לכל אדם בעולם יש אנשים שמהווים עבורו אבני דרך בחיים. הם יכולים להיות כאלו שחוו איתו רגע ספציפי מסוים או כאלו שעברו איתו כברת דרך ארוכה, אך מה שמשותף לכולם הוא שהם השפיעו עליו, לקחו חלק בעיצוב האופי שלו ובהפיכתו לאדם שהוא היום.
השם של לברון ג'יימס הולך לפניו. את כל מה שהוא השיג, הוא השיג בזכות עבודה קשה, התמדה, מצוינות וירידה לפרטים הקטנים. אך גם למלך הגדול, יש לא מעט שחקנים בדרך שעזרו לו והפכו אותו להיות מי שהוא היום. לכבוד יום הולדתו ה-40 של השחקן הכי מבוגר ב-NBA ומלך הנקודות של הליגה בכל הזמנים, הלכנו אחורה ובחרנו את השחקנים שהכי השפיעו על הקריירה שלו.
ריי אלן:
הקלעי המחונן שיחק עם קינג ג'יימס שנתיים בלבד, אך זה לא הפריע לו לספק את אחד הרגעים האייקונים בתולדות סדרת הגמר ולהוביל את לברון לאליפות השנייה שלו. הוא הגיע למיאמי היט עמוסת הכוכבים בעונת 2012/13, עונה לאחר שלקחה את האליפות הראשונה בעידן לברון-ווייד-בוש, ונכנס למשבצת של המבוגר האחראי שמביא למגרש הרבה ניסיון, חכמת משחק ואופי מנצח.
כנראה שכל התכונות הללו לא היו מספיקות לאלן על מנת להיכנס לרשימה של השחקנים שהכי השפיעו על לברון, אך סל אחד שבסופו של דבר אולי הכריע את גורל האליפות, דווקא כן היה גורם מכריע להכנסתו.
סן אנטוניו מובילה 2:3 בסדרת הגמר, השעון מראה 12 שניות לסיום המשחק ומיאמי בפיגור 95:92, לברון מחטיא שלשה והנהלת הליגה כבר נערכת לטקס לקראת החגיגות של החבורה של גרג פופוביץ', אבל אז מגיע כריס בוש שלוקח את הריבאונד, מוסר לריי אלן שתוך כדי תנועה אחורנית מתמקם על השלשה, זורק במהירות וקובע שוויון כשנותרו 5.6 שניות בלבד. סל ששווה אליפות למיאמי, סל ששינה את הקריירה של לברון.
דווין ווייד:
לקראת עונת 2010/11 לברון ג'יימס סיים את חוזהו בקליבלנד וקבוצות בכל רחבי הליגה ניסו לפנות מקום בתקרת השכר על מנת לנסות ולהנחית אותו אצלם. הרציניות ביותר היו ניו יורק שהחתימה את אמארה סטודמאייר במטרה להוכיח שהיא מועמדת לאליפות, ומיאמי שפתחה במסע שכנועים, אותו הוביל דווין ווייד בעצמו, כאשר שכנע את כריס בוש להגיע מטורונטו ואף הסכים להפחית בשכרו. מסע השכנועים אכן עבד, כאשר לברון כינס את מסיבת העיתונאים המפורסמת והודיע שהוא לוקח את הכישרון שלו למיאמי ביץ'. זו הייתה ההתחלה של חברות מופלאה.
השניים הראו כימיה נהדרת על הפרקט מהשנייה הראשונה ולא סתם ווייד הוא השחקן שמסר הכי הרבה אסיסטים ללברון אי פעם. צמד הכוכבים סיפקו בשנותיהם המשותפות כמות בלתי נגמרת של מהלכים שנכנסו למצעדי ההיילייטס, והכי חשוב- הגיעו לגמר ארבע עונות ברציפות בהן זכו בשתי אליפויות NBA, הפכו לקבוצה הלוהטת, המלהיבה והמסוקרת בליגה ונכנסו לדפי ההיסטוריה. גם מחוץ לפרקט השניים חברים במשרה מלאה, כשעד היום הם רק מרעיפים אחד על השני שבחים.
כריס בוש:
דראפט 2003 נחשב לאחד הדראפטים הטובים בהיסטוריה אם לא הטוב ביותר, ושם הכל התחיל מבחינת השלישייה שפתחה את עידן "קבוצות הכוכבים" בליגה הטובה בעולם. זה אירוע נדיר ששלושה שחקנים מאותו הדראפט משתפים פעולה באותה הקבוצה, ובטח ששלושתם הגשימו את עצמם והפכו לכוכבים, אך זה היה המקרה. לברון שנבחר במקום הראשון ובוש שנבחר במקום הרביעי התאחדו עם ווייד שנבחר במקום החמישי במיאמי, ועשו היסטוריה והיסטריה בליגה. שיתוף הפעולה בין בוש ללברון היה מושלם מכיוון שבוש נחשב לאחד הסנטרים הטובים בליגה ובעל יכולת קליעה נהדרת מחוץ לקשת, דבר שפינה שטח ללברון לחדור לצבע וסיפק לקבוצה מקום לגיוון. ההצלחה אכן הגיעה והשניים זכו יחדיו בשתי אליפויות רצופות.
קיירי אירווינג:
כשלברון ג'יימס עזב את קליבלנד, האוהדים המקומיים נפגעו מאוד. הם חשו "נבגדים" על ידי הכוכב והסמל המקומי הכי גדול שלהם שהחליט ללכת לקבוצת הכוכבים של מיאמי. את החלל שנוצר ואת התקוות העתידיות של הקהל היה צריך למלא קיירי אירווינג הצעיר, שנבחר במקום הראשון בדראפט 2011.
הבחירה התבררה כמוצלחת במיוחד כאשר קיירי ביסס את עצמו כאחד השחקנים הכי מוכשרים בליגה, הציג שליטה מהפנטת בכדור ויכולות קליעה מדהימות. דווקא שלוש שנים לאחר שהרכז המוכשר נבחר והספיק "להשתלט" על המועדון, הגיעה סגירת המעגל של לברון, שהודיע שהוא מתגעגע הביתה וחוזר לקבוצה בה החל את קריירת ה-NBA.
מהרגע הראשון היה ברור שמדובר בשילוב מלהיב, כשהשניים השלימו אחד את השני בצורה מושלמת ודחפו אחד את השני קדימה, וזה אכן השתלם. בעונתם השנייה ביחד לברון וקיירי סיפקו עונת שיא, כאשר הובילו את קליבלנד להישג חסר תקדים. הם חזרו מפיגור 3:1 בסדרת הגמר מול הקבוצה שנחשבה לטובה ביותר ב-NBA, גולדן סטייט, בדרך ל-3:4 ואליפות ראשונה בתולדות קליבלנד, שרבים מחשיבים אותה לגדולה ביותר של לברון, שהביא את התואר לבית האמיתי שלו, אך דווקא את הרגע הזכור ביותר מסדרת הגמר סיפק כמובן קיירי, שקלע שלשת ענק 53 שניות לסיום במצב של שוויון בדרך לניצחון.
ברוני ג’יימס:
רובנו אמנם לא ראינו אותו משחק, אך כולנו שמענו עליו. כשמדברים על הקריירה של לברון אי אפשר שלא לציין את בנו הבכור, ברוני, שנבחר על ידי הלייקרס בדראפט האחרון. כבר שנים ש'קינג ג'יימס' מדבר על כך שהוא רוצה לשחק יחד עם ברוני, אבל ישנם דברים שעד שהם לא קורים, הם לא מרגישים אמיתיים.
ב-22.10.2024, משחק פתיחת העונה, השניים הפכו לאב ובן הראשונים בהיסטוריה שמשתפים פעולה על פרקט ה-NBA, כשהבן עלה לשחק לשלוש דקות בניצחון על מינסוטה טימברוולבס. כשיסתכלו על הקריירה ועל הדרך של לברון בליגה לאחר הפרישה, אין ספק שברוני יהיה אבן דרך משמעותית.
קובי בראיינט:
כשמדברים על הקשר בין קובי ללברון, מדברים על גדולה. למרות העובדה שהיו שני השחקנים הכי טובים בליגה, הם שילבו יריבות ספורטיבית למופת והראו תמיד הערכה גדולה אחד כלפי השני, למרות שהיו ההפכים הגמורים על המגרש ומחוצה לו. הם מעולם לא שיתפו פעולה באותה הקבוצה בליגה, אבל כן הספיקו לשחק יחד בנבחרת ארצות הברית ואף הובילו אותה יחד למדליית זהב אולימפית בבייג'ינג 2008.
לצער העולם כולו, הקשר בין השניים נקטע בצורה מצמררת וטרגית. ב-25.1.2020, ג'יימס עקף את בראיינט בטבלת קלעי ה-NBA בכל הזמנים ואמר: "אני פשוט שמח להיות מוזכר בנשימה אחת עם קובי, אחד השחקנים הגדולים אי פעם". ה'בלאק ממבה' בעצמו דאג להגיע למשחק, לפרגן ולכבד בנוכחות, כשאף אחד לא האמין למה שיקרה בהמשך.
יום בלבד לאחר מכן, ב-26.1.2020, קובי בראיינט נהרג יחד עם ביתו ג'יאנה בת ה-13 בתאונת מסוק והשאיר את העולם בהלם מוחלט. לברון לקח את המוות באופן קשה ואישי, כאשר הגיב לאירוע הנוראי רק לאחר מספר ימים של התאוששות והבטיח: "אהבתי אותך כמו אחי הגדול, אמשיך את המורשת שלך", וכך הוא עשה, כאשר זכה באליפות עם הלייקרס, הקבוצה איתה מזוהה קובי, כבר באותה השנה.
אנתוני דייויס:
ביולי 2019 ולאחר חודשים ארוכים של שמועות, ניו אורלינס הסכימה לשחרר את הסנטר המפלצתי תמורת ברנדון אינגרם, ג'וש הארט, לונזו בול ובחירות סיבוב ראשון ללייקרס שהפכה באופן מיידי למועמדת בכירה לאליפות.
את הקשר הזה הייתי מתאר כהבנה טלפתית. לברון בשלב זה של הקריירה הפך לשחק שמוסר יותר ומשחק בצורה "נכונה" יותר, ובכך השילוב בין השליטה המוחלטת של דייויס בצבע לניהול המשחק של לברון הפך אותם לכמעט בלתי עצירים.
ואכן, עונה לאחר הטרייד, בעונת הקורונה בה משחקי הפלייאוף שוחקו בבועה ללא קהל, הם הובילו את הלייקרס לאליפות ה-17 בתולדותיה ושמו את החותמת על כך שהם אחד הצמדים הטובים בתולדות הליגה. בנוסף לכך, השניים חתמו היסטוריה קטנה נוספת כאשר בעונה שעברה זכו בטורניר אמצע העונה הראשון אי פעם.
סטף קרי:
הקשר שמגדיר את הדור הנוכחי של הליגה הטובה בעולם. השחקן שקלע הכי הרבה נקודות בהיסטוריה מול השחקן שקלע הכי הרבה שלשות בהיסטוריה. קרי ולברון נפגשו בגמר ה-NBA במשך ארבע שנים רצופות בהן סטף זכה בשלוש אליפויות עם גולדן סטייט ולברון באחת עם קליבלנד, כשבדרך הם עיצבו את אחת היריבויות האייקוניות בתולדות הכדורסל.
למרות התחרות, השניים חברים טובים מאוד. הם מרבים לבחור אחד בשני ב"כוחות" למשחק האולסטאר ומנסים ביחד לנצח את הכוח שלהם על מנת להוביל שינויים חיוביים בליגה. כמו כן, אי אפשר לשכוח את הקיץ האחרון בו היו הכוכבים הגדולים ביותר של נבחרת ארה"ב בדרך לזכייה במדליית זהב אולימפית. קרי קלע 60 נקודות במשחקי חצי הגמר והגמר וגרם גם ללברון שראה כמעט הכל ונבחר ל- MVP של הטורניר להתפעל: "ראיתי אותו עושה דברים כאלו בעבר, רק במדים אחרים. מקל מאוד להיות בצד שלו ברגעים כאלה".
בשיר המפורסם של שרית חדד היא אומרת "איזה כיף שיש המון חברים, המון חברים בכל מיני צבעים". אין עוררין על כך שהקריירה של לברון ג'יימס הולכת בפני עצמה ונחשבת בעיני רבים לגדולה ביותר, אך בנוסף, אין צל של ספק שהחברים שלו הוסיפו לה הרבה צבע, איכות ותארים, ושבלעדיהם היא לא הייתה נראית אותו הדבר.