פרננדו סנטוס היה שמונה שנים מאמנה הראשי של נבחרת פורטוגל. למרות שבמהלך השנים תחתיו הסלסאו זכו ביורו 2016 ובגרסה הראשונה של ליגת האומות ב-2019, המאמן עזב בטעם מר לאחר שהנבחרת נכנעה למרוקו והודחה ברבע גמר המונדיאל, כשסערת ספסולו של כריסטיאנו רונאלדו בנוק-אאוט ליוותה את המדינה כולה.
סנטוס, שפוטר לאחרונה מאימון נבחרת פולין, שיתף לראשונה על היחסים בינו לבין הכוכב בראיון ל’א-בולה’ הפורטוגלי: “אנחנו לא מדברים יותר. אני לא יודע מאיזה יום בדיוק, אבל אנחנו לא מדברים מאז קטאר. היה לי קשר חזק מאוד עם איתו. הכרנו בספורטינג כשהוא היה בן 19 והקשר הזה התחזק בנבחרת. אנחנו תמיד הסתדרנו טוב מאוד. זה אולי ביטוי קצת חזק, אבל היינו כמעט כמו אב ובנו, או אח צעיר ואח גדול”.
“הייתה בינינו מערכת יחסים מאוד קרובה וחזקה, מקצועית ואישית. בקטאר קיבלתי החלטה שהייתה אסטרטגית. הייתה לו אז תקופה בקריירה שהייתה קשה מאוד, במחצית השנייה של 2022 היו לו שישה חודשים איומים. היה לו את הסיפור עם משפחתו שהוא הושפע ממנו מאוד והוא לא התאמן כל הקדם עונה כי לא הייתה לו קבוצה”.
“לאחר מכן הוא חזר למנצ'סטר יונייטד, אבל הם למעשה לא השתמשו בו. אם תשאלו אותי אם כריסטיאנו פיזית ובאופן אינדיבידואלי היה בפסגה, אני אגיד לכם שכן. אף אחד לא מטפל טוב יותר ממנו בגוף שלו. בכל מקרה, מבחינת קצב המשחק הוא היה לא טוב והיה חסר לו, ניסינו בהכנה ובמשחקים הראשונים במונדיאל לתת לו את זה. השינוי היה סוגיה אסטרטגית. הרגשתי שמבחינה אסטרטגית עבור פורטוגל זה טוב יותר, וגם בשבילו זה יכול להיות טוב יותר”.
“כיום הייתי מקבל את אותה החלטה. אסטרטגית חשבתי שזו ההחלטה הטובה ביותר, דנו בעניין הזה בצוות וזו לא הייתה החלטה קלה. זה לא אומר שהוא לא ייכנס, כי הוא היה נכנס ויכול היה לפתוח במשחק הבא, אבל הנבחרת הצליחה מול שווייץ ולא היה טעם לשנות. כל מי שהיה שם חשב שאנחנו הולכים להיות אלופי עולם, אבל זהו, זה לא היה ככה. אם היינו מנצחים את מרוקו, אז נגד היריבה הבאה בחצי הגמר אולי רונאלדו היה ב-11”.
“אני חושב שיום אחד ניפגש, נסתכל אחד על השני ונחשוב שתמיד היה לנו את הקשר הזה. אין שום חרטה מצידי. אני מבין שהוא נפגע בזמנו ואני מבין שאולי הוא עדיין פגוע, אבל הקשר שהיה לנו הוא לא סתם מערכת יחסים. מערכת היחסים שלי איתו לא השתנתה כלל, אני מקווה שיום אחד המצב הנוכחי ישתנה. אם זה לא יקרה? אני סבלני. אני עצוב בגלל זה”.
“ביום המשחק הסברתי לו שהוא לא פותח והוא לא הבין אותי. אני מבין את התגובה שלו, אני מבין את זה. כבר ציינתי שהתקופה ההיא הייתה מאוד לחוצה עבורו, אני מבין את התגובה כי מבחינתו זה חבר שמשאיר אותו בחוץ. מבחינתי הקשר זהה והוא עדיין כמו בן או אח קטן בשבילי. ביום שהטלפון מצלצל הוא תמיד יודע שאני כאן, זה מובטח. אני יודע שזה כואב, אני יודע שזה כואב מאוד, אבל אלו החיים”, סיכם המאמן.