"טרבור פרנסיס לא הבקיע היום". זו הייתה כותרת שפורסמה ב-BBC בתחילת שנות ה-70 והעידה על גדולתו של החלוץ שהלך השבוע לעולמו. פרנסיס לא רק נחשב לאגדה, אלא גם לאיש שכמעט כל אוהדי הכדורגל באי הבריטי אהבו.
החלוץ שבלט בתסרוקת הרשלנית, המבט המפוזר והחיוך הנבוך, שבה את לב האוהדים בשנות ה-70 וה-80. הוא זכור בעיקר ככדורגלן הראשון בהיסטוריה תמורתו שולם סכום של מיליון ליש"ט וכמי שהחזיר את ההשקעה בשער הבלתי נשכח שהקנה לנוטינגהאם פורסט זכייה בגביע האלופות ב-1979, אבל גם בשל הביקורות איתן נאלץ להתמודד.
אלמלא הפציעות מהן סבל, סביר להניח שהיה מגיע להישגים גדולים יותר. המועדונים והאוהדים נפרדו ממנו וספדו לו לאחר שנמסר על מותו מהתקף לב בגיל 69 בביתו הסמוך למרבייה שבספרד.
טרבור פרנסיס (רויטרס)פרנסיס נולד בעיר החוף פליימות' שבדרום מערב אנגליה והיה הבן הבכור במשפחה בת שלושה אחים. אביו רוי, שהיה כדורגלן חצי מקצוען, עבד כמנהל משמרת בחברת גז מקומית ואמו פיליס עבדה כתופרת במשרה חלקית. כבר כילד בלט בכישרונו ובזריזותו והבקיע למעלה מ-800 שערים בליגות לבתי ספר. כשהיה בן 15 החליטה בירמינגהאם לצרפו ואביו הסיע אותו לאימונים במרחק של 340 ק"מ מביתו.
ב-1970 ערך פרנסיס את הופעת הבכורה בקבוצה הראשונה של בירמינגהאם ששיחקה בליגת המשנה בגיל 16 ו-129 יום, שיא מועדון שנשבר על ידי ג'וד בלינגהאם 50 שנה מאוחר יותר. עוד לפני שהיה בן 17, תפס פרנסיס כותרות כשהבקיע רביעייה בניצחון 0:4 על בולטון. בכך הוא היה לשחקן הצעיר ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הבריטי שהבקיע כמות כזו במשחק אחד. בעקבות זאת, השווה אותו המנג'ר פרדי גודווין לג'ימי גריבס ודניס לאו האגדיים וכלי התקשורת החלו לכנותו "סופרבוי".
ג'וד בלינגהאם (רויטרס)בירמינגהאם נחשבה אמנם לקבוצה טובה בשנות ה-60 וה-70, אבל לא לכזו שהשפיעה וזכתה בתארים. בשל כך הפך פרנסיס למשמעותי מאוד עבורה. כבר בעונה הראשונה שלו בליגה השנייה (1970/71) הפציץ 15 שערים ב-22 משחקי ליגה ועונה לאחר מכן סייע למועדון להעפיל לליגה הראשונה (אז הליגה הבכירה) והפך לאחד מנערי הזהב של הכדורגל הבריטי.
תשע שנים (1970-1979) שיחק פרנסיס בבירמינגהאם וכבש במדיה בסך הכל 118 שערים ב-280 משחקים. ב-1978 עבר בהשאלה בחודשי הקיץ לדטרויט אקספרס מהליגה הצפון אמריקנית הישנה (NASL). המהירות, התחבולנות, הבעיטות המפתיעות, היכולת להתחמק משומריו והשערים שהבקיע (בייחוד השער הזכור מול ק.פ.ר ב-1976) הפכו אותו לאהוב הקהל. גם בארה"ב הוא היה הצלחה גדולה כשכבש 22 שערים ב-19 משחקים ונבחר ל-11 של העונה.
טרבור פרנסיס (רויטרס)"להעברה של ניימאר לפ.ס.ז' לא הייתה השפעה כזו"
בפברואר 1979 פורסמה הידיעה שחוללה רעידת אדמה בתקשורת הבריטית והעולמית. המנג'ר האגדי של נוטינגהאם פורסט, בראין קלאף, החליט לצרף את פרנסיס לקבוצתו שהייתה אז אלופת אנגליה. הוא שילם תמורתו מיליון ליש"ט, סכום אדיר וחסר תקדים באותם ימים.
על מנת להפחית מהלחץ על פרנסיס אמר קלאף ששולמו עבורו "רק" 999,999 ליש"ט. לימים טען פרנסיס שקלאף אמר זאת בהלצה ושלמעשה הסכום היה קצת יותר גבוה. לא רק שתמורת אף שחקן לא שולם לפני כן כל כך הרבה כסף, אלא שהשיא הקודם עמד על כמחצית הסכום הזה (דייויד מילס עבר ממידלסברו לווסט ברומיץ' תמורת 516,000 ליש"ט) וכל העיתונים בבריטניה עסקו באותה העברה.
גם מסיבת העיתונאים בה הוצג פרנסיס נכנסה לקלאסיקה וכולם זוכרים את קלאף מחזיק בידו רקטת סקווש, מכיוון שנהג לשחק במשחק הזה ומיהר לעשות זאת לאחר מכן. המנג'ר הופיע בחליפת ספורט, ניסה לרמוז שההחתמה הייתה עניין שגרתי ושמדובר ביום רגיל, אבל לא שכנע את האוהדים והעיתונאים הרבים שחיכו לשחקן והריעו לו כשהגיע ברכבו למקום לבוש בחליפה ועניבה, כיאה למעמד הרם. "פריז סן ז'רמן שילמה יותר מ-200 מיליון אירו על ניימאר, אבל אני לא חושב שהיה לזה את אותו הקסם ואת אותה השפעה כמו שהיה במקרה שלי", אמר פרנסיס לפני כמה שנים. "אני בהחלט מרגיש גאה על כך".
ניימאר מוצג במסיבת העיתונאים בפריס (רויטרס)כמובן שהסכום הגדול ששולם עבור פרנסיס גרם ללחץ גדול עליו וכולם בחנו בשבע עיניים כל צעד שלו. קלאף, שהבחין במתח העצום בו היה נתון, עבד קשה כדי לדרבן אותו. זקני העיר נוטינגהאם זוכרים כיצד המנג'ר שנודע בפיו הגדול גער בפרנסיס אם היה מבחין בו הולך ברשלנות עם הידיים בכיסים או שעלה להתאמן ללא מגיני עצם.
פרנסיס הספיק להבקיע שישה שערים ב-20 משחקים בחצי העונה הראשונה שלו בנוטינגהאם בליגה, אבל סתם חלק מהפיות רק כאשר הגיע הרגע הגדול ביותר בקריירה שלו. כמי שהגיע רק בפברואר, הוא לא היה מורשה לשחק במדי הפורסט במשחקי גביע הליגה והגביע האנגלי, וגם לא בשלבי רבע הגמר וחצי הגמר בגביע אירופה לאלופות. בשל כך, הופעת הבכורה שלו בזירה האירופית הייתה רק בגמר גביע האלופות של 1979 נגד מאלמו השבדית באצטדיון האולימפי במינכן.
רגע הקסם הגיע כאשר הקיצוני הסקוטי ג'ון רוברטסון ביצע את אחת הפריצות המפורסמות שלו באגף השמאלי, חלף על פני שני שחקנים שבדים והגביה לרחבה. פרנסיס שחיכה להגבהה זינק ונגח מקרוב לרשת.
טרבור פרנסיס (רויטרס)"ידענו שהם משבדיה, וזהו", סיפר פרנסיס על אותו משחק בלתי נשכח. "אף פעם לא התעסקנו ביריבות ולא משנה מי הן היו. רק הקבוצה שלנו עניינה אותנו וזו הייתה הגישה החיובית אצל בראין קלאף. אף פעם לא הייתה אווירה שלילית. השער הראשון שכבשתי הוריד מעלי המון לחץ וכך גם העובדה שסטיב דיילי עבר תמורת 1.5 מיליון ליש"ט (מוולבס למנצ'סטר סיטי בספטמבר 1979)".
פרנסיס סיפר על האווירה לפני הגמר הבלתי נשכח: "לא התאמנו באצטדיון לפני המשחק ורק בבוקר הגענו אליו. צעדנו על מסלול הריצה וקלאף הודיע לנו מי יעלה בהרכב. חזרנו למלון, אכלנו, נחנו ושבנו לאצטדיון שעה לפני שריקת הפתיחה. בכוונה לא הגענו לשם מוקדם יותר, כי המנג'ר לא רצה שנאבד את הפוקוס. הקבוצה שיחקה 4-4-2 כמו שעשתה כל העונה וחיפשה איך להחזיק בכדור. הנענו כדור לאגפים ושלחנו אותו לתוך הרחבה. קלאף תמיד אמר לי לעמוד בצד הרחוק, כי ב-90 אחוז מהמקרים בהם ג'ון רוברטסון קיבל את הכדור באגף הוא עבר את המגן שלו והגביה לרחבה. התפקיד שלי היה להיות שם כשהוא יעשה את זה וכשזה קרה הייתי צריך לפגוש אותו היטב עם הראש. שער ניצחון בהופעת בכורה באירופה ועוד בגמר? אני לא יודע אם מישהו עשה את זה קודם, לא יכול להיות יותר קסום מזה".
פרנסיס היה סבור עד יומו האחרון שלרוברטסון הגיע לקבל קרדיט גדול יותר על הישגיו בקריירה: "לדעתי 'רובו' היה באותן שנים הכדורגלן הטוב ביותר באירופה שלא זכה להכרה מספקת. הוא היה סקוטי ואם היה אנגלי היו מעריכים אותו יותר. אנחנו הערכנו מאוד את מה שעשה מכיוון שהוא היה כישרון יוצא מהכלל".
אוהדי נוטינגהאם חגגו אמנם בזמנו את הזכייה ההיסטורית, אבל פרנסיס טען שהחגיגות בחדר ההלבשה היו מאופקות: "קלאף היה סבור שצריך לשחק נכון, אבל גם שהשחקנים צריכים לתת הצגה. מהבחינה הזו לא הצלחנו, כי ניצחנו אמנם אבל זו לא הייתה הופעה גדולה. בגלל זה קלאף היה קצת עצוב וחגגנו בצורה מאופקת. כזה היה בראין, ברגע שהסתיים משחק הוא כבר חשב על המשחק הבא. אמנם זה היה המשחק האחרון של אותה עונה, אבל הוא לא היה נסחף בהצלחות".
צילום המהלך של שער הניצחון של פרנסיס שימש כאות פתיחה של תוכניות ספורט רבות במהלך שנות ה-70. הוא חזר לקיץ נוסף בארה"ב, כבש 14 שערים ב-14 משחקים בדטרויט ורשם בסך הכל 36 כיבושים ו-18 בישולים ב-35 משחקים ב-NASL, שער אחד פחות מפלה למרות ששיחק 23 משחקים פחות מהברזילאי.
בריאן קלאף (רויטרס)התרומה לזכייה השנייה של נוטינגהאם וההשפלה מקלאף
קלאף נהג להציב את פרנסיס באגף הימני ולא בתפקידו הטבעי במרכז ההתקפה, על מנת להיעזר במהירות שלו ויכולת המסירה ולא רק ביכולת הכיבוש. בעונה שלאחר מכן סייע פרנסיס רבות לנוטינגהאם לשמור על תואר אלופת אירופה וגם עלה עם הקבוצה לגמר הגביע האנגלי בו הפסידה 1:0 לוולבס.
פרנסיס נעדר אמנם בעקבות פציעה ממושכת מהניצחון 0:1 על המבורג בגמר גביע אירופה לאלופות ב-1980, אבל היה שותף בכיר לאותו הישג ותרם לו תרומה מכרעת. במשחק הראשון בשלב רבע הגמר ספגה נוטינגהאם הפסד 1:0 ביתי לדינמו מזרח ברלין והשדרים שחששו מהדחה כינו את אותו הפסד "אסון", כאשר השוער פיטר שילטון נראה משפיל את מבטו. במשחק הגומלין במזרח גרמניה הבקיע פרנסיס צמד כבר במחצית הראשונה וחולל מהפך גדול בדרך לניצחון 1:3.
במשחק הראשון בחצי הגמר הבקיע פרנסיס את השער הראשון בניצחון 0:2 על אייאקס ופעולה נוספת שלו ברחבה הובילה לנגיעת יד של מגן הולנדי בעקבותיה נשרק פנדל לזכות נוטינגהאם, אותו ניצל רוברטסון כדי להבקיע את השני. ההפסד 1:0 בגומלין לא מנע את העלייה לגמר, ממנו נעדר כאמור פרנסיס.
הדבר שהעיב יותר מכל על אותו הישג היה החלטה תמוהה של קלאף לא לזמן את פרנסיס לשהות עם חבריו באצטדיון בגמר. לא רק שלא שיחק ולא ישב ביציע, במקום להיות עם יתר השחקנים הוא ראה את המשחק בטלוויזיה במלון עם אשתו. קלאף השנוי במחלוקת הוסיף חטא על פשע כאשר לא איפשר לו להשתתף מאוחר יותר בחגיגות הזכייה. וכך, רבים מהאוהדים החוגגים שהתאספו סביב האוטובוס הפתוח והריעו לשחקנים לא הבינו מדוע פרנסיס לא נכלל ביניהם.
מדוע קלאף נהג בצורה מעליבה שכזו? מעולם לא ניתן לכך הסבר ורק חלק מהעיתונאים ידעו לספר שהסיבה לכך הייתה אמונה טפלה. קלאף לא רצה ששחקנים פצועים ישהו עם יתר השחקנים במגרש וחשש שהם עלולים להשפיע עליהם לרעה.
"הרגשתי אאוטסיידר", סיפר פרנסיס בספר "אחד למיליון" שכתב. "זה היה שגוי מצידו של קלאף ולא התנהגות קלאסית. כשהגעתי הוא הרבה להתעסק בערכים של הקבוצה, הכריח אותי להכין תה לשחקנים והייתי צריך להכין תה לפיטר שילטון. אבל המעשה הזה היה ההפך מהערכים עליהם דיבר. אף פעם לא העזתי לשאול אותו מדוע עשה זאת, כי הוא היה הבוס. גם כאשר גארי בירטלס טלפן לבשר לי על מותו של קלאף (ב-2004) הוא אמר לי 'הבוס מת', כי קלאף היה עבורנו הבוס עד הסוף".
למרות התרומה המכרעת שלו להצלחות באירופה ספג פרנסיס ביקורות באנגליה ופרשנים טענו שלא הצדיק את הסכום ששולם עבורו. הוא הבקיע 14 שערים בעונת 1979/80 בה סיימה נוטינגהאם במקום החמישי בליגה הראשונה (אז הליגה הבכירה) ובסך הכל 28 שערים ב-70 משחקים. עד יומו האחרון בקבוצה דובר על הסכום ששולם עבורו ובנוסף, הפציעה בגיד אכילס גרמה לו להיעדר מיורו 1980 בו הודחה נבחרת אנגליה בשלב הבתים.
טרבור פרנסיס (רויטרס)הסערה במנצ'סטר סיטי בעקבות הגעתו
הפציעה הממושכת גרמה לפרנסיס להיעדר חצי שנה, עד שבספטמבר 1981 הוא נמכר למנצ'סטר סיטי תמורת 1.2 מיליון ליש"ט. אותה העברה גרמה למחלוקת קשה בסיטי, כאשר היו"ר פיטר סוויילס הודיע למנג'ר ג'ון בונד שאין ביכולתה של ההנהלה לעמוד בתשלומים ובתגובה איים בונד להתפטר.
בסופו של דבר העסקה נחתמה, פרנסיס הבקיע שני שערים במשחק הבכורה שלו מול סטוק, אבל המשיך לסבול מפציעות. הוא הצליח לחזור והבקיע בסך הכל 12 שערים ב-26 משחקים, מה שעזר לו להיכלל בסגל נבחרת אנגליה למונדיאל בספרד 1982.
12 שערים כבש פרנסיס ב-52 משחקים במדי נבחרת אנגליה (בין 1976 ל-1986) והופעותיו הזכורות ביותר היו באותו מונדיאל בספרד. אחרי שאנגליה ניצחה 1:3 את צרפת במשחק הראשון בשלב הבתים, כבש פרנסיס את השער הראשון בניצחון 0:2 על צ'כוסלובקיה ותנועה שלו במגרש הובילה לשער השני (עצמי של ג'וזף ברמוש). התקשורת הייתה אופטימית כשהוא נראה בכושר טוב וזכה לאשראי מהמנג'ר רון גרינווד, בייחוד אחרי שכבש בניצחון 0:1 על כוויית במשחק השלישי, אבל ההמשך לא היה מוצלח.
אנגליה עלתה לשלב השני, אבל סבלה מהפציעות של שני הכוכבים הגדולים קווין קיגן וטרבור ברוקינג. היא הודחה אחרי שתי תוצאות תיקו 0:0 עם גרמניה וספרד (הגרמנים עלו מהבית המשולש בזכות ניצחון 1:2 על הספרדים) ופרנסיס חזר לארצו רק כדי להתמודד עם הבעיות הכלכליות מהן סבלה אז מנצ'סטר סיטי. הקבוצה הודיעה כי אינה יכולה לשלם לחלוץ את משכורתו ולא עשתה מאמצים על מנת להשאירו, בייחוד בגלל שלא שיחק באופן קבוע בעקבות הפציעות.
בקיץ של 1982 נמכר פרנסיס לסמפדוריה ששילמה עבורו 700,000 ליש"ט. יחד עם גראהם סונס, ג'אנלוקה ויאלי ורוברטו מאנצ'יני זכתה אותה חבורה בגביע היסטורי ב-1985 כאשר פרנסיס היה מלך שערי המפעל עם 9 כיבושים.
ג'אנלוקה ויאלי. גם הוא הלך לעולמו השנה (רויטרס)פרנסיס שיחק ב’סאמפ’ ארבע שנים עד 1986 וכבש בה 17 שערים ב-67 משחקים. בקיץ 1986 הודיע על פרישה מנבחרת אנגליה אחרי שלא נכלל בסגל למונדיאל במקסיקו. ב-1986/87 עבר לאטאלנטה, כבש בה רק שער אחד ב-21 משחקים והגיע איתה לגמר הגביע בו הפסידה לנאפולי של דייגו מראדונה.
בשנים האחרונות בקריירה שיחק פרנסיס בריינג'רס הסקוטית (זכה איתה בגביע הליגה בהדרכת סונס) ובשפילד וונסדיי. עם שפילד הוא ירד לליגה השנייה ב-1990, אבל גם חזר איתה לליגה הראשונה כעבור עונה וגם זכה איתה בגביע הליגה ב-1991. בסך הכל הוא נבחר שלוש פעמים ל-11 של העונה בליגה האנגלית הראשונה (1977, 78 ו-82).
"אגדה כשחקן, כמנג'ר - כמעט אותו האיש"
אחרי שפרש מכדורגל שימש פרנסיס כמנג'ר בארבעה מועדונים, אבל לא רשם את אותן הצלחות כפי שעשה כשחקן. הוא נחשב לאיש של כמעטים, כזה שמשפר את הקבוצות אליהן היה מגיע אבל תמיד כשל ברגע המכריע.
כאשר עדיין שיחק ושימש כמנג'ר-שחקן ב-1992, הייתה שפילד יונייטד שבהדרכתו מעורבת במאבק על האליפות באנגליה, בטרם סיימה שלישית אחרי לידס ומנצ'סטר יונייטד.
מאותה עונה זכור המקרה שהתרחש בחודש פברואר, כאשר פרנסיס הביא למבחנים את אריק קאנטונה וכמעט החתים אותו. משחק האימון בו אמור היה הכוכב להשתתף בוטל בגלל שלג כבד, פרנסיס ביקש ממנו להמתין עוד כמה ימים ובתגובה נטש קאטונה בזעם את מתקן האימונים. הצרפתי חתם בסופו של דבר כזכור בלידס ללא מבחנים והוביל אותה לאליפות על חשבון וונסדיי, בטרם הצטרף כעבור שנה למנצ'סטר יונייטד.
ב-2012 טען פרנסיס כי שפילד וונסדיי, שהורכבה באותה עונה בתקציב נמוך משחקנים צעירים שעלו מהליגה השנייה, לא יכלה להרשות לעצמה לשלם את המשכורת אותה דרש קאנטונה וכי הוא הובא למבחנים רק בעקבות פניה שקיבל מסוכנו של קאנטונה דניס רוש וממישל פלאטיני אותם הכיר היטב.
עונה מאוחר יותר, ב-1992/93 עלתה שפילד וונסדיי לגמרים של הגביע האנגלי וגביע הליגה, ובשני המקרים הפסידה לארסנל. פרנסיס תלה סופית את הנעליים בגיל 40 ב-1994 וכעבור שנה פוטר מתפקידו אחרי שהקבוצה סיימה במקום ה-13.
ב-1996 חתם פרנסיס בקבוצת נעוריו ברמינגהאם, אבל לא הצליח להוביל אותה לעלייה לפרמייר ליג. הוא הגיע איתה פעמיים לפלייאוף, אבל כשל איתה בשלב המכריע. ב-2001 הגיע עם הקבוצה לגמר גביע הליגה בו הפסידה בפנדלים לליברפול אחרי 1:1 בתום 120 דקות ופוטר מתפקידו באוקטובר של אותה שנה.
מנובמבר 2001 עד אפריל 2003 עבד פרנסיס בקריסטל פאלאס, הדיח את ליברפול מהגביע אבל פוטר אחרי שהקבוצה לא הצליחה לעלות לפרמייר ליג. הבעלים סיימון ג'ורדן העביר עליו ביקורת: "כולם יודעים שלא הייתי מרוצה מבחירת השחקנים של טרבור. היה לנו סגל חזק ויכולנו להשיג יותר". ב-BBC כתבו על המנג'ר המפוטר: "אם טרבור פרנסיס השחקן נחשב לאגדה, כמנג'ר הוא כמעט אותו האדם".
טרבור פרנסיס כמאמן קריסטל פאלאס אחרי הניצחון על ליברפול (רויטרס)איבד את הטלפון של אשתו אחרי שהכיר אותה
ב-20 השנים האחרונות לחייו שימש פרנסיס כפרשן טלוויזיה וכמנהל חברת בנייה, תוך שחלק את חייו בין מגורים באנגליה למרבייה שבספרד. הוא היה נשוי להלן שהלכה לעולמה ב-2017 אחרי מאבק במחלת הסרטן וסיפור ההיכרות בין השניים מעניין בפני עצמו.
טרבור והלן נפגשו בחופשה במיורקה ב-1972, כאשר הוא היה כדורגלן צעיר בבירמינגהאם, אבל הוא איבד את מספר הטלפון שלה כאשר חזר לאנגליה. מדובר כמובן במספר טלפון קווי בבית, מכיוון שבאותה תקופה לא היו טלפונים ניידים. פרנסיס זכר רק שהיא עבדה במספרה בעיר לנלי שבדרום וויילס, מקום בו התגוררו אז 20,000 איש. הוא החליט לחייג לכל המספרות באזור שהיו רשומות בספר הטלפונים ושאל אם יש בהן עובדת בשם הלן, עד אשר הצליח לאתר אותה בשיחה ה-15 שקיים.
"חשבתי שיש שם רק 4 או 5 מספרות", סיפר, "אבל התברר שהיו יותר מ-30. בסוף מצאתי אותה ומאז לא נפרדנו". השניים נישאו ב-1974 והביאו לעולם שני ילדים, מת'יו וג'יימס.
ב-2019 סיפר פרנסיס שלאשתו היה קשה מאוד אחרי העברתו המפורסמת לנוטינגהאם: "אנשים קינאו בה בגלל המראה שלה והצורה בה התלבשה. היא הייתה אשתו של הכדורגלן ששווה מיליון ליש"ט, ויותר מאוחר התחלנו לקבל מכתבים בהם אנשים ביקשו מאיתנו כסף. פעם היא קיבלה מכתב מאנשי זכויות בעלי החיים אחרי שלבשה מעיל פרווה והיו גם כאלה שטענו שהיא מבזבזת על בגדים את הכסף של בעלה. הלן הייתה אז צעירה בת 25 וזה היה קשה. היא הייתה מגיעה למשחקים שלי, הייתה מקבלת בקשות לראיונות עבור מגזיני אופנה ותמיד סירבה, כי רק רצתה לתמוך בי. היו לה ערכים והמשפחה תמיד הייתה אצלה במקום הראשון".
טרבור פרנסיס (רויטרס)באפריל 2012 פורסם שפרנסיס החלים מהתקף לב וחייו הפכו לקשים בשנים האחרונות לחייו אחרי מות אשתו. "זה האתגר הכי קשה עמו התמודדתי", סיפר ל'דיילי מייל'. "יותר מכל דבר שעברתי בכדורגל. זה קשה לא רק בגלל האהבה הרבה שחשתי כלפיה, אלא גם בגלל שאני מרגיש חסר תועלת בבית. היא עשתה את הכל בשבילי. פתאום אני לבד ואף פעם לא חשבתי שזה יקרה. היא הייתה החברה הכי טובה שלי ולא הייתי מגיע בלעדיה למה שהגעתי. אף אחד לא חסין מפני אבל, גם לא הגיבורים שלנו".
פרנסיס בעצמו נחשב לגיבור עבור רבים. הוא היה כוכב גדול, אבל לא דיבר הרבה. חבריו לחדר ההלבשה סיפרו שלא אהב להשמיע את קולו, אבל הקפיד לעשות זאת באופן נדיר אם היה לו משהו באמת חשוב לומר. הוא נחשב לבחור טוב ונחמד, איש קלאסי וצנוע, כזה שהתהילה לא קלקלה אותו. זו הייתה הסיבה שרבים מחבריו אהבו אותו ושמרו איתו על קשר שנים ארוכות אחרי שסיימו את הקריירה, דאגו לו וחשבו כיצד לעזור לו אחרי מות אשתו.
פיטר שילטון ספד לו: "איבדנו חבר נהדר וג'נטלמן, זה הורס אותנו". מרטין אוניל ששיחק איתו בנוטינגהאם נזכר איך פרנסיס ביקש ממנו לשאת דברים בהלוויה של אשתו הלן, ונפרד: "טרבור היה מחשמל, עצוב ששחקן כזה מבריק עזב אותנו. כאשר הוא הגיע שחקנים חששו לאבד את המקום שלהם. עוד בטרם חתם על החוזה שאלו אותו מתי הוא מצפה לשחק וקלאף התערב ואמר 'כשאני אחליט'. טרבור היה חד, הייתה לו יכולת להתחמק מהשומרים שלו והוא כבש עבורנו שערים גדולים. הוא גם היה חבר טוב ואהבתי את חוש ההומור שלו".
בטור ב'גארדיאן' כתב עליו ג'ונתן ווילסון: "תזכרו את פרנסיס בזכות מה שהוא השיג, לא בזכות מה שיכול היה להשיג. הוא לא עמד בציפיות, אבל מי כן היה יכול?". בלם העבר של נבחרת אנגליה, טרי בוצ'ר, סיפר כיצד התמודד במדי איפסוויץ' עם פרנסיס בהופעת הבכורה שלו בנוטינגהאם: "אמרתי לו שאבעט בו כל כך חזק עד שהוא יעוף ליציע. המשחק הראשון שלו שם באמת היה די צנוע, אבל זו הייתה הדרך היחידה לעצור אותו, כי היה לו הכל".
וכיצד הגיב ג'וד בלינגהאם? כוכב ההווה פירסם בטוויטר תמונה שלו עם פרנסיס, וכתב: "יום עצוב מאוד. מעבר להיותו אגדה, פורץ דרך ואייקון של המשחק, הדבר היחיד שיכול להתעלות על האיכות של פרנסיס היה הקלאסה שלו מחוץ למגרש. תודה לך על כל ההדרכה ואמות המידה שהצבת. נוח על משכבך בשלום המלך טרבור".