התרגשות גדולה במשלחת האולימפית לפאריס 2024. לפני טקס הפתיחה, נושאי הדגל, הג'ודאי פיטר פלצ'יק והשחיינית ד"ר אנדי מורז, דיברו על האירוע המרגש בו יעמדו ביחד עם המשלחת על הסירות בנהר הסיין ויניפו את דגל ישראל בגאווה.
פלצ'יק בן ה-32, חבר נבחרת הגברים בג'ודו, מתאמן תחת אורן סמדג'ה שבנו עומר ז"ל נפל ברצועת עזה בעת ששירת במילואים בצה"ל. בפאריס הוא יתחרה במשקל של עד 100 ק"ג, לאחר שהיה חלק מהזכייה של נבחרת ישראל בג'ודו במדליית הארד הקבוצתית המעורבת באולימפיאדת טוקיו 2020. כמו כן, זכה במדליית ארד אישית באליפות העולם לפני כשנתיים ובמדליית הזהב באליפות אירופה לפני ארבע שנים.
סיפורו הייחודי של פיטר נתן השראה לרבים אחרים, משום שבצעירותו היה מאבטח במועדוני לילה שחזר לג'ודו, זכה במדליית ארד באליפות אירופה ב-2018 ומאז למעשה חייו השתנו כך שעלה על המסלול בדרך לטופ העולמי בג'ודו. פיטר אף עלה מאוקראינה לישראל.
פיטר פלצ'יק (ראובן שוורץ)פלצ'יק אמר: "ההתרגשות אצלי החלה כבר הרבה קודם, יש התרגשות מתגברת שהתחילה לפני כמה חודשים. כשראיתי בחדר הכושר את הספירה לאחור יורדת מתחת ל-100 יום כבר היה קשה לישון בלילה. זה כבוד גדול לשאת את הדגל בטקס הפתיחה. זה בין הדברים הכי מרגשים שקרו לי בקריירה וזה יהיה רגע מיוחד. אייצג את המדינה בצורה הכי טובה שאפשר, בגאווה, בכבוד, צניעות ועם הרבה עוצמה, במיוחד אחרי ה-7 באוקטובר".
מה הצלחת לתקן אצלך בקמפיין הזה לעומת ההופעה הקודמת שלך בטוקיו 2020?
"הרבה דברים. בקמפיין הקודם הייתי באולימפיאדה הראשונה שלי, אבל אני מתייחס לעצמי כל פעם מחדש כספורטאי בהתהוות עד שאני תולה את החליפה, כך שבכל יום אני מנסה להשתפר, להתפתח ולהשתדרג. חל אצלי איזה שינוי, גם ברמת הבגרות שלי, ברמת הניסיון, יש שלווה פנימית ואני עובר אימונים יותר יעילים. בגלל שמכירים אותי אני צריך להביא בכל פעם תרגילים חדשים, דרך חדשה וערמומיות, אבל אלה הכלים שמביאים אותי בסופו של דבר לנצח".
פיטר פלצ'יק (חגי מיכאלי)איך אתה מרגיש כשאתה יוצא לאירוע כזה אחרי ה-7 באוקטובר?
"אני מרגיש בספורט כמו סוג של שגריר. בכל מקום בעולם דגל ישראל חרוט על החזה שלי, באליפות העולם בקטאר, כשהעברתי את החליפות לאישור לפני התחרות, הגישו לי אותן ואמרו לי 'קח, הנה החליפה של פלסטין' ותיקנתי אותם והדגשתי שאני ממדינת ישראל, כי אני לא מפחד לייצג את המדינה שלי בכל מקום בעולם. מאז ה-7 באוקטובר זה נתן עוד יותר משמעות ודרייב, והלוואי שהדברים יתחברו לנו באולימפיאדת פאריס כי זה יהיה הניצחון הכי גדול שלנו, על אפם וחמתם של כולם. הלוואי שנשמע את התקווה כמה שיותר פעמים מהמשלחת שלנו".
אתה חושש מהקהל?
"אני בטוח שיהיו הרבה פרובוקטורים שינסו לפגוע ולהקניט. אני יודע באיזה עולם אני חי, כי לא הכל ורוד. יש הרבה שרוצים להרוס את האירוע הזה, אבל אני סומך על יעל ארד, הוועד האולימפי וכל מי שמאבטח אותנו. אני אתמקד בעבודה שלי, בקרבות על המזרן, ואנסה לבוא באנרגיות הכי טובות שיש".
אתה היחיד שביקר במתקן האולימפי לפני המשחקים האולימפיים, בסיור שנעשה עם איגוד הג'ודו העולמי. איך התרשמת?
"זה היה מאוד מרגש. בשנה שעברה נבחרתי עם 12 ספורטאים מכל העולם וזה היה כבוד גדול, להיות במקום הזה מול מגדל אייפל זה היה מצמרר. דמיינתי את הרגע הזה, את הטריבונות, איך אני שומע את הקהל מריע לי ודגלי ישראל מתנופפים".
פיטר פלצ'יק (שוקה כהן)אנדי מורז, השחיינית בת ה-32, נולדה בארצות הברית, אך יש לה חיבור מדהים לישראל משום שסבא של אנדי שחה בקבוצה היהודית "הכח וינה" לפני השואה והיא תייצג את ישראל בפעם השלישית במשחקים האולימפיים, אחרי ריו 2016 וטוקיו 2020. היא שיאנית ישראל ב-100 מטר חופשי והייתה לישראלית הראשונה ששחתה 200 חופשי בפחות משתי דקות.
ד"ר אנדי מורז (פרטי)בנוסף, מורז היא בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב וחברת ועדת הספורטאים של הוועד האולימפי בישראל. כבר עכשיו, אפשר לקרוא לה ד"ר אנדי מורז, אבל היא עדיין מחכה לרישיון כדי להיות רופאה באופן רשמי.
"זו הפעם השלישית שלי במשחקים האולימפיים וזה מרגש מאוד", אמרה ד"ר מורז. "זה כבוד ענק לשאת את דגל ישראל, אין לי מילים על הבחירה בי. זה יהיה רגע מדהים לייצג את המדינה. להיות בטקס הפתיחה זה מיוחד. אני שמחה שבחרו בי להיות שם לצד פיטר פלצ'יק".
ד"ר מורז יצאה ללימודים אחרי אולימפיאדת טוקיו ועשתה הכל כדי לחזור לשחייה לקראת פאריס. "היה קשה מאוד לחזור, עברתי את השנה הכי קשה שהייתה לי כי זה לא פשוט ללמוד רפואה ולהתאמן, אבל עכשיו אני במקום מדהים. זה וואו".
אנדי מורז (סימונה קסטרווילארי, איגוד השחייה)במה תתחרי הפעם?
"בשליחים. שוחה את ה-4X100 מיקס מעורב ואני אעשה 100 חתירה. אשחה הכי מהר שאפשר כדי לעזור לנבחרת להגיע רחוק. זה כיף, יהיו שלושה שחיינים מדהימים לפניי - אנסטסיה גורבנקו תתחרה בגב, רון פולונסקי בחזה וגל כהן גרומי בפרפר. הלוואי שנגיע רחוק".
איך היה לשלב את לימודי הרפואה ומה התוכניות שלך לעתיד בתחום?
"אני כבר דוקטור אבל אין לי רישיון. כלומר, יש דיפלומה אבל אני עדיין צריכה לעבוד וללמוד כדי להפוך רשמית לרופאה. אני עושה התמחות עכשיו. בעתיד אני רוצה להיות פסיכיאטרית לספורטאים, כך שאני עושה התמחות בפסיכיאטריה של הספורט בארצות הברית. זה תחום שלא קיים בארץ, אז אני אסע לשם כדי ללמוד ולקבל ניסיון ואז אבוא לארץ כדי לטפל. בכלל, אין הרבה בעולם שעוסקים בזה, אבל יש כמה בארצות הברית אני מכירה. אחרי המשחקים האלה אמשיך לכיוון הזה".
עידו שחר וגיא לוזון לקראת פרגוואי