אסף יסעור, המדורג ראשון בעולם בטאקוונדו עמד בציפיות והביא הישג ענק וכבוד עצום למדינת ישראל כשזכה הערב (חמישי) במדליה ראשונה לישראל במשחקים הפראלימפיים, מדליית זהב.
“וואו, וואו, שלוש שנים עברו מאז טוקיו וברוך השם זה זהב היום, אין מאושר ממני. אין לי מילים, תודה לצוות שלי, תודה לנבחרת ולמשפחה שהגיעה, לעם ישראל, לספונסרים, לכל האנשים שלקחו חלק במסע שלי. עצרתי את עצמי, אמרתי לעצמי שאני לא אתכנן, ידעתי שהזהב יהיה שלי ואמרתי לעצמי שהוא יהיה שלי וסיימתי את היום עם המדליה על הצוואר”, אמר יסעור.
“הרגשה מדהימה ומטורפת, זה היה יום ארוך ואני שמח שזה הסתיים ככה, בצורה הזאת עם המדליה בצבע הזה, 3 שנים של עבודה קשה שהשתלמה לה, עוד קרב ועוד קרב, עם הצוות שלי, עשינו את זה. הטורקי הוא היריב המיתולוגי שלי. נפגשנו בשנים האחרונות כמה וכמה פעמים, הגענו לגמרים יחד, יש לנו רזומה יפה יחד, ירדתי מהמדרגות לאולם וידעתי שאני הולך להביא את מדליית הזהב, שמח לראות את המדינה שמחה ורוצה להגיד תודה רבה לכולם על התמיכה״.
אסף יסעור (לילך וויס-רוזנברג)יסעור המשיך: ״הדבר הראשון שעבר בראש? האמת? חיפשתי את המשפחה שלי בקהל ורצתי הכי מהר שאני יכול לתת להם חיבוק. הם מלווים אותי ונותנים את הגב והתמיכה והם תמיד שם בשבילי, יחיעם שרעבי? בסיום הוא אמר לי עשינו את זה. ניסיתי כל היום להישאר בפוקוס, בזון שלי, לא יצאתי ולא אמרתי שלום למשפחה, יש לי אח שלא ראיתי חודשים, אבל אמרתי שאני אגיד להם שלום עם המדליה בערב וזה יהיה שווה את זה”.
“המשחקים הפראלימפיים פה? תמיד תמיד היה לי בראש דבר אחד וזה להביא את הכי טוב שלי, ולא משנה מה קורה מסביבי, כמובן שזה נתן כח ושמחתי בתור ספורטאי ואזרח ישראלי הכי שמחתי בעולם, אבל אני מאוד מרוכז בעצמי ובהכנה שלי ובדרך שלי, והנה זה נגמר ככה. לוס אנג׳לס? בעזרת השם. המדליה מוקדשת לכולם, לחיילים, לחטופים בעזה, למדינת ישראל״.
אסף יסעור (לילך וויס-רוזנברג)“מהעיניים שלי, דבר אחד עניין אותי, ההכנה שלי, העבודה, הצוות, המשפחה והמדינה שלי וכל זה, דבר אחד היה בראש – יריב חזק, טורקי, יריב מיתולוגי, ידענו שנגיע לגמר ונלחמנו שנינו, הטוב יותר ניצח. עברו 10 שנים מאז שנפצעתי, נעזוב את זה ונשים את הפציעה בצד. עברתי את הפציעה כמו שצריך, השתקמתי והיום אני ספורטאי, שמתי לעצמי מטרה להיות הכי טוב שאני יכול, להיות לוחם הטאקוונדו הכי טוב שאני יכול להיות, יש לי מאמן, יחיעם שרעבי שעשינו יחד דרך מטורפת, לכל קרב התכוננו, והנה הגיע הרגע הזה, זה מטורף”.
“יש לי פה שני אחים שהגיעו לפה, אנחנו שישה במשפחה, שלושה מהם צבא, שניים בגולני ואחד במילואים, היה במילואים והגיע, והם באו מהסיירת לראות אותי, הם נלחמו בעזה ובצפון ובלבנון, זה נותן פרופורציות וזה נתן לי הרבה כוח, אני רוצה להגיד שבהתחשב בכל מה שהמדינה עוברת וכל האנשים שעוברים, זה המינימום שאני יכול לתת למדינה שלי. אני מתפלל שהחטופים יחזרו הביתה ושהחיילים יחזרו הביתה למשפחות שלהם ושהמלחמה תסתיים ותיגמר. אני מקדיש את הניצחון למדינה שלי ולדגל שאני אעמוד איתו על הפודיום, עוד רגע יהיה את ההמנון”.
“ברגע שירדתי במדרגות אמרתי שאני יורד כדי להביא זהב, זה מה שעבר לי בראש, התפללתי לקדוש ברוך הוא שייתן לי את הכוח ויכוון אותי, הרגשתי אותו בכל רגע ורגע ואמרתי לעצמי שאני חוזר עם מדליית זהב. אני מי שאני בזכות האנשים שהיו איתי וכל מי שלקח חלק בדבר הזה”.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בירך את יסעור וכתב: “כשהמדליסט האולימפי אסף יסעור אושפז בבית החולים בשנת 2015 - אמרתי לו שמתוך השבר הגדול הוא עוד ישבור שיאים וישנה את העולם! והנה, הספורטאי המרשים הזה, זכה הערב במדליית זהב בטאקוונדו פראלימפי והביא למדינת ישראל גאווה ענקית באולימפיאדת פריז. אסף - מדינה שלמה מתרגשת איתך”.
לאחר מכן, התקשר ושוחח עמו. הנשיא אמר לאסף: “שלום אסף היקר. איזה כיף לשמוע אותך! אתה זוכר שבשנת 2015 שלחתי לך תפילה להחלמה אחרי פציעתך הקשה והנוראה? מאז אתה מהווה עבורי השראה. היום, כמו שאמרת בשידור, נתת מתנה עצומה למדינת ישראל, נתת מתנה עצומה להרבה מאוד פצועים מהמלחמה. ופצועים מהטרור הנורא, נתת להם תקווה כי הם ראו אותך מקבל מדליית זהב עכשיו, בספורט קשה מאוד. כל הכבוד לך, אתה נפלא! תמשיך כך. ריגשת”.
אסף התרגש והודה לנשיא בדמעות: “תודה על המילים החמות, אני מעריך את זה מאוד”. הנשיא הרצוג השיב לו: “אני שולח לך חיבוק בשם כל מדינת ישראל”.