"היורש של מאנה" התגלה כפלופ ומועמד למכבי

“היורש של סאדיו מאנה”. את ההכתרה המחייבת הזו קיבל מוסא דג’נפו בקיץ 2019, אחרי עונת פריצה מסחררת בסטנדרד ליאז’, כשסאות’המפטון שילמה תמורתו קרוב ל-18 מיליון אירו והביאה אותו בתור הרכש הנוצץ לקראת עונת 2019/20. למעשה, לקיצוני שהיה אז בן 21 היו שאיפות גבוהות במיוחד והוא אפילו הצהיר: “אני אוכל להיות יותר גדול ממאנה”.

הסנגלי כידוע פרץ אצל הקדושים לפני שעבר לאנפילד והפך לאחד הכוכבים הגדולים של ליברפול בתור הזהב שלה תחת יורגן קלופ. כשרלף האזנהוטל מונה לתפקיד המאמן בדצמבר 2018 הוא מיד סימן את דג’נפו בתור היורש של מאנה ופעל כדי להביא אותו בינואר. “הוא שחקן מרגש, עם קצב אדיר וסיומת טובה. צפינו בו מקרוב תקופה ארוכה”, אמר אז האוסטרי.

בינואר ליאז’ לא רצתה לשחרר את הכוכב הצעיר שלה, אבל בקיץ היא כבר לא הצליחה לעמוד בפני ההצעה המפתה ודג’נפו נמכר לסאות’המפטון. האזנהוטל אמר במעמד החתימה: “התרשמנו מאוד מהאופן בו הסתגל לכדורגל האירופי ומההשפעה שלו במשחקים רבים, הוא משלב איכות עם מנטליות טובה, הוא בתחילת הקריירה ובעל פוטנציאל וכישרון עצום”.

הפתיחה הסנסציונית בפרמייר ליג

למרות עונה פורייה של 11 שערים ושישה בישולים בכל המסגרות, היה ברור שהקיצוני עדיין לא מלוטש מספיק, אבל האזנהוטל האמין ביכולתו להפוך אותו לדבר הבא: “מאמין שנוכל לעזור לו לממש את הפוטנציאל, זו התחלה חזקה לחלון ההעברות שלנו”. כדי להוסיף להייפ המוגזם שהיה סביבו, הגיעה הבכורה במחזור השני מול ליברפול ומאנה, במשחק ביתי.

במשחק הבא, מול ברייטון בחוץ, הוא נכנס כמחליף בדקה ה-54 והספיקו לו 78 שניות עד שקיבל את הכדור בהתקפת המעבר ומ-18 מטרים כבש שער אדיר וסידר לסאות’המפטון ניצחון בכורה בעונה. הטירוף סביבו לא ידע גבול, הוא הפך לאליל הקהל ואם לא די בכך, הוא סידר 0:1 על שפילד יונייטד, כשכבש בסלאלום משוגע שגם נבחר לשער חודש ספטמבר. סנסציוני.

אז איך קרה שחמש עונות לאחר מכן דג’נפו, שהוכתר כ“מאנה הבא”, מועמד להחליף את פליסיו מילסון במכבי ת”א? אחרי הפתיחה המשוגעת הגיעה סדרת פציעות שהרחיקה אותו מהמגרשים למספר משחקים וכשחזר הוא כבר לא הצליח להשפיע באותה מידה. הוא סבל מבעיות חוזרות בשריר הירך האחורי, לאט לאט איבד את מקומו בהיררכיה והלך ודעך.

מוסא דג'נפו שועט לעבר הקהל אחרי שער הבכורה המרהיב (רויטרס)

התקווה הפכה ל“כישלון מחפיר”

את עונת הבכורה בממלכה הוא סיים עם שני שערים ושני בישולים, בזו שלאחריה שותף ב-31 משחקים בכל המסגרות כשהוא נע בין ההרכב לספסל, אך שוב לא הצליח להשפיע וכבש רק פעמיים. ההידרדרות הובילה לכך שב-2021/22 האזנהוטל התחיל להציב אותו כמגן שמאלי. “דג’נפו הגיע כמחליף למאנה, זה כישלון מחפיר”, תקפו אותו באנגליה.

בסיום העונה השנייה שלו דג’נפו עדיין האמין שהוא יכול להיות “מאנה הבא” ואמר בראיון: “סאדיו הוא השראה גדולה עבורי, אני אוהב אותו, הוא שחקן גדול מאוד. אני אעשה כמיטב יכולתי ומאמין שאם אעבוד קשה אוכל להיות טוב יותר”. הדיבורים המוגזמים האלה רק הגבירו את הכעס עליו: “מאנה מועמד לכדור הזהב, הוא אפילו לא בטופ 10 של סאות’המפטון”.

ייאמר להגנתו שהוא סבל מחוסר מזל והמצב המקצועי הרעוע של הקדושים לא סייע לכך. הוא התמודד עם פציעות, עם פטירתה של אמו באמצע העונה ובתקשורת המקומית סיכמו: “נראה שכוכב פוטנציאלי נוסף בסן מרי נשרף עוד לפני שהבהב”. דג’נפו עצמו לא הפסיק להאמין בעצמו והתעקש בכל פעם למצוא את מקומו, אבל בסיום העונה שעברה זה נגמר.

מוסא דג'נפו (רויטרס)

בתחילת העונה החולפת הקיצוני ממאלי עזב את סאות’המפטון אחרי ארבע עונות, בהן רשם 73 הופעות בפרמייר ליג ורק שלושה שערים וארבעה בישולים. “הקדושים נפטרו מפלופ מהדהד שחזר לבלגיה”, נכתב וב’אתלטיק’ סיכמו את התקופה שלו בליגה הבכירה: “חוסר התאמה מוזר, הוא לא שחקן הכנף הקליני שיכול להפוך קבוצה כמו מאנה, קודמו בעמדה”.

המחליף הראוי למילסון?

הדבר אולי הבולט ביותר אצל מילסון היה הכישרון שלו לעשות דברים לא צפויים ולפרק את ההגנות. בעניין הזה דג’נפו יכול להוות מחליף מושלם, כפי שניתחו אותו ב’אתלטיק’: “בעידן הכדורגל המודרני שבו רוב תבניות ההתקפה הן דפוסים שעבדו עליהם באימונים, דג’נפו הוא אחד הבודדים שנראה כי הם פועלים על פי אינסטינקט אישי”. מזכיר קצת איזה קיצוני אנגולי.

בסאות’המפטון, שכקבוצה צנועה בעיקר משחקת טקטית במיוחד בפרמייר ליג, דג’נפו היה מעצבן לעיתים קרובות את הצוות המקצועי כשהיה יוצא מהתבנית. זה בלט במיוחד בקורונה כשיכולנו לשמוע את הצעקות מהמגרש והן לרוב היו מופנות לקיצוני. הוא גם סבל ממערכי 4-4-2 ו-3-5-2 שנטרלו את יכולתו ללהטט בכנף ואולי זו גם הסיבה למספרים הדלים שלו.

פליסיו מילסון. דג'נפו המחליף הנכון? (רדאד ג'בארה)

את עונת 2022/23 הוא פתח עם בישול מול טוטנהאם ובמחזור השני השלים חמישה דריבלים מוצלחים במשחק מול לידס, יותר מכל שחקן אחר בליגה באותו שבוע. הוא תופקד במספר משחקים גם בעמדת המגן שמאלי ובאנגליה תיארו זאת כ”הפתעה הנעימה ביותר מאז שהגיע”, כשאף גילה יכולת טובה בהגנה עם תיקולים מוצלחים ושליטה חזקה במאבקי האוויר.

אל תיתנו למספרים לתעתע אתכם. נכון, דג’נפו כבש רק שער אחד בעונה החולפת בליאז’ והיא הייתה לא טובה מבחינתו, אבל מדובר בשחקן צעיר, בן 26 בסך הכול, עם ניסיון של למעלה מ-70 הופעות בפרמייר ליג, כישרון שאין עליו עוררין וסביר להניח שבכדורגל הישראלי מדובר בשובר שוויון אמיתי. בל נשכח שגם מילסון הגיע לארץ בלי מספרים יוצאי דופן.