איטליה כולה נפרדת ממנו בכאב גדול, מיליונים ברחבי האי הבריטי רוצים גם הם לחלוק לו כבוד אחרון, אבל ההלוויה של ג'אנלוקה ויאלי היום תתקיים בלונדון במתכונת פרטית, מצומצמת וצנועה, בניגוד גמור לפופולריות וההערצה הגדולה ממנה נהנה הכוכב האיטלקי בחייו.
ההלוויה הזו, ממנה ייעדרו מעריציו הרבים, מסמלת אולי יותר מכל את מי שהיה ויאלי - כוכב ענק שהכול העריצו, אבל גם אדם חברותי שעזר לאחרים, התחבב על כולם וגם ידע לנהל את חייו הפרטיים. מותו בסוף השבוע שעבר בגיל 58 אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן, גרם לעצב גדול בעולם הכדורגל ובייחוד במולדתו איטליה.
לא רק לאוהדים הוותיקים של סמפדוריה, יובנטוס, צ'לסי ונבחרת איטליה קשה להיפרד ממנו. כל מי שצפה במשחקי כדורגל בשנות ה-80 וה-90 נזכר בנוסטלגיה בחלוץ הדינמי, האנרגטי והנחוש שהיה לא רק כובש מצטיין, אלא גם בישל המון שערים ושיתף פעולה עם חבריו שנהנו מאופיו הקבוצתי.
ג'אנלוקה ויאלי (רויטרס)ויאלי, שהיה מסוגל לשחק גם כחלוץ, גם כקשר קדמי עושה משחק וגם בלט בפריצותיו באגפים כשחקן כנף, שלט בכדור והתגבר על שומריו. הטעיות הגוף שלו, המהירות, יכולת המסירה, ההגבהות והבעיטות והנגיחות המדויקות והחזקות הפכו אותו לאחד השחקנים הבולטים בדורו.
"נראה כמו קריקטורה, קראנו לו מיקי מאוס"
ג'אנלוקה ויאלי היה רחוק מהסיפור הנפוץ על כדורגלן שגדל בשכונות עוני ועלה מהאשפתות לתהילה. הוא נולד לאב מיליונר (בעלים של חברת בנייה) ב-9 ביולי 1964, גדל בתנאי רווחה בעיר קרמונה בצפון איטליה וניסה בילדותו לשחק כדורסל יחד עם אחיו הגדול מאפו (במשפחה גדלו שלושה אחים נוספים - נינו, מרקו ומילה). המורה שלו לחינוך גופני בבית הספר, אנג'לו סקליוני, נזכר בילד המתולתל והרזה: "לוקה היה חביב ושמח ונראה כמו קריקטורה, קראנו לו מיקי מאוס".
עד מהרה גילה ויאלי שכשרונו בכדורגל גדול יותר מזה שהיה לו בכדורסל ובעיר זוכרים את הנער שנהג להתאסף עם חבריו ולבעוט כדורים לעבר הקירות של המוסכים המקומיים. הוא החל לשחק בקרמונזה ב-1978 וכעבור שנתיים עלה לקבוצת הבוגרים שלה, בעת שהיא שיחקה בליגות הנמוכות.
ויאלי ומנצ'יני בימים הגדולים בסמפדוריה (רויטרס)ויאלי ערך את הופעת הבכורה בליגה השלישית כשהיה בן 16 ועלה עם קרמונזה לסרייה B. מאמנו באותה תקופה, אמיליאנו מונדוניקו שהלך לעולמו ב-2018, נחשב לאיש שהשפיע רבות על הקריירה שלו ובתו קלרה שמרה עם ויאלי על קשר עד מותו.
"לא בכיתי מאז שאבא שלי מת", סיפרה קלרה, "אבל עכשיו פרצתי בבכי. בשבילי לוקה היה חבר ואיש גדול. אני זוכרת איך הוא ואבא שלי היו צוחקים. אבא היה אומר לו 'בזכותי הגעת לרמות האלה' ולוקה השיב לו 'אתה יכול בזכותי להגיד שאימנת שחקנים גדולים'. אבא קרא לו 'במבין' ותמיד התייחס אליו כמו הילד מקרמונזה אותו הוא גילה".
ב-1984 הגיע ויאלי לליגה הבכירה באיטליה כשנרכש על ידי סמפדוריה ועד מהרה הפך לאחד מכוכביה. השחקן האינטליגנט, שידע לייצר מצבים ליד שערי היריבות, בלט גם בזכות אופיו הכריזמטי וההשפעה שהייתה לו על חבריו. מעבר לכך, הוא גם היה פייטר שלא מוותר של שום דבר ובעקבות זאת כונה "הלוחם". חבריו זוכרים היטב כיצד נהג לומר: "אם אתה מוותר פעם אחת בחיים זה הופך להרגל".
שמונה שנים שיחק ויאלי בסמפדוריה, זכה איתה באליפות היסטורית ב-1991 בהדרכת המאמן הסרבי ויאדין בושקוב תוך שהוא עצמו סיים כמלך שערי הליגה עם 19 כיבושים, בשלושה גביעים איטלקיים (1985, 1988 ו-1989) ובגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1990 (הבקיע צמד ב-0:2 על אנדרלכט בגמר בהארכה). בנוסף הוא העפיל עם הקבוצה ב-1992 לגמר גביע אירופה לאלופות בו היא הפסידה 1:0 לברצלונה של יוהאן קרויף (שער אדיר של רונאלד קומאן בבעיטה חופשית בהארכה) ורשם בסך הכל 141 כיבושים ב-328 משחקים.
ויאלי ומנצ'יני אחרי הזכייה (רויטרס)באותן שנים התפרסם ויאלי לא רק בשל יכולתו האישית, אלא גם בזכות שיתוף הפעולה המוצלח עם רוברטו מנצ'יני. יחד היוו השניים את אחד מצמדי החלוצים הטוב ביותר בהיסטוריה של איטליה שנודע בכינויו "I gemelli del gol" (תאומי השער). שניהם לא רק שיתפו פעולה ביחד במגרש, אלא גם הפכו לחברים קרובים שנראו זה לצד זה גם באימונים ואחריהם.
זכור היטב אחד הראיונות שהעניקו השניים לטלוויזיה האיטלקית בעונת האליפות ובו אמר ויאלי לקול צחוקם של חבריו: "כאשר רוברטו לא משחק החבר'ה מאוכזבים כי הם טוענים שהם לא נהנים, אבל כאשר אני לא משחק הם מאוכזבים בגלל שהם לא מנצחים".
מנצ'יני נפרד כעת בדמעות: "קיוויתי לנס, איבדתי אח וחבר. זו אבדה גדולה עבורי ועבור הכדורגל האיטלקי. דיברנו בימים האחרונים והוא התבדח והיה במצב רוח טוב כמו תמיד. זה הקל עליי לראותו כך". אמו של רוברטו מנצ'יני, מריאנה, סיפרה: "לוקה הוא כמו בן בשבילי. הכאב הוא עצום ואני לא יכולה לתאר כיצד מרגישה המשפחה שלו". אוהד של סמפדוריה קשר צעיף של המועדון על הגדר של בית החולים בלונדון בו היה מאושפז ויאלי וכתב: "תודה על כל מה שנתת לנו".
יותר מכל אבלים אוהדי סמפדוריה. "נתת לנו כל כך הרבה וגם אנחנו לך", נכתב בהודעת המועדון. "זו הייתה אהבה הדדית אינסופית שלעולם לא תמות יחד איתך. נמשיך לאהוב ולהעריץ אותך. כמו שאתה יודע - היית הגיבור שלנו, יותר טוב מפלה".
ג'אנלוקה ויאלי (רויטרס)קשר ומאמן העבר הסקוטי גראהם סונס, ששיתף עימו פעולה ב"טריקולור", זוכר היטב כיצד הם היו מתלוצצים. באחד המקרים דחף סונס את ויאלי לאגם בעודו לבוש בחליפה והאיטלקי "החזיר" לו כאשר השפריץ קצף גילוח לנעליו ופיזר אבקת גירוד במכנסיו.
"קשה לי לתאר כמה טוב ג'אנלוקה היה", אמר סונס בדמעות. "עזבו את הכדורגל - הוא היה נשמה מהממת. בן אדם נפלא וחם. הילדים שלו התברכו בכך שהיה להם אבא כזה ואשתו בכך שהיה לה גבר כזה".
קשר העבר ג'וזפה דוסנה, שזכה עם ויאלי ומנצ'יני באליפות ההיסטורית, נזכר: "היה מאוד קל לאהוב אותו, הוא היה מנומס ומפלצת של אמפתיה. בילינו ימים שלמים ביחד ויש לי המון זיכרונות ממנו. הוא היה נבון, אינטליגנט וממולח. שימש דוגמה לאופן בו ניתן להיות אנוכי אבל עם אדיבות, כי חשב אמנם על עצמו אבל היה מסור לקבוצה. כולם רצו להיות חברים שלו ובמגרש הוא תמיד היה במקום הנכון ובזמן הנכון".
דל פיירו: "ויאלי היה רגיש ושידר ביטחון"
בקיץ 1992 עבר ויאלי ליובנטוס תמורת 12.5 מיליון ליש"ט (שיא עולמי באותה תקופה) וגם בשורותיה רשם רגעים בלתי נשכחים וזכיות בתארים. בעונה הראשונה שלו זכה עמה בגביע אופ"א אחרי ניצחון על בורוסיה דורטמונד (1:3 בחוץ ו-0:3 בבית) בצמד משחקי הגמר.
ג'אנלוקה ויאלי מניף את גביע האלופות (רויטרס)ב-1995 זכה עם הביאנקונרי בדאבל האיטלקי תוך שהבקיע 22 שערים בכל המסגרות והגיע איתם לגמר גביע אופ"א בו הפסידו לפארמה. בעונה האחרונה שלו במדי יובה (1995/96) זכה עם הקבוצה בליגת האלופות בפעם האחרונה בתולדותיה לאחר ניצחון על אייאקס בפנדלים בגמר (1:1 בתום 120 דקות).
בכך הפך ויאלי לאחד הבודדים שזכו בכל שלושת התארים בכדורגל האירופי למועדונים. באותן שנים נחשב החלק הקדמי של יובה, שכלל מלבדו גם את אלסנדרו דל פיירו ופבריציו רבאנלי לקטלני ביותר. "הקפטן שלנו, הקפטן שלי, תמיד", נפרד ממנו דל פיירו. "הוא ורוברטו באג’יו השפיעו עליי מאוד. ג'אנלוקה היה בחור רגיש ששידר ביטחון, אבל גם היה מסוגל לחלוק עם אחרים את החששות שלו".
אנדראה טאקוני, בנו של שוער העבר של יובה סטפנו טאקוני שמצב בריאותו הדרדר מאז לקה בשבץ במאי האחרון, כתב: "נותרת אמיץ גם כאשר סבלת. גם במצבך שלחת לאבא שלי סרטון וידאו כדי לחזק אותו. תודה רבה לך בשמו, לעולם לא נשכח לך את זה". מגן העבר של יובה, ג'אנלוקה פסוטו: "היית המדריך שלנו, לעולם לא נשכח אותך".
ג'אנלוקה ויאלי (רויטרס)"הג'נטלמן האנגלי מאיטליה, הוסיף זוהר לפרמייר ליג"
בקיץ 1996 הצטרף ויאלי לצ'לסי ובהדרכת רוד חוליט זכה עם הקבוצה בגביע האנגלי בעונתו הראשונה. גם בפרמייר ליג הוא סיפק הופעות בלתי נשכחות כמו הרביעייה נגד בארנסלי והשלושער מול טרומסה הנורבגית בגביע המחזיקות. למרות זאת הוא לא נחשב לשחקן הרכב קבוע ואחרי שחוליט פוטר בפברואר 1998 מונה ויאלי למחליפו ושימש כמנג'ר-שחקן.
"ויאלי הוסיף לפרמייר ליג זוהר שהיה נחוץ לה", נזכרו ב'סאן' בבחור הסטייליסט ששלט באנגלית, התאקלם היטב והוסיף ניחוח בינלאומי לליגה שהייתה שבויה בשמרנות עד שנות ה-90. "הוא ידע לנצח וגם ליהנות מהחיים", נכתב על הכוכב שנהג לבקר באולמות התיאטרון ולאכול במסעדות איטלקיות.
ג'אנלוקה ויאלי ורוד חוליט (רויטרס)שבע שנים לפני הגעתו למועדון שיחקו ה"בלוז" בליגת המשנה, לא זכו בשום תואר מ-1955 ונאבקו לשרוד בתקופה בה שימש קן בייטס כבעלים. בעיתון 'דה אתלטיק' תיארו אותו בכותרת: "הג'נטלמן האנגלי מתוצרת איטליה". סונס: "ויאלי דיבר אנגלית טובה, אבל היה מעוות פתגמים ולאנשים באנגליה היה קשה להתרגל לזה".
ראש הממשלה: "ויאלי מלך האריות במגרש ובחיים"
בנבחרת איטליה שיחק ויאלי מ-1985 עד 1992 וכבש 16 שערים ב-59 משחקים. הוא התפרסם כבר כשהופיע במונדיאל במקסיקו 1986 בו הודחה נבחרתו בשמינית הגמר בהפסד 2:0 לצרפת.
ביורו 1988 הציג המאמן אזליו ויצ'יני תלכיד איכותי ששילב צעירים כמו פאולו מאלדיני שעלו מהנבחרת עד גיל 21 עם הותיקים יותר כמו אלסנדרו אלטובלי, קרלו אנצ'לוטי ופרנקו בארזי. הסקואדרה אזורה הגיעה עד חצי הגמר בו הפסידה 2:0 לברית המועצות ואותו טורניר נחשב לזירה בה ביצע ויאלי את הפריצה הגדולה במדים הלאומיים.
מנצ'יני ו-ויאלי עם שחקני איטליה (רויטרס)אחרי התיקו 1:1 עם מערב גרמניה המארחת במשחק הראשון פגשו האיטלקים את ספרד בפרנקפורט. הפריצה המרהיבה שביצע ויאלי לרחבה אחרי שקיבל מסירה מאלטובלי והטעה את המגן הספרדי תומאס רניונס, והשער שהבקיע באותו מהלך בבעיטה מדויקת ברגל שמאל לרשתו של אנדוני זוביזרטה נכנסו לקלאסיקה של הטורניר.
גם את המונדיאל שנערך באיטליה 1990 החל ויאלי בצורה מוצלחת כאשר הגביה לסלבטורה ("טוטו") סקילאצ'י את הכדור אותו נגח החלוץ המחליף לרשת בניצחון 0:1 על אוסטריה של אנדי הרצוג במשחק הראשון. לאחר מכן החטיא פנדל בניצחון 0:1 על ארה"ב, איבד את מקומו בהרכב וחזר בהפסד בפנדלים לארגנטינה בחצי הגמר (1:1 בתום 120 דקות). הוא היה אחראי לשער שכבשו האיטלקים בחצי הגמר כאשר שוער ארגנטינה סרחיו גויקוצ'יאה הדף בעיטה שלו לפני שסקילאצ'י כבש מהכדור החוזר.
לאחר מכן כשלה איטליה במוקדמות לקראת יורו 1992 ולא העפילה לטורניר הגמר בשבדיה. ויאלי לא שיחק במונדיאל ב-1994 בו הגיעה הסקואדרה אזורה לגמר והפסידה לברזיל בפנדלים בשל סכסוך עם המאמן אריגו סאקי.
דניס וייס וג'אנלוקה ויאלי (רויטרס)ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, צייצה בטוויטר: "לאל ג'אנלוקה ויאלי - מלך האריות במגרש ובחיים". בכותרות העיתונים נכתב "החבר המבריק", "חיבוק לתמיד", "האח של איטליה", "תודה על הכל" ו"להתראות אלוף אמיץ".
גם קריירת האימון הקצרה של ויאלי הייתה מוצלחת. בהדרכתו זכתה צ'לסי בגביע המחזיקות (הפך בגיל 33 למנג'ר הצעיר בהיסטוריה שזכה בתואר אירופי, שיא שהחזיק מעמד עד 2011) וגביע הליגה (1998) ובגביע האנגלי ב-2000 וסיימה את עונת 1998/99 במקום השלישי בפרמייר ליג עם ארבע נקודות פחות מהאלופה מנצ'סטר יונייטד (הישגה הטוב ביותר בליגה מאז 1970 ועד אז). בסופה של אותה עונה סיים ויאלי את הקריירה כשחקן.
ב-2000 הגיע ויאלי עם צ'לסי לרבע גמר ליגת האלופות (הודחה על ידי ברצלונה) וסיים איתה במקום החמישי בליגה. הוא פוטר מתפקידו אחרי חמישה משחקים בעונת 2000/01, הספיק לאמן עונה אחת את ווטפורד בליגת המשנה באנגליה ב-2002 ויותר לא שב לאמן במועדונים. "גם אחרי שעזב את המועדון נותר ויאלי אחד משלנו", נכתב בהודעה שפרסמה צ'לסי. "הוא היה עמוד תווך מרכזי בתקופה בה הפך המועדון למעוטר".
ג'אנלוקה ויאלי (רויטרס)חלוץ העבר האנגלי כריס סאטון נזכר: "גם כשהיה בסוף הקריירה ויאלי העלה את הסטנדרטים של ההשקעה באימונים. כמאמן היה מושלם. הוא בטח היה מאוכזב ממני, אבל מעולם לא הראה את זה ותמיד יהיה לי כבוד אליו בגלל זה. היה לי קשה ואיבדתי את הביטחון, אבל הוא נתן לי זמן וניסה לעזור לי. היה עובד איתי על שיפור הטכניקה של הבעיטה מהאוויר. כשעזבתי את צ'לסי ועברתי לסלטיק (שיתף פעולה עם אייל ברקוביץ') הצלחתי לכבוש כך ואף פעם לא הייתי מצליח לעשות את זה בלי העזרה שלו".
גם לאחר שהפסיק לאמן המשיך ויאלי להתגורר בלונדון, שימש כפרשן כדורגל, כתב בתחילת שנות ה-2000 ספר שעסק בהבדל בין הכדורגל האיטלקי לאנגלי והתחתן ב-2003 עם מעצבת הפנים קת'רין ווייט קופר. לזוג נולדו שתי בנות, אוליביה וסופיה. הוא נהג להשתתף בתחרויות גולף, הספורט האהוב עליו.
ג'אנלוקה ויאלי (רויטרס)בשנים האחרונות, לאחר שחלה בסרטן ב-2017, שימש ויאלי כמנהל נבחרת איטליה אשר זכתה בהדרכת חברו הטוב מאנצ'יני ביורו 2021. הוא התפטר לאחר מכן מתפקידו בשל מחלתו, עליה לא הצליח להתגבר.
מרקו לאנה, נשיא סמפדוריה ומגן העבר שלה בתקופת ויאלי, גילה שמתקיימים מגעים לקיום טורניר לזכרו בהשתתפות ארבע הקבוצות בהן שיחק במהלך הקריירה. עיריית קרמונה הכריזה על יום אבל והדגלים בבניין העירייה הורדו לחצי התורן.
בטרם נפרד מהעולם השאיר ויאלי מסר. בראיון האחרון שהעניק לסרט עליו שישודר בנטפליקס אמר: "אני משוכנע שהילדים שלנו עוקבים אחרי הדוגמאות שאנחנו נותנים להם יותר מאשר כל המילים שאנחנו אומרים. אני יודע שלא אמות מזקנה ומרגיש שביר, וזה גורם לי לתהות אם זה הדבר הנכון שאני מראה לבנות שלי. במובן הזה אני מנסה לשמש דוגמה חיובית, ואומר להן שהאושר תלוי בפרספקטיבה שבה אתה מסתכל על החיים. אני מסביר להן שהן צריכות לדבר פחות ולהקשיב יותר במטרה להשתפר מים ליום, לצחוק הרבה ולעזור לאחרים. בשבילי זהו סוד האושר".
אוהדי יובנטוס במחווה לוויאלי (רויטרס)