מכון וינגייט בוחן להקים שלוחה בצפון המדינה, במקביל לפרויקט וינגייט דרום שיתחיל לקרום עור וגידים בשדרות בקרוב. באשר לפרויקט הצפוני, ל-ONE נודע כי האפשרויות שעומדות על הפרק הן הקמת מתקן אזורי רחב ידיים בגלבוע, במבואות חרמון או בחיפה.
כפי שפורסם לראשונה ב-ONE לפני כחודשיים, שר התרבות והספורט מיקי זוהר בוחן הקמת שלוחה של וינגייט בצפון הארץ, על מנת לאפשר לספורטאים בסביבה להשתלב בספורט האולימפי בעתיד ולגשר על פערים ברמת המתקנים בהשוואה למרכז הארץ, ומתוך כוונה גם לקרב את הפריפריה למרכז ולאנשי המקצוע המובילים בארץ כדי לא לפספס כישרונות.
בישיבת מועצת מכון וינגייט שהתקיימה אתמול (שלישי), הדירקטורים הנחו את המנכ"ל גיא אטיאס לבחון את שלוש האפשרויות שעומדות על הפרק - הקמת וינגייט צפון במועצה אזורית גלבוע, במבואות חרמון או בחיפה - ולהכין הצעה מסודרת עם פתרונות לכל אזור בנפרד, על מנת לקבל החלטה היכן יוקם וינגייט צפון, אם וכאשר. נציגי המכון, בהם גיא אטיאס, כבר קיימו סיורים בצפון כדי "לבחון את השטח".
גיא אטיאס (חגי מיכאלי)בתום המלחמה, המדינה צפויה להזרים תקציבים נוספים לשיקום אזורי הצפון והדרום, כאשר הפרויקטים הללו צפויים להשתלב במסגרת התקציבית של מנהלת תקומה. ההחלטה על וינגייט צפון צפויה להתקבל במקביל להקמת וינגייט דרום, פרויקט שמתחיל לקרום עור וגידים בשדרות בקרוב.
מועצת מכון וינגייט אישרה אתמול את המתווה להקמת וינגייט דרום, כאשר לפי ההערכות המכון צפוי לקבל תקציב התחלתי של כ-15 מיליון שקל לטובת התנעת הפרויקט הגרנדיוזי בדרום המדינה. היום צפוי להתקיים על כך דיון בוועדת ההיגוי של מנהלת תקומה וברגע שהתקציבים יאושרו ימונה גם פרויקטור לווינגייט דרום.
במועצה אישרו גם את התכנון המפורט להקמת המבנה הרב תכליתי במכון וינגייט, כך שבקרוב יתאפשר לצאת למכרז. זאת אומרת, שבסוף השנה כבר יתחיל לזוז הפרויקט שעתיד לשנות את פניו של מכון וינגייט שנמצא במרכז הארץ. המבנה הרב תכליתי יאפשר לאיגודים נוספים להיכנס פנימה ולהצטרף לפרויקט "הבתים הלאומיים", במסגרתו נבחרות ישראל בענפים השונים מקבלות אולמות ומתקנים להתאמן בהם באופן בלעדי ובתמיכת המדינה.
אצטדיון האתלטיקה במכון וינגייט (באדיבות המכון)בתוך כך, מכון וינגייט יחנוך פרויקט נוסף עליו עבדו בחודשים האחרונים במרץ. מחר ייחנך בית ספר של מכון וינגייט, שיקלוט ב-1 בספטמבר כ-120 תלמידים. מדובר בספורטאים מהאקדמיה של המכון, כלומר ספורטאים צעירים בעלי פוטנציאל שילמדו במסגרת לימודית בווינגייט במקום לצאת לבתי ספר ולחזור למכון כדי להתאמן בנבחרות הצעירות.
תחילה, בית הספר של מכון וינגייט יתנהל עם כיתות ז' עד י' ובמהלך השנים הוא ילך ויתרחב. אייל אהרונסון, מנהל האקדמיה, נבחר להיות האיש שינהל גם את בית הספר ויעמוד בראש המערכת. מן הסתם, המהלך נעשה בליווי אנשי משרד החינוך.
במכון נעשים מאמצים לאייש משרות נוספות כדי להרחיב את ההנהלה סביב המנכ"ל גיא אטיאס. רו"ח עופר לוי נבחר לשמש כסמנכ"ל הכספים של וינגייט, לאחר שבשנים האחרונות כיהן כסמנכ"ל הכספים והתפעול של תאגיד השידור הישראלי, והוא אושר על ידי דירקטוריון וינגייט.
מיקי זוהר (אסי ממן)בצל תנופת הפיתוח של המקום שמאגד תחתיו את ענפי הספורט האולימפיים המובילים, שר התרבות והספורט מיקי זוהר צפוי לקיים בעוד כשבועיים במכון וינגייט את אירוע חלוקת המענקים לספורטאים האולימפיים שזכו במדליות במשחקים האולימפיים בפאריס 2024. המדינה תחלק סכום שיא של 8,437,000 שקל למדליסטים הטריים.
כזכור, תום ראובני יקבל מיליון שקל על מדליית הזהב בגלישת רוח. ענבר לניר, רז הרשקו, שרון קנטור וארטיום דולגופיאט יזכו למענק בגובה של 750 אלף שקל כ"א על מדליות הכסף בהן זכו, כאשר כל אחת מנציגות נבחרת ההתעמלות האמנותית תזכה ב-300 אלף שקל על המקום השני בו סיימו. הג'ודאי פיטר פלצ'יק יזכה לחצי מיליון שקל. המענקים על המדליות האולימפיות לספורטאים יהיו נקיים ממס.
גם המאמנים יזכו לקבל את המענקים במעמד זה, אך הם ייאלצו לשלם מס על כך. שני הרשקו יקבל 562.5 אלף שקל ברוטו על שתי מדליות הכסף של חניכותיו. מאמן גלישת הרוח גל פרידמן יקבל חצי מיליון שקל. שחר צוברי, איילת זוסמן וסרגיי וייסבורג יזכו ל-375 אלף שקל על מדליות הכסף של ספורטאיהם. אורן סמדג'ה צפוי לקבל 250 אלף שקל על הארד של פלצ'יק.
יעל ארד בנאום בבית הנשיא