בחודשים הקרובים תהיה שורת מינויים לתפקידים בכירים בספורט הישראלי - בין אם זה בבחירות להנהלות של ההתאחדויות ואיגודי הספורט, כפי שקורה אחת לארבע שנים, ובין אם לתפקידים במשרד התרבות והספורט, כפי שקורה בימים אלה עם המכרז לאיתור ראש מינהל הספורט הבא. אלו תפקידים שהמינויים שלהם יכולים להשפיע על עתיד הספורט הישראלי.
בשבוע שעבר יצא לדרך המכרז לאיתור ראש מינהל הספורט החדש במשרד התרבות והספורט, אחד מהתפקידים החשובים והמשפיעים ביותר. חמוטל זוזוט צדקה, שמכהנת בתפקיד כממלאת מקום ועשתה זאת במקצועיות, לא צפויה להמשיך, בין היתר גם בגלל שתנאי הסף דורשים תפקיד קודם שעסק בניהול ספורט במשך שש שנים. בנוסף, המועמדים נדרשים לניסיון בניהול תקציבים בגובה של 50 מיליון שקל, נתון גבוה יחסית שמונע ממועמדים איכותיים להגיש את מועמדותם אבל כנראה שמתבקש לאור העובדה שהמועמד הנבחר יידרש לנהל תקציבים גבוהים שמגיעים עד למיליארד שקל.
במשרד התרבות והספורט מקווים למנות אדם שיש לו גם יכולות ניהוליות וגם הבנה מעמיקה בספורט הישראלי. ועדת האיתור, שתבחר את ראש המינהל הבא מבין המועמדים, תהיה בראשותו של מנכ”ל המשרד כפיר כהן, ובה יהיו חברים גם נציג מטעם הציבור ונציג מנציבות שירות המדינה. מחרתיים (רביעי) יהיה המועד האחרון להגשת המועמדות ובינתיים יש כמה שהגישו את מועמדותם, בעיקר מנהלי מחלקות ספורט מהרשויות המקומיות שהציעו את עצמם אך ספק אם הם רלוונטיים, בעוד שמועמדים איכותיים אחרים די מתמהמהים.
כפיר כהן (משרד התרבות והספורט)ראש מינהל הספורט הוא תפקיד חשוב מאוד לעתיד הספורט הישראלי, משום שראש המינהל הוא בעל השפעה רבה על תוכניות אסטרטגיות, כמו קביעת אמות מידה לתמיכה תקציבית בענפי הספורט השונים וגיבוש מדיניות לגבי הקמת מתקנים, והוא אף מקנה אוטומטית כיסא בדירקטוריונים חשובים שהם למעשה צמתים מרכזיים בקבלת החלטות, כמו המועצה הלאומית לספורט, הטוטו ומכון וינגייט.
אותה הדמות שתיבחר תידרש לעבודה רבה כדי לשפר את השירות לספורט הישראלי והיא תצטרך גם לבנות מחדש את מינהל הספורט, לאחר הפרידה משני הסגנים שניהלו בפועל את התחום ההישגי והתחום העממי. בעקבות המצב, אגב, במשרד צפויים לנצל את ההזדמנות ולבצע שינוי במבנה הארגוני של המינהל, כך שבמקום שני סגנים תהיה שדרת ניהול חדשה שתכלול יותר עובדים מקצועיים, והנושא נמצא בשלב זה עדיין בדיונים עם הנציבות ועם משרד האוצר. בינתיים מונה אבי כליף באופן זמני לתפקיד סגן ראש המינהל לספורט העממי ולטיפול ברשויות המקומיות.
בנוסף, במשרד התרבות והספורט צפויים להקים בקרוב אגף לספורט נשים בהוראת השר מיקי זוהר. עדיין לא ברור מה יהיה עתידה של אתנה, המועצה שאחראית לקידום ספורט הנשים ופועלת תחת מכון וינגייט, כאשר לאחרונה נעצר המינוי לתפקיד מנהל/ת אתנה הבא/ה. המדינה צריכה להחליט מה תעשה עם ספורט הנשים, והשר מיקי זוהר מעוניין לקדם את הנושא עם פתיחת מחלקה שלמה של אנשי מקצוע ותקצוב ראוי. אם זה אכן יקרה, גם לתפקידים הללו כנראה ייצאו מכרזים לאיתור מועמדים בקרוב.
אחרי מחזור אולימפי תמיד יש שינויים ותזוזות בקרב מנהלי הספורט בישראל. גם בהתאחדויות ובאיגודים מתכוננים לבחירות, כאשר בחודשים הקרובים יתקיימו בחירות להנהלות וזה יקרה אחרי המשחקים האולימפיים. גם לוועד האולימפי יהיו בחירות, כאשר כרגע יו”ר הוועד האולימפי יעל ארד זוכה לתמיכה וצפויה להמשיך בתפקידה, אבל מנכ”ל הוועד האולימפי גילי לוסטיג הודיע כי לא ימשיך מעבר לשנת 2024, אם כי ארד לא תוותר עליו כל כך בקלות.
יעל ארד וגילי לוסטיג (שחר גרוס)בכל אופן, בספורט הישראלי כבר מתחילים לסמן את היורשים לתפקידים הבאים ויש אופק ניהולי איכותי לעתיד. כשמביטים על הדור הבא של המנהלים בספורט הישראלי, אפשר לציין לא מעט אנשי ניהול איכותיים שיכולים להשתלב בעתיד הקרוב בתפקידי ניהול בכירים, להוביל שינויים אסטרטגיים ומערכתיים, ולדעת כיצד להתנהל בתנאים ובמצבים לא פשוטים.
בספורט הישראלי כבר מסמנים את העתודה הניהולית הבאה: באיגודים יש מנכ”לים צעירים ואיכותיים כמו מנכ”ל איגוד האתלטיקה גל לוי שהצליח לשפר את ההתנהלות בענף ולהביא אפילו תחרות בינלאומית לירושלים בזמן המלחמה, מנכ”ל איגוד הקשתות גיא מצקין שיודע לנצל באופן מקסימלי מסגרות תקציביות, או מנכ”ליות איגוד ההתעמלות והטאקוונדו שרית שנער ונועה שמידע שמנהלות ביד רמה ענפים מתפתחים. גם מנכ”לית אתנה לשעבר מורן מסיקה מסומנת לתפקידים בכירים בעתיד, כמוה המנהל המקצועי לענפים שאינם אולימפיים יניב אשכנזי, וכך עובדים מהיחידה לספורט הישגי כמו תומר סקר וסהר אלוני המוערכים.
יש גם מאמנים וספורטאים שיכולים להשתלב במערכות הללו ולעשות את הקפיצה הגדולה קדימה לניהול בעתיד, כפי שעשתה שחיינית העבר עדי ביכמן שעושה סדר בניהול איגוד השחייה כממלאת מקום היו”ר, המנהל המקצועי באיגוד השייט אלי צוקרמן הוא איש מקצוע יסודי שהצליח להקים סגל רחב של ספורטאים הישגיים בענף עם בסיס פירמידה קטן יחסית, אפילו מאמני הג’ודו אורן סמדג׳ה ושני הרשקו יודעים כיצד להסתכל על הספורט הישראלי בראייה מערכתית ולומר מה נכון או לא נכון לעשות כדי לפתח את הספורט, וגם לירון כהן ואור שיניוק הצעירים המבטיחים שמנהלים מאחורי הקלעים כבר עכשיו לא מעט מהלכים.
יש כמובן עוד רבים וטובים אחרים שכבר נמצאים בבורסת השמות, אבל זוהי רק הרשימה החלקית של המנהלים הצעירים שעשויים להתקדם בעתיד לתפקידים גדולים יותר, אם רק ירצו בכך, על פי גורמים בספורט הישראלי. לרובם יש יכולות ניהול והבנה עמוקה בספורט הישראלי. בקיץ הקרוב יהיה מעניין בזירה הספורטיבית, אבל גם בתחום הניהולי. אפשר לצפות ליו”רים חדשים, מנכ”לים חדשים, חברי הנהלה חדשים ומנהלים חדשים שיובילו את הספורט בארץ.
אנחנו עדיין בשוק שהפנדל המטורף הזה נכנס!