הרנסנס של דה חאה: הספרדי פורח בפיורנטינה

במשחקו הרביעי בליגה האיטלקית, עצר דויד דה חאה שני פנדלים של מילאן. הוא זינק לפינה השמאלית כדי להדוף את הניסיון של תיאו הרננדס, ואז לפינה הימנית על מנת לתסכל את תאמי אברהם. מאמן האדומים-שחורים, פאולו פונסקה, זעם כי כריסטיאן פוליסיק היה אמור לבצע את הבעיטות, ואיש לא יודע מה היה קורה לו החברים היו נותנים לאמריקאי לעשות זאת, אבל את השוער הספרדי זה בוודאי לא הטריד. הוא הצעיד את פיורנטינה ל-1:2, ומאז לא איבדו הסגולים נקודות כלל בדרכם לצמרת הגבוהה עם 7 ניצחונות רצופים.

בתקופה זו נעל דה חאה את השער. הוא ספג שלישיה בהופעת הבכורה מול אטאלנטה בספטמבר, אבל מאז הוציא רק ארבעה כדורים מהרשת בתשעה משחקים, והיה אחראי להדיפות מרהיבות. בביקור בגנואה, למשל, הוא הוציא מהחיבורים כדור שנראה בלתי ניתן לעצירה בדקה ה-90 ושמר על 0:1. במחזור האחרון הוא היה חתום על הצלה משולשת ב-0:2 על קומו והותיר את מאמן היריבה ססק פברגאס, עם פה פעור. "כבר הרבה שנים לא ראיתי דבר כזה", אמר חברו לשעבר לנבחרת ספרד. גם הפרשנים והאוהדים בארץ המגף מלאי הערצה. הם ראו הרבה שוערים מעולים, ואין ספקות כי דה חאה מצטרף לרשימה הזו. כל הספקות שהיו לגביו כאשר חתם בפירנצה בשלהי אוגוסט הוסרו לחלוטין.

סימני השאלה ריחפו מעל ראשו כי הוא לא שיחק כדורגל במשך יותר משנה, מאז עזב את מנצ'סטר יונייטד. משחקו האחרון במדי השדים האדומים היה בגמר הגביע האנגלי מול מנצ'סטר סיטי בתחילת יוני 2023, והוא שגה בהפסד 2:1. את כל העונה שעברה הוא בילה מחוץ למגרשים, וגם שמר על השקט בגזרה התקשורתית וסירב לניסיונות הרבים לראיין אותו. היו שטענו כי הוא שוקל פרישה, אבל האמת הייתה קצת שונה. הוא שקל דווקא את החזרה למשחק, ולשם כך היה זקוק לפסק זמן מההמולה.

דויד דה חאה חוגג (רויטרס)

גם כדורגלנים זקוקים לפסק זמן

זו התנהגות חריגה עד כדי כך שהיא נתפסת כלא לגיטימית, אבל למה, בעצם? מאמן שמסיים את עבודתו במועדון מסוים בתום קדנציה ארוכה יכול לקחת שנת שבתון, וזה יתקבל בהבנה. מובן שהקריירה של כדורגלנים קצרה יותר בהשוואה למאמנים, והם גם אמורים לכאורה לשחק על מנת להיות בכושר טוב, אולם הלחץ הנפשי המתמיד משפיע מאוד גם עליהם. זו הסיבה בגללה פציעות לא חמורות עשויות דווקא להועיל. במהלך ההחלמה, זוכה השחקן למנוחה מהציפיות הקבועות להיות במיטבו בכל רגע נתון. אבל מה קורה לאלה שלא נפצעים אף פעם?

לדה חאה כמעט ולא היו בעיות בריאותיות ב-12 שנותיו באולד טראפורד. הוא הגיע על תקן שוער מבטיח בן 20, עם ניסיון של שנה וחצי בלבד בין הקורות של אתלטיקו מדריד, עבר עונת בכורה לא פשוטה והוכיח את עצמו בזכות התמיכה של אלכס פרגוסון. בשלב מסוים, הוא נחשב לשוער הטוב ביותר בפרמייר ליג, אבל כל מעידה גררה ביקורת, ועם הזמן המעידות הלכו והתרבו. מכיוון שכל מועדון היה במשבר מתמשך, ודה חאה נחשב לכוכב בכיר, רגעים של חוסר ריכוז היו בלתי נסלחים – הכותרות בעיתונים לא ריחמו, התגובות ברשתות החברתיות היו איומות. שכר העתק של 375 אלף ליש"ט לשבוע היווה בעיני רבים חטא – אם לא של השוער עצמו, אז לפחות של ההנהלה שהסכימה לחתום על החוזה. 

דויד דה חאה במדי יונייטד (רויטרס)

שכר מאמן אישי שהפך לחבר

דה חאה הוא אדם שקול וקר רוח, שלא נוטה להיות מושפע מהסביבה, אבל לכל דבר יש גבול. הוא נפגע מאוד מהיחס של המאמן אריק טן האח, שדחף אותו החוצה בכל הכוח על מנת להביא את אנדרה אונאנה במקומו. המו"מ להארכת החוזה לא התנהל בתום לב, ההנהלה הסירה את ההצעה ודרשה קיצוץ גדול בשכרו. בסופו של דבר, הבין הספרדי שאינו רצוי, וההשלמה הזו לא הייתה קלה עבורו מבחינה מנטלית. "לא הייתי מוכן לעבור מיידית לקבוצה חדשה", הוא העיד בדיעבד. היה צריך לעכל את ההתרחשויות ולהבין מה הוא רוצה מהמשך הקריירה. חוץ מזה, הוא פשוט השתוקק לחיים פשוטים מחוץ לאור הזרקורים.

בשנה בה לא שיחק, הקדיש דה חאה זמן לבת זוגו, איתה התחתן לא מכבר, ולבתו. המשפחה סייעה לו להתאושש ולהבין שהוא מתגעגע לכדורגל מספיק כדי לחזור. אז באוקטובר החל הספרדי להתאמן ברצינות על מנת לא לאבד את הכושר, ושכר לשם כך את שירותיו של קרייג אליסון, שוער שהיה פעם בליגות הנמוכות באנגליה ופתח בהמשך בית ספר לשוערות. 

וכה כתב אליסון כאשר התקופה המשותפת שלהם הסתיימה בקיץ: "אני מודה על ההזדמנות שקיבלתי לעבוד עם השוער אותו הערכתי כטוב ביותר בעולם. צפיתי בו במשך 12 שנים במדי קבוצתי האהובה, והיה לי הכבוד והאתגר לעזור לו לחזור לרמה הגבוהה ביותר. נהנינו מכל רגע במסע הזה, והכרתי לא רק שוער גדול, אלא גם אישיות גדולה. דויד צנוע, שומר את הרגליים על הקרקע, נותן כבוד לכולם. אחרי המון אימונים, הצלות וצחוקים, אני יכול להצהיר כי העולם הולך לחוות את תופעת דה חאה 2.0".

דויד דה חאה בטירוף (רויטרס)

בחירה בלב שלם

וכך היה, מה גם שהבחירה בפיורנטינה נעשתה בלב שלם. עובדה היא כי כסף כלל לא היווה שיקול, ושכרו עומד על כ-1.2 מיליון יורו לעונה הנוכחית. בסעודיה אפשר היה לקבל הרבה יותר, אבל הספרדי רצה אתגר ספורטיבי אמיתי, וגם משפחתו לא הייתה עוברת איתו למדינה הבעייתית במזרח התיכון. נשקלה גם האפשרות לחתום בקבוצה מהחוף המערבי בארצות הברית, אבל הליגה האיטלקית הייתה מעניינת ומרגשת פי כמה. "כאשר שני הצדדים באמת מעוניינים, קל מאוד להגיע להבנות. לא היו לי ספקות. אני מאושר וגאה להיות כאן כדי לייצג את המועדון הסגול. אתן את כולי, ואני מקווה שנוכל לעשות דברים גדולים כאן", הוא אמר במסיבת העיתונאים הראשונה בפירנצה. 

ההתאמה של פיורנטינה מושלמת כי זה מועדון גדול, אך לא גדול מדי. האוהדים חמים, אך אין להם ציפיות לא מציאותיות. העיר מרהיבה, מורשת הכדורגל נוצצת עם זיכרונות מרוברטו באג'יו וגבריאל באטיסטוטה, אבל אף אחד לא חושב שאפשר לזכות בסקודטו. לפחות אף אחד לא חשב כך בתחילת העונה. דה חאה הבטיח מסע קסום, וכרגע הוא באמת קסום. נקודה אחת בלבד מפרידה את הסגולים מפסגת הטבלה אחרי הרצף חסר התקדים – הרי הפעם היחידה בה הצליחה הקבוצה לרשום 7 ניצחונות ליגה רצופים הייתה ב-1960. אף אחד עדיין לא מעז לחלום בקול רם על אליפות, אבל העפלה לליגת האלופות מרגישה כמו יעד שלא כדאי לפסול על הסף. 

דודו מאושר עם דויד דה חאה (רויטרס)

לא מצטער שוויתר על אינטר

עם שוער שמביא נקודות במו ידיו, תרתי משמע, הסיכויים גבוהים יותר. דה חאה בא לאיטליה עם ראש נקי, רענן נפשית אחרי המנוחה הארוכה, עם המון מוטיבציה, וחגג יום הולדת 34 במצב רוח מצוין. זה גיל טוב מבחינת שוער, ופיורנטינה מעוניינת לממש כבר עכשיו את האופציה להאריך את החוזה לעונה הבאה, לפני שיהיה לשוער פיתוי לעזוב לטובת מועדון "יוקרתי" יותר. כפי שהדברים נראים כעת, הוא ממש לא מתכוון לברוח מפירנצה. החיבור הזה טוב מדי בכדי לוותר עליו, והספרדי מרוצה מאוד מהדרך בה ניהל את חייו מאז הועזב ממנצ'סטר.

הוא גם לא מצטער על כך שוויתר על האפשרות לחתום באינטר בקיץ שעבר. השחורים-כחולים הציעו לו להגיע לסן סירו כמחליפו של אונאנה, אבל דה חאה לא היה מוכן אז נפשית למהלך, והמועדון בחר ביאן זומר. גם על כך אין חרטות, כמובן, כי השווייצרי היה השוער הטוב ביותר באיטליה בעונה שעברה בדרך לזכייה באליפות. הוא מצוין גם העונה, והקבוצה של סימונה אינזאגי היא פייבוריטית להגן על הכתר בצמרת צפופה ומרתקת. הערב (ראשון) הם נפגשים ראש בראש באצטדיון אטרמיו פרנקי, ודה חאה מארח את לאוטרו מרטינס ואת מרקוס תוראם. זה יהיה מבחן ענק, ולשוער יש הרי זיכרונות מעולים מהמפגש מול הנציגה השנייה של מילאנו באוקטובר. אולי גם הפעם יזדמן לו להדוף שני פנדלים?