם המאמן ששינה לחלוטין את אופי המשחק שלו.
אם ברוב הקריירה הוא שיחק כקשר אחורי, באותה העונה השווייצרי עבר הסבה ושיחק כסוג של שחקן חופשי, קשר ‘8’ על הנייר, אך כזה שנע לעמדות גבוהות, מייצר איומים רבים על השער וגורם לבלגן בהגנת היריבה. השינוי הזה היה מושלם לצד תומאס פארטה כקשר אחורי, שאפשר לו לצאת קדימה ולפרוח.
עם שבעה שערים ושבעה בישולים, ג’אקה היה אחד הגורמים המשמעותיים בעונה שהחזירה את התותחנים למאבק האליפות אחרי שנים רבות. מהשחקן שהיה פני הכישלון והבינוניות של הקבוצה, כזה שבעיקר זכה ללעג על הכרטיסים האדומים הרבים שספג, הוא הפך לשורד האחרון במהפכה של מיקל ארטטה. למרות איבוד האליפות הוא נפרד מהאוהדים באמירויות במחזור הסיום עם צמד ב-0:5 מול וולבס, כשהפעם סגר מעגל עם מחיאות כפיים כשירד בחילוף והודה לאוהדים בזמן שהוא יורד בדמעות לספסל.
המעבר ללברקוזן – דומיננטיות בקישור בדרך לעונה היסטורית
הדרך החדשה אליה יצא בתחילת העונה האחרונה לוותה בחזרה אחורה. צ’אבי אלונסו לא ראה את ג’אקה בתפקיד שבו שיחק אצל ארטטה, אלא החליט להשתמש בו כקשר ‘6’ שצריך לשלוט במשחק ולנהל אותו.
אלופת גרמניה הייתה בין הקבוצות הדומיננטיות ביותר באירופה במה שקשור להחזקה בכדור וכמות מסירות להתקפה, וכקבוצה כזאת היא הייתה צריכה קשר שיעשה שני דברים – ינהל את המשחק עם מיעוט טעויות, וידע לדחוף את הקבוצה קדימה כדי שהמסירות לא יהיו לחינם והקבוצה באמת תגיע לשליש האחרון ותהיה מסוכנת לשער.
את זה בדיוק עשה ג’אקה עבור אלונסו. אמנם המספרים שלו ירדו מהעונה האחרונה בארסנל, אך תפקידו נהיה משמעותי בהרבה. השווייצרי שלט בכל מה שקרה בקבוצתו בעונה החולפת והיה אחד השחקנים הדומיננטיים בליגות הבכירות באירופה כשסיים במקום השני בטופ 5 ליגות באירופה במסירות לשליש האחרון (370) ובנגיעות בכדור (3558). הוא ידע לקדם את המשחק במסירות שונות, בכדרור שמקדם משחק (סיים רביעי בבונדסליגה בקטגוריה) והעניק לקבוצה שלו יציבות חסרת פשרות ומנהיגות שעזרו לה בדרך לאליפות היסטורית וסיום עונה שלמה בליגה ובגביע הגרמני ללא הפסד אחד.
כל הדברים הללו הובילו לבחירתו במקום השני בבחירת שחקן העונה של הבונדסליגה, אחרי חברו לקבוצה פלוריאן וירץ. הוא נראה כיום שונה, יותר בוגר, יותר אחראי, חכם ובטוח, ועל כך גם הודה בעצמו כשאמר בסוף העונה: “העונה הזו הייתה אתגר חשוב עבורי. כן, הצלחה מביאה לביטחון עצמי גבוה”.
נבחרת שווייץ – הפוליטיקה מול סרביה, החמצת הפנדל ועוד
בטורנירים הבינלאומיים ג’אקה תמיד היה שחקן משמעותי, כשברבים מהם הוא היה האיש שקיבל את מירב תשומת הלב. ליורו 2016 הוא הגיע כרכש החדש של ארסנל והציג יכולת גבוהה בדרך לשלב בתים ללא הפסד והעפלה לשמינית. אז הגיע הרגע הטראגי שלו, כשלאחר 120 דקות ו-1:1 הנבחרות הלכו לדו-קרב פנדלים, הקשר בעט את הבעיטה השנייה, פספס ברשלנות כשהטלוויזיה אפילו לא הצליחה להראות לאן הכדור הלך, ונותר כמחמיץ היחיד בדרך להדחה כואבת.
שנתיים חלפו והגיע מונדיאל 2018 ואיתו – סערה. שווייץ הוגרלה מול סרביה בשלב הבתים, ובתור בן להורים ממוצא קוסוברי/אלבני הסרבים הם האויבים הגדולים ביותר של משפחתו. לא מעט זוכרים את ההמשך – ג’אקה כבש שער שוויון מול סרביה וגרם לסערה פוליטית כשהתגרה עם חגיגת ה”נשר הכפול” שמייצג את דגל אלבניה, ג’רדאן שאקירי השלים מהפך בדקה ה-90 וחגג באותה הצורה, והשניים זכו לתגובות אוהדים מהציבור הקוסוברי, ותגובות קשות מהסרבים.
כדי להבין את שאירע חשוב להכיר את ההיסטוריה. מלחמת קוסובו-סרביה הייתה קשה ונעצרה רק בהתערבות צבאית של נאט”ו כשבמהלכה משפחתו של גרניט ג’אקה סבלה קשות כשאביו נכלא במשך שלוש וחצי שנים כאסיר פוליטי בשנות ה-80. העבר הכואב השפיע גם על בנו שבחר לנצל את המעמד ולהביע עמדה ברורה. למעוניינים, כתבנו ב-ONE בהרחבה על הנושא לקראת המשחק בין הנבחרות במונדיאל 2022. את הטורניר סיימה שווייץ עם הדחה מול שוודיה בשמינית הגמר בתוצאה 1:0, אך הרגע ההוא מול סרביה נותר כחקוק בזיכרון יותר מכל.
ליורו 2020 (שהתקיים ב-2021) שוב הגיע ג’אקה כאחת הדמויות המרכזיות בשווייץ, שבעקבות ניצחון על טורקיה במחזור הנעילה של שלב הבתים פגשה את צרפת בשמינית לאחד המשחקים הזכורים מהטורניר. קיליאן אמבפה וחבריו היו פייבוריטים לזכייה, אך נותרו בהלם כשהשווייצרים חזרה מפיגור כפול בדרך ל-3:3 כשג’אקה שיחק בצורה נהדרת ואף בישל את שער השוויון בדקה ה-90, בדרך לניצחון בפנדלים. לצערו של הקפטן הוא קיבל צהוב שהרחיק אותו מרבע הגמר, שם שווייץ שוב הייתה קרובה לסנסציה, אך הודחה בתום פנדלים מול ספרד.
יורו 2024 – טוב מתמיד, דומיננטי מתמיד ומוכן להוביל
אחרי שעברנו את כל המסע אפשר להגיע ליורו הנוכחי, שבו גרניט ג’אקה מועמד בולט לבחירה כשחקן הטורניר לאחר שלב הבתים. הקשר המשיך עם הדומיננטיות שהציג בבאייר לברקוזן והביא אותה לנבחרת שהרשימה והתעלתה על הציפיות.
הקפטן עצמו סיים פעמיים כשחקן המשחק מתוך שלושה משחקים, כולל במפגש מול גרמניה החזקה שבו שווייץ פספסה ניצחון מפתיע בגלל שער שוויון דרמטי של ניקלאס פולקרוג לקראת הסיום. אמנם את הניצחון הם לא השיגו, אך הנבחרת של מוראט יאקין הראתה כמה היא חזקה. ב-19:00 מול איטליה תצטרך להראות שהיא יכולה לתרגם את זה להישג היסטורי בטורניר.
וג’אקה? לא בא כדי לשמש תפאורה לזוכה של יורו 2020. הוא דיבר לאחר שלב הבתים, והדגיש: “לא הגענו ליורו במקרה, הרווחנו את זה. אנחנו רוצים להיות הדמות הראשית בהצגה ולתת לאוהדים שלנו סיבה לגאווה”.