ארלינג הולאנד הוא דבר שלא נראה בהיסטוריה של הכדורגל העולמי. מפלצת שרירים בגובה 1.94 מטרים שמבקיעה בצרורות ושוברת כל שיא אפשרי בפרמייר ליג. הוא עוד לא סיים עונה אחת וכבר הפך למלך השערים לעונה אחת באנגליה, מלך השערים בכל המסגרות לשחקן בקבוצה אנגלי ובדרך להיות מלך השערים של ליגת האלופות בעונה הקרובה.
ועדיין, יש יותר מדי שאלות פתוחות לגביו. האם אולי מדובר בעונת חלומות אחריה הוא ירד? האם היסטוריית הפציעות שלו לא תשפיע עליו בעתיד? האם מדובר רק בשיטה של גווארדיולה שכל הקבוצה עובדת לפיו או שמדובר בכישרון טבעי שלא נראה? וכמה זמן הוא יכול להחזיק כחלוץ בכושר הטוב בעולם?
כבר ראינו מספר חלוצים ב-25 השנים האחרונות, בעיקר ברזילאים יש לציין, שחווים מספר עונות גדולות ואז נעלמים. אדריאנו, פלקאו ואלשנדרה פאטו הם רק חלק מרשימה ארוכה של סקוררים שחוו תקופה נדירה ואז דעכו לעיתם. אם נלך אפילו רחוק יותר, רונאלדו הברזילאי חווה את השיא שלו בין השנים 1996-2003, אחריהם כבר לא היה אותו הדבר והחל להעלות במשקל.
בסופו של דבר, אנחנו נוטים להסתכל על גדולה בימים האלו כמשהו ארוך יותר מתקופה קצרה של מספר שנים בודדות. ליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו, פלה ודייגו מראדונה ייזכרו לדורות בגלל מה שהם עשו לאורך עשור ומעלה, בנוסף להישגים אליהם הגיעו בנבחרות הלאומיות. בפרמייר ליג אנשים זוכרים את תיירי הנרי, פרנק למפארד, סטיבן ג’רארד ו-וויין רוני כי הם עשו את מה שעשו לאורך זמן ממושך ולקחו קבוצות להישגים עליהם לא חלמו.
זה לא אותו המצב עם הולאנד. מנצ’סטר סיטי היא קבוצה ששולטת בכדורגל האנגלי בשנים האחרונות ביד רמה והתוספת שלו היוותה רק שדרוג, אמנם גדול מאוד, למנוע הקיים כבר של פפ גווארדיולה. במידה והסיטיזנס יזכו בזכותו בליגת האלופות יהיה אפשר להגיד עליו שהוא התחיל כבר התחיל לכתוב את המורשת שלו במקום שהיא תיכתב מעצמו בגלל הקבוצה אליה הוא הגיע.
את אותו התירוץ אפשר להגיד לכאורה גם על מסי ורונאלדו הפורטוגלי, אבל שניהם עשו את מה שהם עשו ברמה הגבוהה ביותר מעל לעשור. שמם בלט הרחק מעבר לשאר חבריהם לקבוצה והם קיבלו על כך את הכבוד ושברו את שיאי הזכייה בכדור הזהב. ב-2030, אם יגיע לשם, נדע יותר להעריך את הגדולה שלו בקנה מידה ההיסטורי, אבל אין ספק שמדובר בעונה שתיחקק כך או כך בעמודים הראשונים של ספרי ההיסטוריה בכדורגל העולמי.
הכתוב הינו טור דעה.