הכרעה במחזור הסיום מרגשת מאוד את האוהדים באיטליה. חגיגה כזו לא הייתה להם כבר יותר מעשור – בפעם האחרונה שבה נמשך המאבק על סקודטו עד השבוע האחרון של העונה הייתה אי שם ב-2010. אינטר, שהקדימה אז את רומא בשתי נקודות, הייתה זקוקה לניצחון באצטדיונה של סיינה כדי לשמור על מקומה בפסגה, ואכן עשתה זאת בזכות שער של דייגו מיליטו במחצית השנייה. מיד לאחר מכן, יצאו השחורים-כחולים של ז'וזה מוריניו למדריד, ניצחו את באיירן מינכן בגמר ליגת האלופות והשלימו טרבל.
סיינה בליגה הראשונה, מוריניו באינטר, זכייה של נציגת איטליה בצ'מפיונס, כן, זה היה מזמן. ממש מזמן. בארץ המגף התגעגעו מאוד למתח במחזור האחרון, אחרי שליטה כה מוחלטת של יובנטוס במשך כמעט עשור, והאליפות הקלילה יחסית של אינטר בעונה שעברה. הפעם אפילו חובבי הכדורגל הניטרלים יכססו ציפורניים מחר (ראשון, 19:00). זה הפרסום הטוב ביותר לליגה הזו, שסיפקה העונה המון רגעים מרתקים. היא הייתה לא צפויה, מפתיעה, מרעננת, וכעת נמצא האנדרדוג המוחלט במרחק נגיעה מזכייה סנסציונית. משחקה של מילאן מול ססואולו ישודר בערוץ ONE2.
לא רבים הימרו בתחילת העונה על מילאן, לא רבים שמו עליה כסף גם כאשר פתחה מצוין בחודשיים הראשונים. בינואר, כאשר הפסידה בסן סירו לספציה 2:1, בזמן פציעות, היו שהרגישו שהיה זה סימן מובהק ללוזריות, לכך שהקבוצה לא מוכנה מנטלית למאבקים בצמרת הגבוהה. אבל הנה לכם – התברר שהיה זה הפיאסקו האחרון. החבורה של המאמן סטפאנו פיולי סופרת כבר 15 משחקים ללא הפסד, ובמחזורים האחרונים היא השיגה ניצחונות בשיניים.
היא פיגרה 1:0 מול לאציו בהפסקה – וניצחה 1:2 בזכות שער של סנדרו טונאלי בזמן פציעות. היא לא היטיבה לשחק מול פיורנטינה – וניצחה 0:1 בדקות הסיום משער מבריק של רפאל ליאאו. טונאלי הביא לה 1:3 בוורונה עם צמד ביום הולדתו, והאוהד השרוף של מילאן הפך לגיבור על, האליל הבלתי מעורער של הקהל, בדרך להישג המסתמן. מצד שני, גם תיאו הרננדס מתחרה איתו, במיוחד אחרי הסללום מזהיר ב-0:2 על אטאלנטה במחזור הקודם. גם אז הייתה התוצאה מאופסת בהפסקה, אבל מילאן מגלה יכולת מזהירה להתעלות ברגעים החשובים, כפי שעשתה גם בדרבי מול אינטר בתחילת פברואר, כאשר צמד של אוליבייה ז'ירו לקראת הסיום הביא למהפך לניצחון 1:2.
הניצחון הזה מעניק לרוסונרי יתרון מול היריבה העירונית במקרה של שוויון נקודות, בזכות עליונות במפגשים הישירים, ולכן יספיק לה גם תיקו ביום ראשון באצטדיונה של ססואולו. אינטר, שמפגרת אחריה בשתי נקודות, חייבת לנצח בסן סירו את סמפדוריה, ותשמור על כתר האליפות אם מילאן תפסיד במקביל.
תיקו מול קבוצה שמדורגת במקום ה-11 ואיבדה מזמן את העניין המעשי בליגה. נשמע קל? רק על הנייר, כי ססואולו היא קבוצה אטרקטיבית עם חוליית חוד מבריקה. הסיכוי שלה לשמור על שער נקי אמנם לא גבוה, אבל היא מסוגלת לכבוש מספר שערים בעצמה, כפי שעשתה בסיבוב הראשון בניצחון 1:3 על מילאן בסן סירו. סימון קיאר הבקיע אז שער עצמי ימים ספורים לפני שנפצע וגמר את העונה – כמעט ולא מדברים על ההיבט הזה בדהירה של מילאן, אבל היא מרשימה עוד יותר לנוכח חסרונו של הבלם הדני הוותיק והמצטיין. על שני השערים האחרים היו חתומים ג'אנלוקה סקמאקה ודומניקו ברארדי.
שניהם יהיו מסוכנים מאוד, עם מוטיבציה גבוהה במיוחד, גם הפעם. סקמאקה, חלוץ העתיד של הכדורגל האיטלקי, מוזכר כמועמד להצטרף לאינטר, במיוחד אם לאוטרו מרטינס יימכר. ברארדי הוא אוהד אינטר שרוף ומוצהר, וההזדמנות לסדר לקבוצתו האהובה אליפות היא חלום שהתגשם מבחינתו. למעשה, מילאן היא היריבה האהובה ביותר שלו, והוא הבקיע מולה כבר 10 שערים בקריירה, כולל רביעיה ב-2013 ושלושער ב-2015. הוא היה אז אחד השמות הלוהטים ביותר באיטליה, ומדובר בהישג כביר של ססואולו כי היא עדיין הצליחה להשאירו בסגל.
אז היום הוא חלק משלישיה מצוינת בחוד. לברארדי 15 שערי ליגה העונה, לסקמאקה 16, וגם ג'אקומו רספאדורי הרשים עם 10. אגב, רספאדורי בן ה-22 עשה את הכותרות הגדולות לראשונה בקריירה לפני שנה כאשר הבקיע צמד בניצחון 1:2 על מילאן בסן סירו. בקיצור, ססואולו אוהבת מאוד לכבוש נגד הרוסונרי, ולכן יהיה מגוחך מבחינת המובילה לחכות לטיול בפארק.
בכלל, על אף שאיטליה התפרסמה בלא מעט משחקים לא כשרים כאשר קבוצות מסוימות היו זקוקות לנקודות במחזורי הסיום, היא ידעה מהפכים דרמטיים בפסגה במחזור האחרון. ב-1967 הובילה אינטר ביתרון של נקודה על פני יובנטוס והייתה זקוקה לניצחון במאנטובה כדי לחגוג סקודטו, אבל דינו זוף (כן, הוא היה אז כוכב מאנטובה!) נעל את השער, השחורים-כחולים הפסידו 1:0, והגברת הזקנה דילגה למקום הראשון בזכות 1:2 על לאציו.
ב-2000 הובילה יובנטוס של קרלו אנצ'לוטי ביתרון שתי נקודות על לאציו, והייתה רק צריכה ללקט ניצחון שגרתי במגרשה של פרוג'ה כדי לזכות באליפות. היא נקלעה לגשם חזק במיוחד שהפך את המגרש לבריכה, שריקת הפתיחה נדחתה, אך הקרב יצא לפועל בסופו של דבר – והגברת הזקנה הפסידה 1:0. לאציו, שניצחה 0:3 את רג'ינה, חגגה אליפות היסטורית. בחלוף שנתיים, ב-2002, הובילה אינטר בהפרש נקודה על פני יובנטוס והייתה צריכה לנצח את לאציו באולימפיקו, עלתה ליתרון פעמיים במחצית הראשונה, אבל הפסידה 4:2, ורונאלדו הברזילאי פרץ בבכי חסר מעצורים על הספסל. יובה ניצחה 0:2 את אודינזה וזכתה באליפות, ואינטר התדרדרה למקום השלישי.
והיה גם המחזור האחרון ב-1973, אותו אף אוהד מילאן לא רוצה לזכור. האדומים-שחורים הגיעו אליו ביתרון נקודה מיובנטוס ולאציו, והיו זקוקים לניצחון בוורונה על מנת לשמור על המקום הראשון ולזכות באליפות. מצב הרוח היה פנטסטי אחרי ניצחון על לידס יונייטד בגמר גביע המחזיקות באמצע השבוע, אבל השחקנים גם היו עייפים מאוד אחרי המאמץ העצום והנסיעה לסלוניקי. בנוסף, המאמן נראו רוקו ריצה עונש השעיה, וג'ובאני טרפאטוני הצעיר החליף אותו על הספסל – למעשה, היה זה המשחק הראשון שניהל המאסטרו הדגול לעתיד.
הציפייה הייתה לניצחון קל, אבל המציאות הייתה שונה לגמרי, ואחרי 29 דקות כבר פיגרה מילאן 3:0. שער מצמק אחד לפני ההפסקה הפיח תקווה כלשהי, ורוקו ירד מהיציע לחדר ההלבשה במחצית על מנת לתת הנחיות ולצעוק על חניכיו. זה לא ממש עזר כי המארחת כבשה פעמיים נוספות בדיוק כאשר מילאן חלמה על קאמבק, והמובילה הובסה 5:3 בסופו של דבר. לאציו הפסידה אף היא, אבל יובנטוס ניצחה את רומא משער של אנטונלו קוקורדו בדקה ה-87, ועקפה את היריבה בדרך לסקודטו.
זה התסריט ממנו חוששת מילאן. האם ההיסטוריה מלפני 49 שנה עלולה לחזור על עצמה? התואר המרגש קרוב מתמיד, אבל כל עוד הנקודה המיוחלת אינה בכיס, העסק לא גמור – ואינטר מקווה מאוד שהמעידה תגיע.