כאשר שריקת הפתיחה בסטמפורד ברידג' נדחתה אתמול ב-10 דקות בגלל שהאוטובוס של דורטמונד נתקע בפקקים בלונדון, רצו ברשתות החברתיות המון בדיחות על כך שזה פרק הזמן בו הוארכה ההשתתפות של צ'לסי בליגת האלופות. באופן כללי, כמעט כל דבר שקשור לכחולים בימים אלה נתקל בציניות ללא גבולות – ככה זה כאשר אתה שובר את כל שיאי ההעברות בחלון של ינואר, ובכל זאת לא מצליח לכבוש יותר משער במשחק כלשהו ב-2023.
אז אתמול, אחרי שריקת הסיום, לשם שינוי לא היה צורך בהלצות. צ'לסי העפילה לרבע הגמר, ועשתה את זה בזכות, תוך שהיא כובשת סוף כל סוף פעמיים ב-90 דקות. בשני המקרים, הייתה מנה גדושה של מזל בכך שהכדור מצא את הרשת, אבל מצד שני זה בדיוק מה שמגיע לחבורה של גרהאם פוטר ולמאמן עצמו, כי עד כה המזל התאכזר אליהם מאוד.
המפגש מול דורטמונד הוגדר בתקשורת כהזדמנות האחרונה של פוטר להציל את משרתו, וייתכן שזו הייתה הערכה מוגזמת לאור הגיבוי המוחלט שהוא קיבל מהבעלים טוד בולי. במשחקים לא מעטים מתחילת השנה הבעיה הייתה בניצול ההזדמנויות ולא ביצירתן, ועל כך יש למנג'ר השפעה מוגבלת יותר.
היו שגרסו כי פוטר איבד את חדר ההלבשה, והשחקנים לא נלחמים למענו, אבל גם אלה שטויות – כל המועדון נמצא בסוג של כאוס, ויש כל כך הרבה פנים חדשות בחדר ההלבשה המדובר שקשה מאוד לאבד אותו במהירות כה מסחררת. רוח הלחימה קיימת, אבל היה צריך לבנות קבוצה, ובשביל זה כדאי שמשהו יתחבר על הדרך. לו מיכאילו מודריק היה כובש, למשל, בהופעת הבכורה המבטיחה שלו, היו מסתכלים עליו מזווית קצת אחרת, גם אם החתמתו תמורת הון עתק הייתה ונשארה הזויה במונחים כלכליים וספורטיביים.
בקיצור, צ'לסי חיכתה שפורטונה תחייך אליה, והיא גם ידעה שזה עשוי לקרות בליגת האלופות. לפחות ההיסטוריה לימדה כך, אם מישהו מהשחקנים החדשים מכיר אותה במקרה. ההצלחות הגדולות ביותר של הכחולים בצ'מפיונס הגיעו כאשר מצבם בליגה היה עגום ביותר. ב-2012, עם המאמן המפתיע רוברטו די מתיאו, הם ביצעו קאמבק מול נאפולי כנגד כל הסיכויים בגומלין בשמינית הגמר, ואז דהרו להנפת הגביע, בעודם מסיימים במקום השישי בליגה במרחק 25 נקודות מהאלופה מנצ'סטר סיטי. ב-2021, עם תומאס טוכל שהגיע אף הוא באמצע העונה, היא שחזרה את מסע הקסם וניצחה את מנצ'סטר סיטי בגמר בזכות שער של קאי האברץ.
הכיבוש ההוא העניק לקשר הגרמני הילה, אשר בלעדיה היה מוגדר כבר מזמן כפלופ. 71 מיליון אירו שולמו תמורתו ללברקוזן בקיץ 2020, ומאז הוא לא מיצה אפילו חלק מהפוטנציאל הגדול שלו – בין היתר כי בקבוצה עדיין לא מבינים כיצד עדיף להשתמש בשירותיו. בגמר ההוא נגד הקבוצה של פפ גווארדיולה הוא עוד שולב בתפקיד מתאים יחסית מאחורי טימו ורנר, אבל בשנתיים האחרונות הוא עצמו הפך לסוג של תשע מדומה, וזה לא לגמרי הולם את כישוריו.
יש משהו ביזארי בכך שההוצאה האסטרונומית של בולי עדיין לא פתרה את הבעיה המרכזית בסגל – דהיינו מחסור בחלוץ מרכזי שהוא סקורר מוכח. גם אחריה, ממשיך האברץ לאייש את המשבצת המקוללת, ואחוז ניצול ההזדמנויות שלו לא משתפר. זו לא באמת אשמתו, ולכן גם לו היה הגורל חייב פיצוי כלשהו – אז אתמול הוא הגיע בעיתוי נפלא.
במחצית הראשונה נדמה היה שהבזבזנות של צ'לסי תימשך ביתר שאת. הבעיטה של האברץ הייתה הדוגמה הטובה ביותר לכך – היא הייתה כמעט מושלמת, וסנטימטרים היו חסרים כדי שהכדור ילך בדיוק לפינה התחתונה. במקום זאת, הוא פגע בחלק הפנימי של העמוד, ואז התגלגל בסיבוב לאורך הקו ויצא החוצה מהצד הלא נכון מבחינת המארחת של העומד השני. פוטר תפס את הראש על הספסל והתכונן לגרוע מכל – היו לו הרבה יותר מדי רגעים כאלה בחודשים האחרונים.
אלא שההמשך הלך לטובתו, וזה היה אפילו הגיוני לנוכח ההצגה שסיפקה הקבוצה. היה זה כדורגל מהיר וקצבי, עם לא מעט מסירות כפולות וחילופי מקומות. סביר להניח שהעובדה כי רק שני שחקני רכש מינואר – אנסו פרננדס המצוין וז'ואאו פליקס – היו בהרכב סייעה רבות, כי התיאום היה טוב יותר בהשוואה למשחקים הקודמים.
ואולי דווקא המקריות של שני השערים תתרום לשיפור המצב המורלי של הקבוצה אחרי הניצחון החשוב הזה – כי המקריות הזו עשויה לסמל פתיחת דף חדש בכל הקשור למזל. בדקה ה-43, כאשר הגיע הכדור לראחים סטרלינג בתוך הרחבה, פספס החלוץ את הכדור ובעט באוויר, אבל הפעולה הזו בלבלה את ההגנה ואפשרה לו לנסות שנית – הפעם זה נגמר ברשת הגבוהה. בפתיחת המחצית השנייה, פגע הכדור בטעות בידו של מריוס וולף שעמד סנטימטרים בתוך הרחבה, וכך הפך כדור סתמי לפנדל.
נכון לעכשיו, אחרי עזיבתו של ז'ורז'יניו לארסנל, אין לצ'לסי פנדליסט מומחה, והאברץ מונה לתפקיד בלית ברירה. אז הוא שלח את הכדור לעמוד, וזה עלול היה להוציא אותו לחלוטין מאיזון, אבל שחקנים נכנסו לרחבה בעת ביצוע הבעיטה, וה-VAR הורה לבצע אותה שנית. הפעם, הוא לא פספס את הצ'אנס להפוך לגיבור הערב.
מהעבר השני, דורטמונד לא הזכירה קבוצה ששמרה על מאזן מושלם בכל המסגרות ב-2023. הפציעה של יוליאן ברנדט, שהפגין את הכושר הטוב ביותר מתחילת השנה, כבר בדקות הפתיחה, הדגישה שזה עלול להיות ערב בעייתי. כאשר ג'וד בלינגהאם, כוכב עם קילר אינסטינקט, החמיץ את הצ'אנס הגדול במחצית השנייה, היה ברור שיהיה לצהובים-שחורים קשה להציל את הסיכויים בהתמודדות שהם היו אמורים להכריע עוד במשחק הראשון. אתמול, מול יכולת משובחת ומזל של צ'לסי, המשימה הייתה קשה מדי.
וכך נותרו שתי היריבות עם האתגרים הגדולים שלהן. צ'לסי, שאיבדה מעשית סיכויים למיקום משמעותי בליגה, תנסה לנצל את התוצאה כדי לפתח תנופה בתקווה לשחזר לפחות חלקית את 2012 באירופה. ימים יגידו אם היה זה הישג חד פעמי, או אולי ההתחלה האמיתית של עידן פוטר. התנועה בלונדון תקועה, אבל משהו אולי מתחיל לזרום בסגל העמוס של הכחולים. ובינתיים, דורטמונד יכולה להתפנות נפשית ופיזית למאבק האליפות מול באיירן מינכן, וזה מגדיל את האפשרות לקטוע את רצף האליפויות של האדומים. לשם כך, היא תזדקק להמון מזל, אבל אולי הגורל ירצה לפנק אותה קצת אחרי העצב שנגרם לה אמש.