אין ספק שאם ננסה לסכם את הקריירה של מנור סולומון עד לרגע זה בצירוף מילים בודד, ‘חסרת מזל’ לחלוטין עשוי להיות אחד מהם. מעבר לחוסר המזל ברצף הפציעות הבלתי נגמר, הוא נתקל בחוסר מזל אל מול האופי הטיפוסי של הקהל הישראלי, בעל הזיכרון הקצר במיוחד, שכבר הספיק לשכוח איזה שחקן נהדר הוא, מאוד מהר.
הניצחון 0:1 של נבחרת ישראל על בלגיה לא רק היה אחד הגדולים שלה בשנים האחרונות, אלא גם זה שהזכיר לכולם מי הליגיונר הבכיר ביותר שלנו כרגע. אז נכון, היו שחקנים זהרו יותר מסולומון על הדשא, אך האיש שלנו בממלכה הזכיר נשכחות עם יכולת מצוינת בחלק הקדמי וגם בחיפוי ההגנתי והוכיח לכל הצקצקנים שעדיין יש לו הרבה מה לתת.
אז כדורגל, יש. בריאות, לצערנו, לרוב אין. השאלה שעומדת לפתחו של שחקן הכנף כעת היא ‘איך מצליחים אחת ולתמיד לייצר המשכיות?’ והתשובה, ככל הנראה, טמונה בוויתור אחד גדול שעליו לעשות. ייתכן מאוד שהרומן של סולומון עם אנגליה פשוט לא עובד. גילוי נאות, כותב כתבה זו הוא חובב מושבע של הכדורגל האנגלי ולראות כדורגלן ‘משלנו’ מצליח בממלכה היה ועודנו התגשמות אחד מחלומותיי הספורטיביים הגדולים ביותר. ובכל זאת, חלומות לחוד ומציאות לחוד.
מנור סולומון ודודי לוקבאקיו (רויטרס)הביטוי המפורסם אומר ‘החיים נותנים לך לימון, עשה מהם לימונדה’, ובכן, נדמה שמנור מנסה להכין מאותם לימונים שלושה קנקנים שלמים. כשהמצב הנתון שלו הוא רעוע גופנית לעיתים יחסית תכופות, הזיכרונות מהתקופה היפה (אך קצרה) בפולהאם אולי מעוורים אותו במעט ומונעים ממנו לראות כי ישנה אפשרות שהכדורגל בממלכה הוא פשוט לא זה שתואם את מה שהוא רוצה להשיג מהקריירה שלו בנקודת הזמן הנוכחית.
על פניו, הירידה לצ’מפיונשיפ הייתה נראית כמו ‘הקרבה’ מצידו ותקווה לירידה לצורך עלייה, אך ההפך הוא הנכון. בכך שסירב להצעות משאר היבשת והיה חדור מטרה להישאר במולדת הכדורגל, עלו כבר אז סימני שאלה לגבי מידת ההצלחה האפשרית שלו בליגה שנחשבת לקשוחה ופיזית ביותר בעולם, כל זאת עם גיליון רפואי שרק הולך ומתארך.
שלושה חודשים כבר עברו מאז הגיע מנור ללידס והעובדות בשטח מוכיחות, הוא מקבל את ההזדמנויות מדי פעם, אך בסופו של דבר יש לו שמונה הופעות, בהן רשם רק בישול אחד והחמיץ עוד ארבעה משחקים, איך לא, בגלל פציעה. כמובן שהמצב יכול היה להיות גרוע יותר וכשהישראלי צפוי להישאר בהשאלה בלידס עד הקיץ, יש לו עוד זמן רב להפוך את הסיטואציה.
מנור סולומון (רויטרס)הניסיון שלו לעבוד קשה כדי להתגבר על הקשיים ולכוון לבמות הגדולות ביותר בכדורגל האירופי הוא מוערך ומעורר השראה, אך ייתכן שדווקא על מנת לממש את הפוטנציאל שלו במלואו, הוא צריך לעשות החלטה אמיצה אף יותר ולהמר על עצמו.
בואו נניח שמנור מרשה לעצמו ‘לוותר’ על אנגליה, ניתן להניח שקבוצה מהבונדסליגה, הליגה הצרפתית או ליגה בכירה אחרת כן יהיו שם כדי לקלוט אותו, כבר היה עניין בעבר. אם מנור ימצא עצמו מקבל הזדמנות חדשה בליגה שעשויה להתאים יותר לחוזקות שלו, כמו לדוגמה מול ההגנות הגבוהות בגרמניה – פוטנציאל הרנסנס שלו יכול לנסוק. עונת השאלה עם מספרים מרשימים במדינה אחרת עשויה להחזיר אותו גם לכדורגל האנגלי ולטוטנהאם מן הדלת הקדמית במקום שיינסה ללכת ‘עם הראש בקיר’.
כך או כך, סולומון עודנו בן 25, רוב הקריירה שלו אמנם לפניו, אך הוא מגיע לרגעים המשמעותיים ביותר שיכריעו בדיוק כאיזה כדורגלן יזכרו אותו בישראל וברחבי אירופה. הכישרון לא הלך, הוא שם, וכולנו קיבלנו תזכורת על כך השבוע. הוא יכול וצריך עוד להצליח ברמות הגבוהות באירופה ואולי הגיע הזמן לעשות חישוב מסלול מחדש כדי להבין כיצד בדיוק הוא הולך לעשות זאת.
הכתוב הוא טור דעה.
מנור סולומון מול בראדלי ברקולה (רויטרס)