"אחרי שאבא שלי מת, הגעתי לתחתית של התחתית. הרגשתי כאילו שכחתי איך לשחק ולמה התחלתי עם כדורגל. התחלתי לשתות, ותאמינו לי – שתיתי הכול. אולי זאת תהיה הקבלה שגויה, אבל הסרטן שלי הציל אותי. היה לי משהו חדש להילחם בו ולהתגבר עליו, זה היה כמו להתחיל חיים חדשים ולשכוח את כל מה שעבר עליך". המילים הללו שייכות לפרנצ'סקו אצ'רבי, שחקן שאולי לא שמעתם עליו, שמחזיק בסיפור חיים מדהים ומרגש עד דמעות, והעונה, בניגוד לכל תחזית אפשרית, גם רץ לאליפות.
לברצלונה היה את קרלס פויול, לריאל מדריד יש את סרחיו ראמוס וליובנטוס את לאונרדו בונוצ'י. הסלע בהגנה של לאציו העונה, הגיבור השקט של הנשרים אם תרצו, לא נופל בכושרו הנוכחי מאף אחד מהשלושה. בגיל 32, האיטלקי יפגוש ב-21:45 את אינטר למפגש שעשוי להכריע את גורל הזכייה בסקודטו, וכשזה נוגע ללהיות או לחדול – אצ'רבי הוא לגמרי האיש שצריכים לשים עליו את הכסף. המשחק, כמו כל משחקי הליגה האיטלקית, ישודר בערוץ ONE2 למנויי yes ,HOT סלקום TV ופרטנר TV.
צפו בשער הביזארי הזה בדרבי של רומא!אתם בוודאי שואלים את עצמכם איך שחקן שהתמודד עם סרטן, ואף ניצח אותו פעמיים מצליח להישאר מפוקס בכדורגל. הסיפור הקשה שלו עם המחלה הארורה התחיל כשעבר את הבדיקות הרפואיות שלו בקיץ 2013 לקראת חתימה בססואולו, בגיל 25, שם זה אובחן לראשונה. הבלם עבר ניתוח כדי להסיר את אותו הגידול ואף שיחק 13 פעמים בקבוצתו החדשה, רק כדי לגלות בדצמבר של אותה השנה אחרי בדיקת סמים כושלת שחזרו הסימפטומים לסרטן נוסף באשכים. (הכישלון בבדיקה לא נבע משימוש בחומרים אסורים, מדובר בתרופות שנטל אחרי הניתוח הראשון).
אם לא מעט שחקנים היו בנעליו – באותו רגע הקריירה שלהם נגמרת, אבל לא שלו. אצ'רבי היה צריך לעבור כימותרפיה של חודשיים (בין ינואר למרץ 2014) לפני שחזר לשחק בססואולו כבר באוקטובר, כשתוך כדי תהליך ההחלמה התאמן עם שאר חבריו, הפך לאייקון בחדר ההלבשה של הקבוצה וזכה לאהדה מכל איטליה. "הוא אהב לקרוא לעצמו אריה, זה שימש דוגמה לכל מי שהיה במצב שלו", אמר בזמנו לוקה ביצארי, צלם ואוהד של הנרו ורדי שהכיר את השחקן מקרוב, "המחלה אמנם הרחיקה אותו מהקבוצה לזמן רב, אבל כשהוא חזר הוא התקבל בצורה פנטסטית".
פרנצ'סקו אצ'רבי (רויטרס)אין ספק שרוח הלחימה שלו הייתה הדבר שהכי עזר לו בתהליך הריפוי, שהסתיים סופית ב-15 במרץ 2014, אז אצ’רבי הכריז בפייסבוק שלו שהוא מוכן לחזור למגרשים: “זה הרגע הנכון ביותר עבורי לזכות מחדש בכל מה שהשארתי מאחור. אני עושה את זה עבורי ובשביל משפחתי, מהיום – הכול משתנה”. אם שובו לדשא אחרי הסרטן היה הישג מרשים בפני עצמו, הרי שמה שהגיע לאחר מכן היה הישג לא פחות מיוחד – גם עבור כל שחקן אחר שבריאותו הייתה תקינה מאז ומתמיד.
בין אוקטובר 2015 לינואר 2019, הבלם רשם לא פחות מ-149 הופעות רצופות בהן שיחק את כל 90 הדקות, כשהוא היה רחוק פסע מהשיא האיטלקי של כל הזמנים שהיה שייך לחאבייר זנטי מאינטר (162), ואלמלא היה מורחק בהפסד 2:1 של הנשרים לנאפולי ככל הנראה היה שובר אותו. כמו כן, ב-2017 היה שחקן השדה שרשם הכי הרבה דקות משחק באיטליה. כל הנתונים הללו ברמת המועדון הצנוע של ססואולו גרמו ללאציו להמר עליו ביולי 2018 כמחליפו של סטפן דה פריי, שלמרבה האירוניה עבר לאינטר ומככב שם כיום.
כשחקן גבוה, פיזי, בנוי היטב ומצוין במאבקי קרקע ואוויר, אצ’רבי תואם בדיוק את מה שחיפש מאמנו סימונה אינזאגי במגרש, כשהאחרון מעדיף בדומה לאנטוניו קונטה את שיטת ה-3:5:2. בנוסף לכל היכולות הללו השחקן הוותיק מוסיף גם את מימד המנהיגות לצידם של סטפן ראדו ולואיז פיליפה הצעיר, כשיחד השלושה עוזרים לקבוצתם להחזיק במאזן הספיגות הטוב ביותר בליגה עם 20 שערי חובה בלבד, בדיוק כמו ליריבה הקרובה שלהם.
היכולת הנפלאה של אצ’רבי בלאציו לא נעלמה גם מעיניו של המאמן הלאומי רוברטו מנצ’יני, שפנה אליו בפגרה של ספטמבר אחרי פציעתו המצערת של ג’ורג’ו קייליני שקרע את הרצועה הצולבת. הבלם לקח את הקריאה בשתי הידיים, ואחרי ששיחק פעם אחת בנבחרת ב-2014 וראה את ההזדמנות נלקחת ממנו בעקבות המחלה, השיב לאזורי עם יכולת מצוינת, כולל שער נהדר נגד בוסניה במשחק הלפני אחרון בקמפיין, גול ששם חותמת – הוא יהיה היורש של השחקן הוותיק של יובה כלב ההגנה של האיטלקים.
הסיפור של אצ’רבי לא נגמר כאן. מעבר לדוגמה ולהוכחה של לאן כוח הרצון של האדם יכול להוביל אותו – הוא מהווה השראה אדירה לכל מי שחולה במחלה הארורה, ויכול לספק שביב של תקווה ואור לכל אותם אנשים שנמצאים בתקופה החשוכה בחייהם. למעשה, הוא לא עושה זאת רק באופן תיאורטי, וכאשר שחקני נבחרת איטליה ביקרו בסוף 2019 ילדים בבית החולים, הוא פשוט סירב ללכת משם עד שיתייחס לכל אחד ואחד.
כשנאמר לאצ’רבי שהאוטובוס של נבחרת איטליה כבר צריך לעזוב את ביה”ח ברומא, אותו זה לא עניין, והוא החליט לעשות מעל ומעבר כשהשיב: “זה לא משנה לי, שילכו, אני אקח מונית – לא אעזוב עד שאהיה עם כולם”. הדבר שבר בזמנו את הרשת באיטליה וגרם לעוד גל שלם של מחמאות מוצדקות לשחקן והאדם הנפלא הזה.
“הפסקתי לפחד לפני שש שנים”, אמר האיטלקי שבוע לאחר התקרית המרגשת בבית החולים, “אמרתי לעצמי שאם זה יחזור שוב פשוט אתמודד עם זה. המחלה שיפרה אותי, היא לקחה ממני את החרטות שהיו לי. הפסקתי לחלום ואני פשוט מציב לעצמי מטרות, אחת מהן הייתה להגיע לנבחרת וזה קרה. מאמין שאשחק עד גיל 38, ולאחר מכן אהפוך למאמן”.
ואם כבר מדברים על משרה על הקווים, כאשר מאמן בולוניה, סינישה מיכאילוביץ', הכריז ביולי האחרון שהוא מתמודד עם לוקמיה, אצ'רבי מיהר להעלות פוסט באינסטגרם שם סיפק מסר מעודד כשכתב: "תהיה אמיץ" ו"ראש למעלה". הוא פשוט לא מפספס שום דבר שקשור לזה, ומחזק את כל מי שהוא רק יכול.
ללאציו היה קמפיין מחריד בליגה האירופית כשהדברים עדיין לא התחברו לה, ובעונה הבאה אז היא צפויה לשחק בליגת האלופות, אין ספק שהיכולת תיראה אחרת לגמרי. כעת, כפי שהבלם הצהיר בעצמו (“זה יתרון עבורנו לשחק משחק אחד בשבוע”), יש לתכולים עדיפות על היריבות שלהן במאבק בכל הקשור לחלוקת הכוחות. צ’ירו אימובילה עושה העונה דברים יפים מאוד בהתקפה כמלך השערים, אבל הנשרים פשוט לא היו אותו דבר בלי העוגן והמפתח האמיתי שלהם לאליפות, הלב והנשמה של הקבוצה הזאת, אצ’רבי.