סנדרו טונאלי התגנב לתיבת השוער בזמן פציעות, קיבל באופן לא ממש צפוי את הכדור מראשו של זלאטן איברהימוביץ', עצר אותו בנגיעה אלגנטית, הכניע את שוער לאציו תומאס סטראקושה בנגיעה השנייה, קבע 1:2 למילאן, החזיר את הרוסונרי לפסגת הטבלה באופן זמני, ויצא לחגיגות אמוציונליות במיוחד. היה זה השער החשוב בקריירה של הקשר שיציין בעוד שבועיים את יום הולדתו ה-22, ואם זה לא מספיק – היה זה ביצוע שלא ניתן להקביל לאנדראה פירלו.
וזה חשוב, כי שערו הראשון במדי מילאן היה העתק של שער הבכורה של המאסטרו. פירלו שלח ב-2002 כדור חופשי מסובב לחיבורים של פארמה, וזה בדיוק מה שביצע טונאלי באוגוסט האחרון נגד קליארי. הדמיון היה כה מדהים שהוא חיזק מאוד את תדמיתו של טונאלי כ"פירלו החדש" – על אף שהוא מתנגד להשוואה הזו בתוקף. מקורה בתספורת שסיגל לעצמו טונאלי בגיל צעיר, כאשר החל את דרכו בברשה, שהיא גם קבוצת נעוריו של פירלו.
למעשה, עוד לפני שדרך על הדשא בקבוצה הבוגרת, זכה פירלו לכינוי היומרני בתקשורת המקומית. ביולי 2017, פרסם העיתון ג'ורנלה דה ברשה כתבת היכרות ראשונה עם היהלום הצעיר, שהיה אז בן 17, וכתב בכותרת: "יש כאן בחור שנראה ומשחק כמו פירלו. עם שיער כזה, אי אפשר להתעלם ממנו". השיער המדובר, שגרם לטונאלי להיראות בדיוק כמו פירלו בגיל 15, גרם לשמו של הילד ללכת לפניו, והאוהדים נהרו לאצטדיון כדי לראות את הפלא. האם הוא באמת מסוגל להיות כמו פירלו?
טונאלי עצמו כלל לא חשב על פירלו כאשר בחר את התסרוקת. הוא גם לא ראה בו מודל לחיקוי, למרות שהיה אוהד מילאן מאז שהוא זוכר את עצמו. כאן, למעשה, נעוץ אחד ההבדלים המהותיים ביותר ביניהם. פירלו נולד באזור ברשה והתקבל לאקדמיה של המועדון באופן טבעי. בשלב מסוים, הוא אף היה על הכוונת של היריבה המושבעת אטאלנטה, אבל נשיאה אנטוניו פרקאסי ביקש לגזול את התוכניות על מנת לא להעמיד את הקשר באתגרים קשים מדי בגיל רך מדי. לעומת זאת, טונאלי גדל בעיירה לודי מדרום למילאנו, והבחירה בברשה הייתה משיקולים מקצועיים. הנסיעות היו ארוכות ומתישות, אבל אביו סבר שהן עשויות להשתלם – וצדק.
הנסיקה לא הייתה מהירה כמו זו של פירלו, אבל עוד כאשר היה בליגה השנייה קיבל טונאלי את הזימון הראשון לנבחרת איטליה. הוא היה שחקן מפתח בעליה של ברשה לליגה הבכירה ב-2019, ואחרי קמפיין מוצלח אישית – גם אם הסתיים בירידה של הקבוצה הכחולה – הוא עשה את דרכו למילאן ב-2020. היה זה חלום שהתגשם עבורו, והוא הרים מיד טלפון לאלילו הגדול כדי לבקש רשות ללבוש את החולצה עם מספרו על הגב. ולא, זה ממש לא היה פירלו, אלא דווקא חברו המופרע, ג'נארו גאטוסו. "תמיד הערצתי את רוח הלחימה שלו", אמר טונאלי, והשיחה עם רינו מילאה את ליבו אושר. מובן שגם האישור התקבל מיידית, וכך הפך טונאלי למספר 8 החדש של האדומים-שחורים.
העונה שעברה לא הייתה פשוטה עבור הנער, והיא הוקדשה בעיקר להתאקלמות. המאמן סטפאנו פיולי הרבה להשאיר את הכישרון הצעיר על הספסל, והוא לא תמיד השתלב כראוי במערך, אבל יכולת הלמידה הגבוהה של טונאלי עשתה את שלה, ובמאי האחרון גם פירלו בכבודו ובעצמו התייחס לאיש שכה דומה לו מבחינה חיצונית.
"אומרים שסנדרו הוא היורש שלי, אבל זה לא נכון. הוא רק מגדל שיער דומה, ושיחק בברשה כמוני. מבחינת הסגנון, הוא שונה ממני בתכלית. הוא קשר שלם יותר ממני, מציג יכולות הגנתיות עדיפות בהשוואה אליי, ומביא איכויות גם להתקפה. הסגנון שלו לא דומה, אבל הוא בהחלט שחקן מצוין ואטרקטיבי, ואני צופה לו עתיד מזהיר", אמר הכוכב במרץ, לקראת סיום תפקידו כמאמן יובנטוס. היה ברור שהעתיד יהיה שלו, וזה אכן קרה בעונתו השנייה בסן סירו.
כעת, בניגוד מוחלט לעונה שעברה, טונאלי הוא הבאנקר של פיולי. המאמן בנה את הקישור המרכזי על שיתוף הפעולה המיוחד של טונאלי עם פרנק קסייה ואיסמעיל בנאסר, והניידות של הקשר הצעיר עושה את ההבדל במשחקים רבים. הוא פעלתן, רב גוני מאוד, מחלץ המון כדורים, אך יודע גם לנווט התקפות ומשמש עוגן להנעת הכדור. "הוא השילוב שלי עם שחקנים אחרים", טוען פירלו – וזה נכון. אפשר לחוש כיצד טונאלי משלב בעצמו באופן מסקרן מאוד את התכונות הייחודיות של פירלו וגאטוסו גם יחד.
העיתונאי קרלוס פאסריני מקוריירה דלה סרה מספר: "אולי סנדרו לא העריך כמו שצריך את ההבדלים בין ברשיה למילאן. בעונה שעברה הוא לא היה מוכן למשימה מנטלית, אבל זה הגיוני וטבעי. העונה הוא הרבה יותר בוגר ובטוח בעצמו, ולוקח על עצמו מנהיגות במשחקים רבים. זו עונת הפריצה שלו ללא ספק".
כדי לקבל את ההזדמנות לעונת הפריצה הזו, הסכים טונאלי לקיצוץ בשכרו בקיץ האחרון. "היו לי הצעות אחרות, טובות יותר מבחינה פיננסית, אבל מילאן היא הבית. יש שחקנים שמעדיפים כסף, אבל עבורי ההתקדמות המקצועית חשובה מכל, ואני גאה להיות חלק מהסגל בקבוצה האהובה שלי. זה שווה הרבה יותר מהבדלים בשכר", הוא הצהיר – והאוהדים אוהבים ומעריכים אותו עכשיו אפילו יותר מבעבר. הוא חלק אינטגרלי מהם – סוג של אוהד על הדשא, ומחויבותו בכל רגע ורגע לא נופלת מזו של גאטוסו בשיאו. מצד שני, הוא כובש מוכשר הרבה יותר בהשוואה לרינו, ופיולי מעודד אותו להיכנס לרחבה בתדירות גבוהה ככל הניתן.
אז אתמול הגיע הפרס הגדול. אחרי השער מול קליארי, הבקיע הקשר רק בניצחון על אטאלנטה באוקטובר, אבל עכשיו – אחרי בצורת בת כחצי שנה – יש לו כיבוש דרמטי וחשוב במיוחד, בעיתוי המושלם מבחינתו. זה לא היה שער בסגנון פירלו, ובוודאי לא סטייל גאטוסו שבקושי נכנס לרחבת היריב. זה היה שער של טונאלי, והעונה מדגיש הקשר שהוא שחקן פנומנלי בפני עצמו. לא צריך להשוות אותו לאף אחד, והוא כבר יכתוב לבד את ההיסטוריה שלו במדים האדומים-שחורים של מילאן. אתמול היה זה אחד הפרקים החשובים ביותר עד כה, ואולי הוא יסלול את דרכה של הקבוצה לפסגה. האליפות הראשונה של פירלו הייתה, אגב, רק בגיל 25. לטונאלי יש צ'אנס לעשות את זה מוקדם יותר.